אחריות
יש פוסט ישן של יוסי מרקוביץ שפעם כתב בתפוז על מוטיבציה. היום הפוסט הזה כבר לא קיים, אבל שמרתי אותו במחשבי. אני חושבת שהוא גם מסביר על אחריות. לדעתי הוא מציב רף מאוד גבוה של אחריות אישית ומחוייבות למטרות שקבענו לעצמנו.
 
מתוך מאמרי פורום "תזונה צמחונית": הקרדיט במלואו ליוסי מרקוביץ` ו ו תאריך : 28/06/2007 .
 
בניגוד ליתר המאמרים שכתבתי, זה הולך להיות קצר, תמציתי, ישיר ובוטה . אם יש לכם בעיה עם זה לכו ת***ו.
 
מי שטרח לקרוא את הודעת המנהל שכתבתי או שרואה את התשובות שלי בפורום יודע שאני לא תומך, לא מעודד ולא נותן מוטיבציה. פשוט אין לי סבלנות לזה, זה הכל. אנשים קובעים לעצמם מטרות שונות בחיים: לקנות מכונית מסוימת, לרכוש השכלה, להגיע להישגים ספורטיביים, להנות מבריאות טובה וממשקל גוף תקין או כל דבר אחר. ברוב המקרים, כדי להשיג משהו משמעותי אתם צריכים להשקיע ולהתאמץ, ככה זה ומי שאומר אחרת מנסה למכור לכם משהו.
 
יש לי חבר שסובל ממשקל יתר והחליט לקחת את עצמו בידיים ולעשות דיאטה, דבר מבורך ורצוי לכל הדעות. מהרגע שהוא התחיל את הדיאטה אני רק שומע ממנו למה הוא לא מצליח לשמור עליה, למה הוא נשבר, למה למרות הדיאטה הוא אוכל יותר ממה שהוא צריך ועוד כל מיני תירוצים. וזו בדיוק הבעיה, אלו רק תירוצים למה הוא בעצם לא עומד בהחלטה שלו.
 
הבעיה של הרוב המוחלט של האנשים היא שהם רוצים להשיג את המטרה שלהם אבל הם לא רוצים לשלם את המחיר. בתקופה שרכבתי בצורה תחרותית על אופני כביש הייתי רוכב מעל 700 ק"מ בשבוע, מטפס עליות שהיו שוברות אנשים אחרים מבחינה מנטאלית, סובל מפציעות, שפשופים, תקריות עם נהגים מטומטמים, עייפות תמידית, לא היו לי כמעט חיי חברה כי הייתי תמיד מתאמן למחרת ועוד. נהניתי מזה? ממש לא אבל עשיתי את זה כי רציתי להיות הכי טוב והייתי מוכן לשאת במחיר. וזה מה שאני אומר לך: אתה רוצה להיות חזק, שרירי, גדול? תתאמן כמו שצריך. אותו דבר עם דיאטות, את יכולה להיות רזה וחטובה ולסבול מרעב ומהצורך להגביל את עצמך במה שאת אוכלת או שאת יכולה להיות שמנה ולאכול מה שבא לך מתי שבא לך. אבל לעזאזל, עשי את הבחירה שלך ושאי בתוצאות.
 
אני מתאמן 5 פעמים בשבוע מדי בוקר, כשרוב האנשים עדיין ישנים. 3 פעמים בשבוע, אחרי העבודה אני חוזר למכון כדי להמשיך להתאמן נוסף על אימון הבוקר. יש לי תפריט מוקפד שחלק ממנו אני שוקל מדי יום עד לרמת הגרמים. אני מודע לויתורים שאני עושה ולמרות שהם לא קלים לי אני משלם אותם כי לדעתי התמורה, בריאות טובה וכושר גבוה, שווים את זה. נכון, אני יכול להיות כמו חלק מהחברים שלי: לעשן כמו קטר ולשתות כמויות מסחריות של אלכוהול אבל אני לא רוצה. אל תבינו אותי לא נכון, אין לי שום בעיה עם זה שהם מתנהגים ככה וכל עוד הם מוכנים לשלם את המחיר של ההתנהגות שלהם אני אפילו מעריך את זה. יש לי בעיה עם אפסים שמתנהגים כמוהם אבל מתלוננים ומקטרים על זה.
 
כל אחד עושה את הבחירות שלו, ואני לא האדם שישפוט מישהו אחר על הבחירות שהוא עושה. אבל ברגע שעשית את הבחירה המ***ת שלך אל תתלונן עליה, אל תתרץ למה אתה לא יכול לעמוד בה ואל תבוא אלי כדי שאני אעודד אותך. למה? כי כבר אמרתי את זה כמה פעמים במאמר הזה:
 
עשה את ההחלטות שלך, שא בתוצאות ותמשיך בחיים העלובים שלך
 
וישארו בריאות לעילא ולעילא
