לקחו אותו...
שאלתי אותו היום, מתוך הרהור של רגע: הם יכולים לקרוא לך? הוא אמר שיכול להיות. אז שאלתי, אז מה?!?! לקחו היום את האיש שלי אל מעבר לקוים, אל היריות, האבנים, הגומי, המהומות. ודווקא היום שאלתי אותו, לא כי רציתי, לא כי התכוונתי... הוא לבש את המדים ואת הארשת הרצינית שלו והלך. כולי אחוזת פחדים ודאגה. מסוקים חגים כאן בשמיים, קולות של מלחמה. לקחו את האיש שלי היום. לא יודעת מתי יחזור... הרי השנאה לא תעלם לה פתאום, והסערה לא תשכח לה כל כך מהר, והשקט... שקט. אני יושבת כאן בחדר הקירות שלי, רואה אותו בעיני רוחי וליבי מתכווץ. אני יודעת; הוא ממלא תפקיד, הוא צריך... רק שלא יהיה לו קר, רק שלא ירגיש כאב, רק שלא יאבד. שיחזור כבר.
שאלתי אותו היום, מתוך הרהור של רגע: הם יכולים לקרוא לך? הוא אמר שיכול להיות. אז שאלתי, אז מה?!?! לקחו היום את האיש שלי אל מעבר לקוים, אל היריות, האבנים, הגומי, המהומות. ודווקא היום שאלתי אותו, לא כי רציתי, לא כי התכוונתי... הוא לבש את המדים ואת הארשת הרצינית שלו והלך. כולי אחוזת פחדים ודאגה. מסוקים חגים כאן בשמיים, קולות של מלחמה. לקחו את האיש שלי היום. לא יודעת מתי יחזור... הרי השנאה לא תעלם לה פתאום, והסערה לא תשכח לה כל כך מהר, והשקט... שקט. אני יושבת כאן בחדר הקירות שלי, רואה אותו בעיני רוחי וליבי מתכווץ. אני יודעת; הוא ממלא תפקיד, הוא צריך... רק שלא יהיה לו קר, רק שלא ירגיש כאב, רק שלא יאבד. שיחזור כבר.