לצערי אני חדשה כאן..בבקשה עזרו לי..
השעה 4 לפנות בוקר כמעט ואני בהתקפי חרדה.. קצת על עצמי: אני בהריון חודש רביעי, בחופשת מולדת, בעיקרון גרה בהולנד. הגעתי לחופשה בארץ, כדי לחגוג את חתונתי, לעשות בדיקות הקשורות בהריון ולהיות עם המשפחה ועם החברים. ואז נפלה עלינו הפצצה: נודע שלאמא שלי יש סרטן הכבד. במשך שלושה חודשים היא התרוצצה בין רופאים שלא ידעו לפענח את הכתמים הגדולים על הכבד שלה, עד ששני פרופסורים אמרו שצריך לנתח, והיום בפגישה עם הכירורג, הנ"ל שם את כל הקלפים על השולחן. אמא בת 56, מצפה לנכד הראשון שלה, ופתאום הפצצה הזו..הניתוח אינו קל, וישנו אחוז תמותה גם בניתוח. ההתאוששות ממנו מאוד קשה. לא דובר על ביופסיה ולא דובר על הזרקת חומר מכווץ, כי הגידול גדול..רק לפתוח את הבטן...ולקוות שאפשר להסיר את הגידול, וששום דבר לא מסתתר מלמטה. אני לבד בארץ, בעלי חזר להולנד, הוא חייב לעבוד, ואני כאן, משותקת מחרדה, הדמעות מציפות, החיים עוברים לי כמו סרט נע, וזו לא קלישאה. אני לא יכולה לקחת כדורי הרגעה בגלל ההריון, ואני ממש עם דופק מהיר וקוצר נשימה. אלוהים..שמישהו יעזור לי...אני מרגישה כל כך אבודה....
השעה 4 לפנות בוקר כמעט ואני בהתקפי חרדה.. קצת על עצמי: אני בהריון חודש רביעי, בחופשת מולדת, בעיקרון גרה בהולנד. הגעתי לחופשה בארץ, כדי לחגוג את חתונתי, לעשות בדיקות הקשורות בהריון ולהיות עם המשפחה ועם החברים. ואז נפלה עלינו הפצצה: נודע שלאמא שלי יש סרטן הכבד. במשך שלושה חודשים היא התרוצצה בין רופאים שלא ידעו לפענח את הכתמים הגדולים על הכבד שלה, עד ששני פרופסורים אמרו שצריך לנתח, והיום בפגישה עם הכירורג, הנ"ל שם את כל הקלפים על השולחן. אמא בת 56, מצפה לנכד הראשון שלה, ופתאום הפצצה הזו..הניתוח אינו קל, וישנו אחוז תמותה גם בניתוח. ההתאוששות ממנו מאוד קשה. לא דובר על ביופסיה ולא דובר על הזרקת חומר מכווץ, כי הגידול גדול..רק לפתוח את הבטן...ולקוות שאפשר להסיר את הגידול, וששום דבר לא מסתתר מלמטה. אני לבד בארץ, בעלי חזר להולנד, הוא חייב לעבוד, ואני כאן, משותקת מחרדה, הדמעות מציפות, החיים עוברים לי כמו סרט נע, וזו לא קלישאה. אני לא יכולה לקחת כדורי הרגעה בגלל ההריון, ואני ממש עם דופק מהיר וקוצר נשימה. אלוהים..שמישהו יעזור לי...אני מרגישה כל כך אבודה....