לצאת עם בחור ולגלות שבנעוריו היה צובט וממשש?

[shira246]

לצאת עם בחור ולגלות שבנעוריו היה צובט וממשש?

היי נעים מאד. אני שירה

התחחלתי לצאת עם בחור ששנה מעלי עוד מימי התיכון (אבל לא הכרנו אז), כיום הוא בן 25 ואני 24. בחור אחלה שבעולם. כששמעתי בהתחלה על "מעלליו" כביכול מלפני כעשור כלפי כמה בנות מהשכבה שלי, כמובן שנדלקה לי נ ורא אדומה מסויימת. אני אמנם לא בחורה תמימה, אבל אני כן נוטה לדרוש מאנשים בסביבתי החברית הקרובה, קודים מוסריים בסיסיים של התנהגות, וברור שאמנם עבר פאזות רבות בעשר שניןם שחלפו מאז שהיה חופן וממשש את ישבנן ואת שדיהן של כנה מבנות כיתתו. בקיצור, מאחר ואת הנעשה בכל מקרה אין להשיב ואני החלטתי שמה שרלוונטי מבחינתי זה השאלה איך הוא כיום.
ובכל זאת התלבטות אחת עודנה קיימת, בפרט עכשיו שאנחנו ערב יום הכיפורים, לבקש ממנו לשקול לפנות לאותן בנות שההתנהגות ה"שובבית" הזאת שלו פגעה בהן אז בימי חטיבת הבינתיים ולבקש את סליחתן. וככה הוא גם יוכל באמת גם להמשיך בקשר שלו איתי, וגם להיכנס ליום הכיפורים, בלב נקי ושלם.

מה אתן אומרות? האם עלי להתעקש על התנאי הזה או לא?

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

ישבן ושדיים איברים מיניים אינטימיים, ואם נגע בהם בניגוד לרצון הבנות ונעלבו מזה, כדאי וחשבו שיתנצל.
&nbsp

 

[shira246]

היי ! רק עכשיו אני רואה שישנן פה תגובות

בהחלט מסכימה איתך. כיפור אמנם עבר, אבל אף פעם לא מאוחר. נכון שבגדול צריך להתסתכל קדימה בחיים ולא לנבור בעבר, אך היות ויש כאלה שזוכרות לו את זה לכן אני כן נוטה לחשוב כמוך.

 

[חייבתלהגיב]

זאת בדיחה? ממש לא לבקש ממנו.

 

[shira246]

וואלה. אני רק יודעת שאני על כאלה דברים הייתי פונה אז למשטרה

גם בגיל 14-15 אין מצב שהייתי עוברת על זה בשתיקה. אז תודה לאל שהוא לחלוטין התבגר ועשה שינוי ואני כ"כ שמחה ומאושרת שהכרנו ושאנחנו עכשיו ביחד, אבל למה את חושבת שהוא לא צריך לבקש סליחה כדי פשוט לסגור את המעגל הזה?

 

[Pixxie Dust]

אולי *היום* היית מתלוננת במשטרה

(אולי. אין וודאות כל עוד לא מגיעים לרגע האמת).

והדגש הוא על היום, כי דברים שרואים בגיל 24 לא בהכרח רואים בגיל 15.

וגם, ב- 2018, עידן ה- me too ודומיו, יש הרבה יותר מודעות להטרדות מיניות ממה שהיה לפני 10 שנים, ונשים מרגישות היום הרבה יותר לגיטימציה להתלונן מאשר אז.
האווירה הכללית הייתה יותר מתירנית בנושאים הללו מאשר היום, שזה אומר שהבנות הללו לא בהכרח התייחסו לעניין כמו שאת מתייחסת אליו עכשיו.
לדעתי אין צורך להחזיר אותן אחורנית, ועוד לתת לדברים חותמת של הטרדה מינית.

 

[shira246]

מצד אחד אני מסכימה איתך ש"חכמת הבדיעבד" היא קלה מאד

ובכל זאת זה לא שלפני עשר שנים מישהי מאיתנו הקלה ראש בנושא ההטרדות המיניות ושכנערות לא היינו מודעות לכך שמדובר בעניין חמור מאין כמותו. היינו מודעות ועוד איך.
השינוי המבורך שאני מזהה זה דווקא אצל בנים כמו הבן זוג שלי ואני בטוחה שגם אצל הרבה בחורים נוספים, לחשוב איזה דפוסי חשיבה איומים ומעוותים באופן בסיסי היו להם בגיל 15 לגבי הגוף שלנו, לעומת איך שהם כ"כ יודעים לכבד ומבינים מה זה יחסי גומלין אמיתיים בקשר או בכל אינטראקציה זוגית אחרת.

לכן גם במובן מסויים סברתי שטוב שאנסה לקשר בינו לבין אותן בנות מהשכבה שלי כדי שיתנצל וככה יוכל להתנקות מזה סופית (כי אחרי הכל אלמלא הן היו זוכרות את העניין אז אני בכלל לא הייתי יודעת על זה...), אבל במחשבה שניה נראה לי שאוותר. בהחלט יש הגיון בדברים שנכתבו כאן גם על ידך וגם ע"י שירה השניה.

 

[Pixxie Dust]

הייתה מודעות

רק שזה היה הרבה יותר בתחום התיאורטי מאשר המעשי.
נשים חששו להגיש תלונות כי התייחסו אליהן בזלזול ואף נתנו להן את התחושה שהן אשמות ושהן תורמות לסיטואציה שנוצרה.

ובעניין ה"הן זוכרות את העניין". אז תלוי איך הן זוכרות אותו – כהתנהגות שובבית של נער מתבגר שלא חינכו אותו אחרת, או כהטרדה שהותירה בהן שריטות עמוקות?
אם כנערות הייתן מודעות לכך שזה "עניין חמור מאין כמותו", כפי שהגדרת, למה אף אחת לא הגישה תלונה במשטרה אז?

 

[shira246]

זה לא רק החשש שיתייחסו בזלזול

בכלל בעניינים ש"בינו לבינה", כמו בכל נושא אחר בחיים, ישנם המון דברים מעצבנים\מקוממים\בלתי נסבלים, ועדיין לא על כל דבר אנשים נוטים ללכת למשטרה.
זה עדיין לא גורע במאומה מהחומרה והגועל שהיה בזה, ובמילא גם אף אחת מהבנות לא הקלה בזה ראש.

לשאלתך, מן הסתם האופציה הראשונה. כשהן באו וסיפרו לי הן לא נשמעו כמי שטראומה של פגיעה המינית זורמת בדמן, ומצד שני הן בהחלט ניסו לדבר על ליבי שאפסיק לצאת איתו ושאמצא מישהו אחר.

וכמה שאני מסוגלת לאהוב מישהו כזה על סמך כל מה שהוא כיום, בחור כ"כ אמיתי, אוהב, נאמן וטוב לב. אני באותה נשימה עדיין אומרת לך שאני על מישושי שדיים וצביטות כאלה, לו הייתי במקומן, ככל הנראה, הייתי כן מגישה אז תלונה במשטרה ולא חושבת לוותר.

 

[shira246]

ואגב "התנהגות שובבית" זה ממש לא תירוץ מתקבל !!!

נזכרתי במשהו שפורסם בפייסבוק לפני שנה. העתקתי לכאן. תראה ותשפוט בעצמך (לי זה כמעט גרם אז להקיא):

ישראל 2017, הנוער שלנו, לא נגעתי.
המיקום: חדר הנקה בקניון עזריאלי ראשונים.
יושבת בתא עם וילון סגור ומניקה את גיא...לפתע הוילון נפתח בפראות ומולי עומד ילד/מתבגר בן 11-12, מבודח ומרוצה. אומר ״אופסי״ וסוגר את הוילון באותה הפראות כך שהצד השני נפתח וגם החבר שלו מקבל הצצה. אני צורחת עליהם והם רצים החוצה וצוחקים. מידן שהגיע אחרי שתי דקות שמע את הסיפור והספיק לתפוס אותם בחוץ, אורבים לציצי הבא. הזוי? אז אחרי רבע שעה בערך, בסיום ההנקה, נתקלנו ביציאה בחבורה נוספת שמחכה לעשות בדיוק אותו הדבר. הם אפילו לא מכחישים כשמתעמתים איתם...
לאן הגענו?

 

[sharmotasite2]

ברונטיות ב-מצלמות סקס בוואצפ כנסו

יש לה המון לקוחות וכולם מרוצים - חייגו עכשיו לענת למצלמות סקס מטריפות ותגלו חתולה מקצוענית שנותנת שירות מחרמן במיוחד
בוואצפ מצלמות סקס כןןן
מאיה - 050-7904898 או בטלגרם Miabella666
קארין - 054-7512650 או בטלגרם ManHaveFun

 

[מיקהפ]

בקשת סליחה זו ההתחלה.

לא ברור לי אם את תמימה או בעלת קודים מוזרים, או אולי מאמינה בטוב עד תמימות, או יותר.
"וגם להיכנס ליום הכיפורים, בלב נקי ושלם"
אולי בכלל לא מעניין אותו, אולי לא העסק שלך,
בכל מקרה, הן צריכות לסלוח, אחרת לא שווה כלום.
"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו" (משנה, יומא, ח, ז).

 

[shira246]

לא מאמינה בתמימות, מאמינה בהגינות

נכון שיש מעלה מיוחדת לעשות כזה דבר לפני יום כיפור, אבל גם אם את זה הוא כבר פיספס, עדיין לא מאוחר. אני לא שופטת אותו על אותם דברים שקרו כשהיה נער בחטה"ב ומבינה שזה נבע ממקום של משובת נעורים (למרות שאני אישית במקומן לא הייתי עוברת על כזה דבר בשתיקה!), אבל המינימום שבדיעבד הוא יכול ואולי גם צריך לעשות זה להבין שהיה פה גם הצד שנפגע ועובדה שהן זוכרות זאת היטב ולכן לחשוב על התנצלות כמה ואמיתית מהלב.

 

[shira246]

ואגב, אני מאד מקווה שכיום החינוך בגילאים האלה יותר נוקשה

בקטע הזה. אף פעם לא ממש החזקתי מכל הארגונים של הפמיניסטיות, אבל ייתכן שעכשיו אני מתחילה להאמין שייצא מהן גם משהו טוב, להנחיל לילדים כבר בגיל הטיפש עשרה שמעשי שובבות ילדותיים לא אמורים לכלול נגיעות וצביטות לבנות כיתתן בציצי או בתחת ואם זאת הייתה הנורמה עד עכשיו, סימן שצריך לבצע חישוב מסלול מחודש מבחינת איך לעצב את חשיבתם של בני הגילאים הללו בקשר לנושא המיני. לילה טוב.

 

[שירה190]

לא הבנתי

חשבון נפש אישי זה העניין הרלוונטי כאן. לא יום כיפור ולא בקשת סליחה כדי לשמח אותך.
את הנעשה אין להשיב, ולא ברור לי איך בקשת סליחה אחרי עשור יכולה להועיל לקורבנות שלו. שום בקשה חיצונית לא תרפא את הכאב שלהן, אבל היא בהחלט יכולה להחזיר אותן שנים אחורה ולפתוח את הפצע.
תעזבי אותן במנוחה ותחשבי עם עצמך איזה אדם הוא היום. אם לתחושתך הוא השתנה ומצטער על מה שעשה, תחשבי האם את מסוגלת לסלוח לו את על התנהגותו אז. נראה לי שזה העניין, הכעס שלך וחוסרת היכולת שלך לסלוח, לא בקשת סליחה שלו.

 

[shira246]

היי שירה (איזה שם יפה

)

בגדול נגעת בנקודה הנכונה. אכן מה שמשנה זה מה הוא ומי הוא היום. והוא אכן בחור מקסים ובעיקר עם לב זהב. אני בטוחה שאינני טועה לגביו והחיבור בינינו (לפחות לבינתיים) מדהים.
ואחרי שאמרתי את זה, אני אומרת לך שעדיין קשה לי עם הידיעה של מה שעשה. עזבי שאת הנעשה כמובן אין להשיב, אני כל הזמן אומרת לעצמי בעיקר את העניין שהעשור שבין אמצע שנות העשרה לאמצע שנות העשרים, זה ללא ספק העשור שבו כולנו עוברים את השינויים הכי משמעותיים בעיצוב האישיות שלנו יותר מכל תקופה אחרת בחיים. זאת הנקודה העיקרית שבגללה אני "דנה" אותו לכף זכות, אחרת אין מצב שהייתי בכלל חושבת להמשיך ...

אין ספק שהחשש שהעלית עלה גם לי בראש, ובהיבט הזה הפלונטר שלי לצערי רק מתעצם.

כי מצד אחד מה שאמרת, ומאידך הגישה שלי לחיים זה שאדם בפירוש צריך להביע חרטה בפני אנשים שפגע בהם. אני לא הכתובת להתנצלות שלו.
את באמת חושבת שהבעיה כאן זה הכעס שלי? ככה זה נשמע לך?

 

[שירה190]

אני חושבת שהבעיה היא גם הכעס שלך

וגם שאת לא מסוגלת לסלוח לו על דברים שעשה, ולכן כל כך מתעקשת שיבקש סליחה.
בעיני בקשת סליחה היא למען המבקש, לא למען הסולח. סוג של לנקות את המצפון ולהמשיך הלאה.
חוזרת ואומרת את מה שכבר כתבתי - אלו שנפגעו ממנו לא ירוויחו כלום מהתנצלות והפצע עלול להפתח שוב.
למה את כל כך מתעקשת שעליו לבקש את סליחתן? האם את לא מאמינה שהוא מצטער מעומק ליבו על מעשיו?

כן, נראה לי שזה משהו שלך, הרבה מעבר למעשיו לפני עשור, כשהיה בן 15. אולי זו הזדהות עם הקורבן, אולי זכרון של פגיעה שעברת כנערה או כל דבר אחר. לא יכולה לדעת מה, אבל זה נשמע בעיקר משהו שלך.

 

[shira246]

וואלה. אני כמובן האחרונה שארצה שהן עוד תפגענה

ולכן תכלס מתחזקת אצלי הנטיה לקבל את דעתך. אמנם אם הוא היה מוכן ללכת אליהן ולהתנצל בלב שלם, בוודאי שאני לא הייתי זאת שעוצרת בעדו למרות דברייך כאן, כי תמיד יש גם את האפשרות השניה שאותן בנות תשמענה ש"שירה יוצאת עכשיו עם החרמן של השכבה", ואז מה עשינו? גם יווצר אצלן הרושם שהוא המשיך הלאה בחיים ובכלל שכח ממה שהיה עושה אז, וגם שלשירה זה כנראה לא ממש מזיז מה הוא עשה אז לבנות בשיכבה שלה העיקר שלה טוב איתו.
אז כן, אולי לא בהיבט שאליו התכוונת, אבל אני בהחלט חושבת כאן גם קצת על עצמי בהקשר שהזכרתי הרגע.

אלא שלאור העובדה שהוא כנראה ממש לא מרגיש נוח לפנות אליהן, ובהתחשב במה שאת אומרת, יש מצב שארד מהעניין.