חוח האחד והיחיד
Well-known member
לשעבר שלום שהלך לעולמו וממש נחרדתי לראות ולחוש בעצמי את מה שאני כותב לכם מידי יום כאן בפורום.
כמה מילים על שלום שהיה לוחם בצבא והיה מילואימניק ביום הכיפורים ולחם גם בסדיר בששת הימים והיה לא פחות יוצא סיירת מטכ"ל שלפני 15 שנה יצא לפנסיה והוא ומשפחתו הם משפחה שניה שלי. אני זוכר את המרק התימני של אמא שלו מרק הבשר של יום חמישי שתמיד היינו הוא ואנוכי עוצרים בביתה של אימו המנוחה לאכול מרק בשר תימני עם לחוח וחילבה שלא מן העולם הזה.
הגעתי למדינה שלא הכרתי. קודם כל אין משטרה שם כמו במיאמי אתה יכול לנסוע שעות מבלי לראות ניידת משטרת התנועה אחת. הנהגים עושים מה שהם רוצים בכבישים עוברים באור אדום במיוחד הקטנועים והאופניים החשמליים ,עקיפות פרועות כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ישמעאל הפכה להיות אלימה ולא רק בכבישים.
אתה רואה בעיניים של היהודים את הפחד ,את חוסר האונים, הפחד מלנסוע לצפון לדרום אין שמחת חיים במקום הזה,אין גאווה אין ציונות הכל הלך נעלם מהנוף. אני זוכר את ילדותי בארץ ישראל במדינת ישראל את בחרותי ,לא היה פחד מלנסוע לכל מקום ולא היה פחד מפני הערבים.
אני מדבר ומשוחח עם יהודים ואני נחרד לראות לאן התדרדרתם. ידענו שיש לנו צבא וחיילים גיבורים וחיכינו רק שיגיע הזמן להתגייס לצבא ולשרת ולהיות חיילים גיבורים לא משנה אם אתה טבח שיקימיסט או לוחם סיירת אתה גיבור ואתה ממשיך את המסורת.
לשמחתי כי רבה מחר אני חוזר למיאמי ביקרתי גם את אחותי שמתגוררת בארץ ישראל במדינת ישמעאל והיא שמאלנית היא ובעלה אבל שמאל שפוי אומרת לי (לא האמנתי) למשמע אוזני שהיא מבסוטה שבן גביר שר המשטרה כי יש פחות פיגועים בגלל המדיניות שלו ושהרבה מחבריה השמאלנים חושבים כמוה אבל לא מדברים. זה לא פוליטי קורקט בשמאל לומר כך על בן גביר.
היא יודעת שאני כהניסט גאה ואומרת לי איך יצאנו שונים אחד מהשני באידאולוגיה שלנו ומעולם לא הפריע לנו השוני הזה להיות מחוברים ביחד.
היא אחותי בשר מבשרי ואני אתמוך בה עד יום מותי ללא שום קשר למה שאני חושב על כך שהיא טועה.
דיברתי עכשיו עם אישתי במיאמי וסיפרתי לה על תחושותי בביקור הקצר שלי ואמרתי לה מחרתיים נתראה וכשאראה אותך אני בטוח שמצב הרוח שלי ישתפר פלאים. התכוונתי לנסוע מחר לפצאל לבקר חבר אבל הוא לא מסכים שאסע למושב פצאל בלי נשק והוא יבוא לבקר אותי במלון שלי בתל אביב . אני בשוק,
כמה מילים על שלום שהיה לוחם בצבא והיה מילואימניק ביום הכיפורים ולחם גם בסדיר בששת הימים והיה לא פחות יוצא סיירת מטכ"ל שלפני 15 שנה יצא לפנסיה והוא ומשפחתו הם משפחה שניה שלי. אני זוכר את המרק התימני של אמא שלו מרק הבשר של יום חמישי שתמיד היינו הוא ואנוכי עוצרים בביתה של אימו המנוחה לאכול מרק בשר תימני עם לחוח וחילבה שלא מן העולם הזה.
הגעתי למדינה שלא הכרתי. קודם כל אין משטרה שם כמו במיאמי אתה יכול לנסוע שעות מבלי לראות ניידת משטרת התנועה אחת. הנהגים עושים מה שהם רוצים בכבישים עוברים באור אדום במיוחד הקטנועים והאופניים החשמליים ,עקיפות פרועות כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ישמעאל הפכה להיות אלימה ולא רק בכבישים.
אתה רואה בעיניים של היהודים את הפחד ,את חוסר האונים, הפחד מלנסוע לצפון לדרום אין שמחת חיים במקום הזה,אין גאווה אין ציונות הכל הלך נעלם מהנוף. אני זוכר את ילדותי בארץ ישראל במדינת ישראל את בחרותי ,לא היה פחד מלנסוע לכל מקום ולא היה פחד מפני הערבים.
אני מדבר ומשוחח עם יהודים ואני נחרד לראות לאן התדרדרתם. ידענו שיש לנו צבא וחיילים גיבורים וחיכינו רק שיגיע הזמן להתגייס לצבא ולשרת ולהיות חיילים גיבורים לא משנה אם אתה טבח שיקימיסט או לוחם סיירת אתה גיבור ואתה ממשיך את המסורת.
לשמחתי כי רבה מחר אני חוזר למיאמי ביקרתי גם את אחותי שמתגוררת בארץ ישראל במדינת ישמעאל והיא שמאלנית היא ובעלה אבל שמאל שפוי אומרת לי (לא האמנתי) למשמע אוזני שהיא מבסוטה שבן גביר שר המשטרה כי יש פחות פיגועים בגלל המדיניות שלו ושהרבה מחבריה השמאלנים חושבים כמוה אבל לא מדברים. זה לא פוליטי קורקט בשמאל לומר כך על בן גביר.
היא יודעת שאני כהניסט גאה ואומרת לי איך יצאנו שונים אחד מהשני באידאולוגיה שלנו ומעולם לא הפריע לנו השוני הזה להיות מחוברים ביחד.
היא אחותי בשר מבשרי ואני אתמוך בה עד יום מותי ללא שום קשר למה שאני חושב על כך שהיא טועה.
דיברתי עכשיו עם אישתי במיאמי וסיפרתי לה על תחושותי בביקור הקצר שלי ואמרתי לה מחרתיים נתראה וכשאראה אותך אני בטוח שמצב הרוח שלי ישתפר פלאים. התכוונתי לנסוע מחר לפצאל לבקר חבר אבל הוא לא מסכים שאסע למושב פצאל בלי נשק והוא יבוא לבקר אותי במלון שלי בתל אביב . אני בשוק,
