לקחים טקטים מהליגה בשבת
השבת שברתי שיא אישי מטופש ביותר - יחס מרחק לזמן טיסה הגדול ביותר, ובמילים אחרות גלייד אחד ארוך לנחיתה עם מינימום זמן מול העמדה. צר לי שאני לא מפנים ולומד מטעויות - אולי אחרים יכולים ללמוד מהטעויות שלי בהתבוננות בטרקים. בניתוח טרק הטיסה שלי ביחס לטיסה של יניב (כרגע זה מה שיש), יצאנו מהתבור כמעט באותו זמן. ההבדל היחידי היה שיצאתי נמוך (1200) מבלי לנצל את האנרגיות של התבור עד תום, בעוד יניב המשיך להסתובב וליצבור גובה (1600). נתון נוסף הוא שיניב הרוויח עוד כ 1.5 ק"מ בעודו מטרמל ונסחף. גלשנו לאותו כיוון באותו יחס גלישה (1:10) אך במהירויות שונות (אני במהירות עם ה Z8 של 70 קמ"ש, ויניב במהירות 50 קמ"ש). באיזור רכס שרונה היתי בגובה 110מ' מעל הרכס ויניב ב 640מ' מעליו (הפרש של 530מ). בגלל שיקולי בטיחות וניסיון להימנע מהרוטורים של הרכס, נמנעתי מלחצות אותו בגובה נמוך, דבר שהוביל אותי לנחיתה מאכזבת בעודי צופה ביניב שעבר את הרכס בגובה בטוח, יובל ודאון, מתרמלים ותופסים טרמיקה בדיוק אחרי הרכס (מרחק 600מ' מנק הרכס). מסקנות: 1. אין להחליף שכל (צבירת גובה ביום שמאפשר זאת) במזל (אולי יהיו טרמיקות בדרך), כי אולי לא יהיה לך מזל. 2. אם לקחת בחשבון גלישה ב 1:10 לפוריה, צריך לפחות 1400מ ביציאה (ובחישוב סחיפה של כ 1.5 ק"מ) כדי להספיק להגיע בגובה סביר לטרמיקות של הלי סייד, אחרי רכס שרונה. 3. רכס פוריה הכי פורה אך רצוי לא להגיע אליו נמוך בגלל הסחיפה אל מעל לים (בליגות שחוצות את הכינרת). 4. כל אחד יכול ללמוד ולהפנים (למעט סחבק) מטרקים תלת מימדיים ומטייסים שמוסרים טרקים אלו - לאורך זמן זה מעלה את הרמה של הליגה ועושה אותה יותר צמודה, צפופה ולא צפויה מראש. זה האינטרס של כולם.
השבת שברתי שיא אישי מטופש ביותר - יחס מרחק לזמן טיסה הגדול ביותר, ובמילים אחרות גלייד אחד ארוך לנחיתה עם מינימום זמן מול העמדה. צר לי שאני לא מפנים ולומד מטעויות - אולי אחרים יכולים ללמוד מהטעויות שלי בהתבוננות בטרקים. בניתוח טרק הטיסה שלי ביחס לטיסה של יניב (כרגע זה מה שיש), יצאנו מהתבור כמעט באותו זמן. ההבדל היחידי היה שיצאתי נמוך (1200) מבלי לנצל את האנרגיות של התבור עד תום, בעוד יניב המשיך להסתובב וליצבור גובה (1600). נתון נוסף הוא שיניב הרוויח עוד כ 1.5 ק"מ בעודו מטרמל ונסחף. גלשנו לאותו כיוון באותו יחס גלישה (1:10) אך במהירויות שונות (אני במהירות עם ה Z8 של 70 קמ"ש, ויניב במהירות 50 קמ"ש). באיזור רכס שרונה היתי בגובה 110מ' מעל הרכס ויניב ב 640מ' מעליו (הפרש של 530מ). בגלל שיקולי בטיחות וניסיון להימנע מהרוטורים של הרכס, נמנעתי מלחצות אותו בגובה נמוך, דבר שהוביל אותי לנחיתה מאכזבת בעודי צופה ביניב שעבר את הרכס בגובה בטוח, יובל ודאון, מתרמלים ותופסים טרמיקה בדיוק אחרי הרכס (מרחק 600מ' מנק הרכס). מסקנות: 1. אין להחליף שכל (צבירת גובה ביום שמאפשר זאת) במזל (אולי יהיו טרמיקות בדרך), כי אולי לא יהיה לך מזל. 2. אם לקחת בחשבון גלישה ב 1:10 לפוריה, צריך לפחות 1400מ ביציאה (ובחישוב סחיפה של כ 1.5 ק"מ) כדי להספיק להגיע בגובה סביר לטרמיקות של הלי סייד, אחרי רכס שרונה. 3. רכס פוריה הכי פורה אך רצוי לא להגיע אליו נמוך בגלל הסחיפה אל מעל לים (בליגות שחוצות את הכינרת). 4. כל אחד יכול ללמוד ולהפנים (למעט סחבק) מטרקים תלת מימדיים ומטייסים שמוסרים טרקים אלו - לאורך זמן זה מעלה את הרמה של הליגה ועושה אותה יותר צמודה, צפופה ולא צפויה מראש. זה האינטרס של כולם.