לקחת

[morrr]

לקחת

לא ידעתי לקחת נתתי ונתתי עד שיום אחד לפני חמישה חודשים התמוטטתי כבר 10 ימים לוקחתוכל כך טוב לי מזה . זה גם בגלל אהוב היקר שלי שעבר דירה לפני שלושה ימים התקשר פתאום והזמין אותי ואני נסעתי עד הצפון הרחוק והיתיי מלכה מלכה של העולם כל הזמן אני נתיי לא פינקתי והלילה הוא פינק אותי הביא לי קפה למיטה וזה נעים כל כך הרבה זמן לא נתנו לי כל כך הרבה זמן אני נתתי אומנם זה רק כוס קפה אבל זה המון יום קסום לכולכם

 

[רחל-נשמה]

מור-יקרה

אני מגיבה קצת מאוחר-כי הייתי פה בימים האחרונים,אבל לא ממש הייתי למרות שקראתי כבר לפני יומיים ורציתי להגיב. אני כל כך שמחה לקרוא שהתחלת ללמוד לקחת, גם אני כמוך דרך חיי היא כמו בשיר לתת את הנשמה ואת הלב כשאתה אוהב...את המילים לקחת לא הכרתי בלקסיקון שפתי בחיי. אני חושבת שפה במשפחת סהר, ממש למדתי , לפחות מתחילה ללמוד לקבל, או לקחת. פחדתי בכלל לדבר על החולשות שלי, פחדתי לדבר על כאב, פחדתי לקבל תמיכה, היה לי קל יותר לתקוף , לריב כי רציתי לקבל, אבל שירגישו שאני רוצה לקבל, ומנגד לא ידעתי לקבל ראיתי בזה חולשה, כישלון, כניעה, רחמים. עברתי כמה "שיעורים סהריים חשובים", ולמדתי שלמרות שמאוד קשה לי ולכמותי לפעמים לבקש, לקחת, לקבל הדרך הזו היא הנכונה, כי האלטרנטיבה של רק לתת , להתרוקן, לשמור בלב הכל, ולכעוס על העולם-תביא בטוח לכך שבסוף אני אתפוצץ ואתרסק. היום אני לפעמים מעט מרשה לעצמי בחיים טיפה לבקש, או לפחות נכון יותר. לא ממש לבקש כמו לא מסרבת או נעלבת כשמציעים לי עזרה, ביקור תמיכה , וזה אפילו נחמד. "את אומרת אומנם זה היה רק כוס קפה" אני מרגישה שזה לא היה רק כוס קפה, זה הרבה מעבר, זה הדרך שבה הוא הראה לך שאכפת לו ממך, שאת חשובה לו, שרצה לפנק אותך, הכוונה חשובה. כמו כשמקבלים מתנה ליום הולדת לא תמיד המתנה עצמה גורמת להרגשה הנפלאה, לפעמים מספיק סתם כרטיס ברכה נחמד וכבר מרגישים נפלא, פשוט העובדה שפלוני זכר אותך ביום זה, כלומר את בליבו גורמת להרגשה הנפלאה. המון אהב רחל-נשמה ושתהיה לך שבת קסומה, אני שמחה שאת חלק מהפורום, ומקווה שתישארי איתנו גם עכשיו ובעתיד כשאת מאושרת

 

[אני מאוהבת]

תודה

עניתי לך למעלה שבת נהדרת אני צריכה להמשיך לנקות את הבית היפה שלי אבל כן התחלתי לקחת והוא נותן וזה טוב זה נפלא ויגיע הזמן אני יודעת שהוא יתן את כולו שאני ילמד לקחת יותר מה לעשות שרק נותניים מתרוקנים ואני לא אני לא מקללת ולא מתווכחת ולא מתעצבנת פשוט נשכבת במטתי ומתנתקת מהעולם וזה מה שעשיתי במשך חמישה חודשים כן הפורום עזר לי להבין שהלבד הוא נורא והחלטתי לקחת ואני מקבלת אתמול בבוקר ישבתי בים ישב בחור נחמד וקרא ספר התחלנו לדבר על הספר חזרתי הביתה והיה לי טוב כי אני לא יכולה להיות לבד ולקחתי את עצמי בידיים ואני מקמת את עצמי גם בעזרתכם גם כרגע עכשו שאני כותבת לך חביבה טוב לי כי אני מדברת איתך וכבר טוב לי שבת שלום רחל נשמה

 

[סהר-תמיכה]

זה לא קל לקחת...

בייחוד כשרגילים לתת לאחרים, יש פתאום אי נוחות, אשמה אפילו. ואני שמחה שאת נהנית לקבל את הקפה הזה, את התחלת הנתינה שלו לך. כשאת מאפשרת לו לתת לך, זו גם נתינה... כי את הרי יודעת את ההנאה שבנתינה לאחר.

 

[אני מאוהבת]

הדרך עדיין רחוקה

אני לא חשה אשמה ממש לא. רע לי שהפסדתי כל כך הרבה שנים נתתי כן גם קיבלתי אבל כל כך התרוקנתי ועכשו אני רוצה עוד כי איין לי כוח יותר לתת איין לי כוח לחייך שלא צריך אז כן אני נהנת עדיין לא לוקחת ממש אבל אני נותנת לעצמי וזה גם טוב לוקחת לעצמי קונה לי גם ממה שאיין ולא רק לו ולילדים שלי עכשו תורי. ממשיכה לתת אבל את הדברים לילדים שלי ברור אבל לא מעבר ליכולת שלי ולא מעבר של לילות ללא שינה מה אני יכולה אני נונת ונותנת לי ואם הוא לא יתן אני יקח ואם הוא לא ירצה שילך וזה כואב מאד לדעת שאולי אני מפסידה ויהיה קשה אבל אני יצא מכל הסיפור הזה אדם יותר חזק ויותר מאושר כי עכשו אני בחרתי להיות אני ולדאוג לי וכולם שיחכו קצת תודה וסליחה שאני קצת כועסת אבל רק על עצמי. שבת שלום