לקחתי את ההורים ל"בן לבין".

[קלארנס]

לקחתי את ההורים ל"בן לבין".

*מנופף לרוני* (סתם, לא מכירים) והייתה לי ולאמא שיחה לפני ואחרי, בה עידכנתי אותה פחות או יותר במי אני עכשיו. לאמא, יש לציין היו תגובות ראויות לשבח, והיא מאד התעניינה בהצגה. לאבא קשה פלוס סוג של הכחשה - האם זה באמת קרה? האם באמת ראינו את ההצגה? מה אמרת? אני לא שומעעע. נראה לי שאני מחוץ לארון, כאילו. (במי זה תלוי ה"מחוץ לארון" הזה? אפשר ללכת עם שלט ועדיין להתעלם ממך)

 

[DarlingAdam]

מזל טוב

אני שמח שאמא מקבלת. ובקשר לאבא - אל תדאג, זה לוקח זמן. אני לדוגמה, יצאתי מהארון [נטיה, לא מגדר] ארבע פעמים לפני שזה נקלט סופית.

 

[קלארנס]

../images/Emo13.gif

 

[אורי 0]

מזל-טוב!!!

(מחזיק אצבעות להמשך הדרך הארוכה והמתפתלת)

 

[טל קר]

../images/Emo49.gif

 

[יסמין 28]

איזה אומץ

נכון שלראות הצגה או לראות סרט או לקרוא ספר על הנושא תמיד מקל על ההורים להבין את הסיטואציה שבה אתה נמצא טוב יותר, ולהזדהות איתך, אבל אמא שלי לדוגמה סירבה לראות או לשמוע כל דבר שקשור ללסביות משך הרבה זמן. או אפילו לדבר על זה עם מישהו (בטענה ש"אם מדברים על זה אז זה הופך להיות אמיתי"). אז כל הכבוד להורים על הנכונות לבוא לראות הצגה כזאת, ואני בטוחה שגם אם לא מרגישים את זה (לפחות אצל אבא) - זה חילחל, והופנם. מזל טוב על היציאה מהארון! (למה אין אייקון של סמיילי יוצא מהארון, כמו הציור הזה של קית' הרינג שבו היצור הצבעוני הזה בועט בדלת?)

 

[ליטל ו]

סחתיין על האומץ ../images/Emo24.gif

 

[קלארנס]

תודה חמודים ../images/Emo39.gif