בטטה מאולפת
New member
לקוחות בעיתיים - קוים לדמותם
כל מלצר נתקל בסוגים שונים של לקוחות בעיתיים, מהסוג שיגרמו לאדם השפוי ביותר לרצות לקחת מסור חשמלי ולעשות ציורי קיר עם הקרביים של האידיוט שעומד מולו. אבל בגלל שאלו לקוחות, וגם לשבת בכלא 25 שנה זה לא סבבה, אי אפשר לעשות שומדבר מלבד לקלל את היום בו החלטת להיות מלצר, לחייך בנימוס, ולהמשיך הלאה. במקרה הכינותי מראש רשימה לא סופית בהחלט של כמה סוגי לקוחות מופרעים ומעצבנים, למען שאחיי המלצרים יראו וייראו!, או פשוט יוכלו לזהות את הטיפוסים ולהשתדל לא להתרגז יותר מדי. המתנשאים - מסתבר שעבודת המלצרות הופכת אותך מאדם ככל האנשים - חופשי, גאה, בעל כבוד עצמי - לסוג של מוטציה בין עפר וקקי. לא, לא, קבלו תיקון, רק הקקי. מבטים מתחכמים, הערות טיפשיות ["את יודעת חמודה, לפעמים השולחן צריך להיות מסודר" - לעע!, באמא שלך!, אולי הכל מבולגן בגלל שבעל השמחה רוצה 17 סלטים?!], דיבור מזלזל - כל הכלים האלו ועוד עומדים בפני 'המתנשאים' שמתנהגים כאילו מינימום כל המסעדה/אולם/עיר שייכת להם. העניין עם המתנשאים הוא שאין מצב לטיפ. זה לא עינוי סיני כדי לקבל את התמורה לתשלום שלך, זה סתם עינוי סיני ללא סיבה מיוחדת. ג'אסט פור דה הל אוב איט. מישהו בא ופורק עליכם את המטען השלילי שלו [פסיכולוגים זה דבר נורא יקר בימינו!] בזה שהוא תופס עליכם תחת. מה אפשר לעשות?, שומדבר!, אנחנו מלצרים, הלקוח תמיד צודק, בלה בלה בלה. למרות שהבחירה ההגיונית היא לתקוע לאדם הזה צנון איפה שלא זורחת השמש, אנחנו בסך הכל מייצגים ת'מקום. על כן אפשר לחייך בנימוס, ולהתעלם מכל דבר מפגר שהנ"ל טורח לעשות. יכול להיות שההתנשאות נובעת בכלל מדברים אחרים, כמו מין [חמוד'לה (נאמר מפיו של גבר בן 40 עם מבט מתחכם), את מביאה שתיה או מה?], או מוצא, או גיל - בכל מקרה, המלצרות רק מוסיפה על ההתנשאות. המלצה אישית שלי?, קודמכל לא להתעצבן. היות ואין טיפ, אז לא להתאמץ יותר מדי. לטפל במנה של הלקוח הזה, ואז ללכת ולדאוג לשאר השולחנות והלקוחות. הריגשי - לא ידוע למה יש לקוחות שמבקשים לפתור את הסוגיות הפרטיות שלהם עם העולם, אבל מסתבר שהקורבן הזמני הוא המלצר. הלקוח הריגשי הוא הלקוח שלוקח [משחק מילים שכזה, שימו לב!] הכל באופן אישי. למה הסלט קר?, למה המנה מגעילה?, למה לא באת לפני שלוש דקות??? זה כי אני.. דתי?!/קשיש?!/מזרחי?!/נהג מונית?!/רוסי?!/משכונה X ?!/אוהד הפועל?! והרשימה ממשיכה מדבר אחד טיפשי למישהנו, מחוסר ביטחון אחד לגבי משהו לחלוטין טיפשי [נהג מונית - סיפור רציני ותמוה] למשהו אחר ובלי קשר לחלוטין לשומדבר, ו..אשמת מי ? כמובן של המלצר הגזען, השוביניסט, החצוף, המתנשא, וכו' וכו'. הבעיה נעשית חמורה כשאתה ב'צד השני' של הלקוח. עזוב שמבחינתך אין לך מושג מה המוצא או העיסוק של הלקוח. אתה רוסי ומולך יושב ריגשי מרוקאי?, את בחורה צעירה ומולך יושבת ריגשי מבוגרת? - הופה!, אתה רוצה לתקוע לו אותה!, אתה מתנשא!, אתה גזען!, אתה רוצח - אותך למשטרה!! מה אפשר לעשות? - כלום. הבנאדם שקוע בהזיות שלו. יש רק להסביר בנחמדות שלא התכוונתם לשומדבר, אפשר להחזיר את המנה, האיחור קשור לניקיון שעושים במטבח, והסלט הקר יוחלף מייד בסלט קר אחר שסתם יראה יותר טוב. הטיפוס הנ"ל בדרך כלל הופך לעויין ומאד לא נחמד לעבוד איתו. או שהוא מבין שאף אחד לא רודף אחריו, או שהוא מגעיל אליך עד סוף הארוחה ואז הוא עוזב ביריקה, מוסיף איזו קללה עסיסית, ונועץ בך מבט מלא תוכחה [כן אדוני, עכשיו אני רצה לעשות השתלת פין, המבט הזה באמת עשה את שלו]. המטרטר - ההשערה שלי היא שהחלום הרטוב של הבנאדם הזה היה להיות רס"ר משמעת איפושהו ובמקום זה עשו אותו ש.ג משועמם, או לחלופין מדובר פה באיזה מפקד פלסרניק שהקיק הקטן שלו הוא לטרטר אנשים - ובמקריות, אותך, המלצר שלו. זה שהוא לא אומר כל כמה זמן 30 שניות זוז לא אומר שמבחינתו הוא לא מעביר מינימום גיבוש מטכל. חומד, תביא מלח, אה וגם בירה, אה, ומתחשק לי משהו מתוק, תביאי מתוקים. [אחרי כמה דקות], תביאי סודה, ובורקס לקטן, וחמודה - קצת בייגלים מהבר בסדר? [אחרי כמה דקות] הו, לאן נעלמת לי?, טוב מה עם קפה?, ומזלגות, תביאי מזלגות. האמת, לא מדובר באדם גס רוח, פשוט מדובר בלקוח מעצבן. רוב הסיכויים שהוא יקרא לך חמודה/מותק בחינניות-ישראלית שכזאת, ובסוף דווקא כן ישאיר טיפ [אלא אם כן זאת אישה - שכאן אין לי מסקנות חותכות. לפעמים נשים סתם מטרטרות ולא משאירו טיפ בשיט!], אז ככה ששווה להתאמץ ולהתרוצץ. אה, וגם להשאיר חיוך על הפנים וגישה סחבקית לא מזיק אפ'עם, במיוחד כשהוא רואה אותך מתנשף ומזיע ונמלא גאווה על הנוער האיכותי של ימינו [אוקי אז הגזמתי קצת:]. הלא החלטי - הלקוח הנ"ל נרדם כמה פעמים בדקה, בעל יכולת ריכוז של זבוב בורמזי, ומגיב רק בפעם ה50 שהמלצר שואל מה הוא רוצה. [במקריות, אני גם לקוחה כזאת
, קשה לי להחליט, מה לעשות
] מהצד המלצרי שבי, אני יכולה להגיד שזה לא כל כך מציק. הלקוח הלא החלטי נשאר לך תמיד לסוף, כי בזמן שהוא מתמהמה אתה מגיש לכל השולחן, לשולחן לידך, לוקח משהו לשתות ומפטפט קצת עם שוטף הכלים. הבעיה עם הלקוח הלא החלטי הוא שמדי פעם הגאון התורן מחליט להחזיר מנה. אה, וגם את המנה השניה, והשלישית לא נראית משהו אז לא משנה, תשאיר לי רק סלט. אה, ומיץ. איזה?, לא יודע.. תן לי לחשוב על זה. זה די מעצבן להחזיר 300 פעמים מנה, להחליף 50 פעם משקה, ולהסביר על מאכלים שאין לך מושג ובחיים לא תקרב אליהם את הפה שלך - מה הכי טעים וכדאי, ובנוסף לשרת את, אה, שאר השולחן שלך. בנאדם, גט אה פאקינ גריפ ופשוט תזמין! - את זה למשל, אי אפשר להגיד. אפשר, כרגיל, לחייך, להמתין בסבלנות, ולנווט לאט לאט בין כל האפשרויות. הלקוח הלא החלטי בסוף, אגב, יחליט לקחת את מה שהוא חשב עליו מלתחילה, פלוס קולה [קולה זה קלאסי!]. הנחמדים מדי - נשבעת לכם, יש תופעה כזאת. לקוחות שכל מה שהם עושים, זה לחייך אליך, להגיד לך להתיישב קצת לנוח, ולהזמין אותך לטעום מהמנה כי זה נורא טוב!. בדרך כלל מדובר בקשישים סניליים, או באנשים שהעובדה שאני מחייכת הציתה אצליהם איזה צורך מטורף לחייך אלי בחזרה כל שניה שהמבט שלי מופנה לשולחן שלהם, או לזרוק איזו הערה נחמדה. הי, בנאדם, אני באמצע העבודה!, אתה באמת חושב שמותר לי לשבת, להסתלבט קצת ולדבר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני?! - עוד משפט שאי אפשר להגיד
. עם האנשים הסימפטיים מדי, שהם למעשה לא בעייתיים אלא רק קצת מטרידים [אותי אישית, אבל אני סוציופטית נודעת כך שאולי אני זה לא פונקציה:], יש רק לחייך, לשאול שאלות-מלצרים-נימוסיות, ולא להתעכב יותר מדי על שיחות סרק. טיפ - לא בטוח. הם כל כך נחמדים שהנחמדות שלהם עצמה היא טיפ מספק [כן, והגודל באמת לא קובע]. עד כאן משידורי הבטטה, ברגע שאתקל בעוד טיפוסים, או פשוט אזכר בעוד אנשים, אני אוסיף למילון הבהחלט לא שלם הזה
לילה מצוין!
כל מלצר נתקל בסוגים שונים של לקוחות בעיתיים, מהסוג שיגרמו לאדם השפוי ביותר לרצות לקחת מסור חשמלי ולעשות ציורי קיר עם הקרביים של האידיוט שעומד מולו. אבל בגלל שאלו לקוחות, וגם לשבת בכלא 25 שנה זה לא סבבה, אי אפשר לעשות שומדבר מלבד לקלל את היום בו החלטת להיות מלצר, לחייך בנימוס, ולהמשיך הלאה. במקרה הכינותי מראש רשימה לא סופית בהחלט של כמה סוגי לקוחות מופרעים ומעצבנים, למען שאחיי המלצרים יראו וייראו!, או פשוט יוכלו לזהות את הטיפוסים ולהשתדל לא להתרגז יותר מדי. המתנשאים - מסתבר שעבודת המלצרות הופכת אותך מאדם ככל האנשים - חופשי, גאה, בעל כבוד עצמי - לסוג של מוטציה בין עפר וקקי. לא, לא, קבלו תיקון, רק הקקי. מבטים מתחכמים, הערות טיפשיות ["את יודעת חמודה, לפעמים השולחן צריך להיות מסודר" - לעע!, באמא שלך!, אולי הכל מבולגן בגלל שבעל השמחה רוצה 17 סלטים?!], דיבור מזלזל - כל הכלים האלו ועוד עומדים בפני 'המתנשאים' שמתנהגים כאילו מינימום כל המסעדה/אולם/עיר שייכת להם. העניין עם המתנשאים הוא שאין מצב לטיפ. זה לא עינוי סיני כדי לקבל את התמורה לתשלום שלך, זה סתם עינוי סיני ללא סיבה מיוחדת. ג'אסט פור דה הל אוב איט. מישהו בא ופורק עליכם את המטען השלילי שלו [פסיכולוגים זה דבר נורא יקר בימינו!] בזה שהוא תופס עליכם תחת. מה אפשר לעשות?, שומדבר!, אנחנו מלצרים, הלקוח תמיד צודק, בלה בלה בלה. למרות שהבחירה ההגיונית היא לתקוע לאדם הזה צנון איפה שלא זורחת השמש, אנחנו בסך הכל מייצגים ת'מקום. על כן אפשר לחייך בנימוס, ולהתעלם מכל דבר מפגר שהנ"ל טורח לעשות. יכול להיות שההתנשאות נובעת בכלל מדברים אחרים, כמו מין [חמוד'לה (נאמר מפיו של גבר בן 40 עם מבט מתחכם), את מביאה שתיה או מה?], או מוצא, או גיל - בכל מקרה, המלצרות רק מוסיפה על ההתנשאות. המלצה אישית שלי?, קודמכל לא להתעצבן. היות ואין טיפ, אז לא להתאמץ יותר מדי. לטפל במנה של הלקוח הזה, ואז ללכת ולדאוג לשאר השולחנות והלקוחות. הריגשי - לא ידוע למה יש לקוחות שמבקשים לפתור את הסוגיות הפרטיות שלהם עם העולם, אבל מסתבר שהקורבן הזמני הוא המלצר. הלקוח הריגשי הוא הלקוח שלוקח [משחק מילים שכזה, שימו לב!] הכל באופן אישי. למה הסלט קר?, למה המנה מגעילה?, למה לא באת לפני שלוש דקות??? זה כי אני.. דתי?!/קשיש?!/מזרחי?!/נהג מונית?!/רוסי?!/משכונה X ?!/אוהד הפועל?! והרשימה ממשיכה מדבר אחד טיפשי למישהנו, מחוסר ביטחון אחד לגבי משהו לחלוטין טיפשי [נהג מונית - סיפור רציני ותמוה] למשהו אחר ובלי קשר לחלוטין לשומדבר, ו..אשמת מי ? כמובן של המלצר הגזען, השוביניסט, החצוף, המתנשא, וכו' וכו'. הבעיה נעשית חמורה כשאתה ב'צד השני' של הלקוח. עזוב שמבחינתך אין לך מושג מה המוצא או העיסוק של הלקוח. אתה רוסי ומולך יושב ריגשי מרוקאי?, את בחורה צעירה ומולך יושבת ריגשי מבוגרת? - הופה!, אתה רוצה לתקוע לו אותה!, אתה מתנשא!, אתה גזען!, אתה רוצח - אותך למשטרה!! מה אפשר לעשות? - כלום. הבנאדם שקוע בהזיות שלו. יש רק להסביר בנחמדות שלא התכוונתם לשומדבר, אפשר להחזיר את המנה, האיחור קשור לניקיון שעושים במטבח, והסלט הקר יוחלף מייד בסלט קר אחר שסתם יראה יותר טוב. הטיפוס הנ"ל בדרך כלל הופך לעויין ומאד לא נחמד לעבוד איתו. או שהוא מבין שאף אחד לא רודף אחריו, או שהוא מגעיל אליך עד סוף הארוחה ואז הוא עוזב ביריקה, מוסיף איזו קללה עסיסית, ונועץ בך מבט מלא תוכחה [כן אדוני, עכשיו אני רצה לעשות השתלת פין, המבט הזה באמת עשה את שלו]. המטרטר - ההשערה שלי היא שהחלום הרטוב של הבנאדם הזה היה להיות רס"ר משמעת איפושהו ובמקום זה עשו אותו ש.ג משועמם, או לחלופין מדובר פה באיזה מפקד פלסרניק שהקיק הקטן שלו הוא לטרטר אנשים - ובמקריות, אותך, המלצר שלו. זה שהוא לא אומר כל כמה זמן 30 שניות זוז לא אומר שמבחינתו הוא לא מעביר מינימום גיבוש מטכל. חומד, תביא מלח, אה וגם בירה, אה, ומתחשק לי משהו מתוק, תביאי מתוקים. [אחרי כמה דקות], תביאי סודה, ובורקס לקטן, וחמודה - קצת בייגלים מהבר בסדר? [אחרי כמה דקות] הו, לאן נעלמת לי?, טוב מה עם קפה?, ומזלגות, תביאי מזלגות. האמת, לא מדובר באדם גס רוח, פשוט מדובר בלקוח מעצבן. רוב הסיכויים שהוא יקרא לך חמודה/מותק בחינניות-ישראלית שכזאת, ובסוף דווקא כן ישאיר טיפ [אלא אם כן זאת אישה - שכאן אין לי מסקנות חותכות. לפעמים נשים סתם מטרטרות ולא משאירו טיפ בשיט!], אז ככה ששווה להתאמץ ולהתרוצץ. אה, וגם להשאיר חיוך על הפנים וגישה סחבקית לא מזיק אפ'עם, במיוחד כשהוא רואה אותך מתנשף ומזיע ונמלא גאווה על הנוער האיכותי של ימינו [אוקי אז הגזמתי קצת:]. הלא החלטי - הלקוח הנ"ל נרדם כמה פעמים בדקה, בעל יכולת ריכוז של זבוב בורמזי, ומגיב רק בפעם ה50 שהמלצר שואל מה הוא רוצה. [במקריות, אני גם לקוחה כזאת
