תודה רבה לך..
נתת לי סוג של גיבוי לתחושה שלי, כנראה שאחרי טראומה זה מה שאני מחפשת..
ועוד יותר אני מחפשת גם ניסיון דומה של אחרים.
בטעות חריפה מבחינתי שעשיתי מתוך חוסר זמן להכין את עצמי, הועבר אלי טלפונית ממשהי שאני מכירה אישית לקוח בשבוע שעבר,
בטלפון היא שאלה אותי בזריזות איפה אני גרה כדי שהוא יגיע אלי, מדובר באדם מבוגר עם בעיות על רקע משפטי (כבר מסביר את האופי האלים כאן).
מתוך לחץ של זמן, ומתוך ביטחון במקור המעביר, כמו טיפשה נתתי את הכתובת שלי, הוא הגיע אלי הביתה ולכאורה הכל התנהל כשורה,
אני כותבת לכאורה, כי בדיעבד אנחנו תמיד יותר חכמים, וכשהעברתי את הסרט של היומיים מגע איתו, הבנתי כמה הבן אדם הזה אלים.
את הנהלים שלי שהושמעו, הוא לא שמע, והתרכז רק בעצמו, גנב לי, כן גנב לי, ורק אחרי יומיים שמתי לב לכך בכלל, ציוד משרדי (ניירת),
הוא כל הזמן רצה לשבת לי על הראש בבית שלי ולהיות איתי כשאני מקלידה את המסמכים, איפה כאן השקט שלי לעבוד? במיוחד כשהזמן מתארך כשמישהו יושב על הראש ולא נותן שקט לעבוד.. הוא הכביר לעשות, כשלעזאזל רצה להכנס לחדר השינה שלי............ ולעבוד משם, אבל הבהרתי את זה בנעימות שזה לא מתאפשר, והוא הניח לזה.
כל הזמן התנהל מתוך ניצול עד הסוף, הכביר לעשות כשהתקשר אלי ב- 23:00 בלילה באותו יום שהגיע (גם שלוקחים עבודה דחופה, יש גבול לשעות שאפשר להתקשר !!),
כמובן שלא עניתי, וכן הצבתי פה את הגבול שלי, למחרת ב-10.30 בבוקר הוא התייצב בדלת ביתי, ביתי הפרטי, האישי !! מבלי לצלצל לפני אפילו, חבל מאוד שפתחתי לו בכלל את הדלת,
כמה טיפש אדם יכול להיות כשהוא בתחילת דרכו. כל ההתנהלות הייתה לא לרוחי, כי הרגשתי שאני בכלל לא באה כאן בחשבון, לא נראה לי שאני צריכה להסביר שוב, נכון? והדרישה הייתה תוך שעה-שעה וחצי לעבור על תיקונים שהוא הביא, כשהוא עוד צריך להספיק לבית משפט להגיש את אותם מסמכים, ודחיתי את זה על הסף, ואמרתי שלא אספיק ובטח שלא אספיק גם להקליד עוד מסמך שהוא הביא (שלא הוקלד קודם), השיחה לגבי החומר שהביא גלשה לטונים אחרים מצידו, הוא הפך את השיחה לויכוח שאי אפשר היה לצאת ממנו גם בעוד יום !! הרגשתי שאני לא נשמעת, מבוטלת לגמרי !! ובעודי נמצאת לבד בבית בסיטואציה כזו, הרגשתי שאני לא יכולה להתמודד עם זה לבד והתקשרתי לקרוב שלי שיגיע, ברגע שאותו לקוח שמע שמישהו אמור להגיע, בשניות הוא קיפל את הניירת שלו שהייתה פרושה על השולחן, אמר לי שאני יכולה להביא את מי שאני רוצה וגם שאני אביא את המשטרה קם מהכיסא, ובהסבה אלי, איים עלי בתביעה על נזק !! והסתלק !! מזלי שאותו קרוב משפחה שלי עצר אותו ממש בקירוב לביתי והכל הסתדר משם והוא לא שב יותר לביתי ולא צלצל. מאוד מקווה שכך זה גם ימשיך.
עברתי טראומה !! זו בהחלט הייתה התנהגות אלימה פרונטלית, מילולית.
כמובן שהלקח שלי היה בשום פנים ואופן לא להכניס לקוחות הביתה, אבל את זה כבר ידעתי קודם, רק שמתוך לחץ הזמן לא הספקתי להתארגן מחשבתית.
ואם זה לא פרונטלי? אם זה בטלפון? יש יותר מרחק ביטחון, לא? עדיין להמשיך בכל מחיר לא לעבוד עם אנשים כאלה? - כרגע, אני חושבת שאין אפשרות בכלל לעבוד עם כאלה, ולצערי לא חסרים כאלה אנשים בחברה שלנו, לא פעם אנחנו שומעים על פגיעה פיזית אפילו ע"י לקוחות.
שני דברים נוספים..
כבר על ההתחלה הוא לא רצה לקבל קבלה, ואמר שהעצמאים עובדים בשחור... זה מעיד עליו דבר וחצי דבר.
לאחר שהוא הסתלק (אחרי שאיים בתביעה) הוא סגר אחריו את דלת הבית והמשיך לדבר בקול רם (שעד למטה שמעו) אלי, דבר שמטריד את השכנים, משהו שאני בטח שלא צריכה !
וכל הזמן ניגן בצורה תחמנית על הרגל החולה שלו וכמה שהוא היה במיון כל הלילה (באחת עשרה בלילה הוא התקשר..). פשוט גועל נפש !! רואה בחורה צעירה וחושב שאפשר להפעיל עליה את כל המניפולציות הדוחות שיש לו בשק החיים שהוא רכש. המזל שלי שאני לא קונה שטיקים כאלה !!
אני מאוד אשמח לקרוא דעות וחכמת ניסיון של אנשים אחרים שחוו דבר דומה ואיך הם מתנהלים היום.
