לצערי כבר לא רואה שינוי... מה אתם חושבים?
הי כולם,
אני רוצה לספר משהו.. ועדיין מעלה את כשאלה.
הגעתי למצב אינטימי מאוד עם בחור, שנינו שוכבים במיטה מתנשקים נוגעים אחת בשנייה.
בשלב מסויים זה נהיה אינטנסיבי יותר...אבל לא יודעת למה הראש שלי עצר הכל ואמרתי לו שלא יכנס לתוכי
(למי שלא מכיר את הסיפור שלי אני עדיין נחשבת לבתולה במובן הזה).
מאז אני רק חושבת על זה.. כבר הייתי שם למה לא המשכתי עם זה?
למה הראש שלי והמחשבות שלי תמיד מנצחות את המצב?
אני כבר מגיעה למסקנה שלעולם זה לא יקרה, יש בי פחד מהאקט עצמו שכבר בלתי אפשרי לשחרור.
אני כבר לא צעירה, ומאוד רוצה להקים משפחה אבל כבר לא יודעת אם לשם חיי הולכים.
הי כולם,
אני רוצה לספר משהו.. ועדיין מעלה את כשאלה.
הגעתי למצב אינטימי מאוד עם בחור, שנינו שוכבים במיטה מתנשקים נוגעים אחת בשנייה.
בשלב מסויים זה נהיה אינטנסיבי יותר...אבל לא יודעת למה הראש שלי עצר הכל ואמרתי לו שלא יכנס לתוכי
(למי שלא מכיר את הסיפור שלי אני עדיין נחשבת לבתולה במובן הזה).
מאז אני רק חושבת על זה.. כבר הייתי שם למה לא המשכתי עם זה?
למה הראש שלי והמחשבות שלי תמיד מנצחות את המצב?
אני כבר מגיעה למסקנה שלעולם זה לא יקרה, יש בי פחד מהאקט עצמו שכבר בלתי אפשרי לשחרור.
אני כבר לא צעירה, ומאוד רוצה להקים משפחה אבל כבר לא יודעת אם לשם חיי הולכים.
