לקראת אבחון ממשי

[ליאוריש]

לקראת אבחון ממשי

אני חייל בן 19 שכבר שלושה חודשים סובל מעייפות כאבים בכל הגוף, כאבים בשרירים, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן ושלשולים. הכל התחיל בשלשולים,כאבי בטן וכאבי ראש. לא מצאו מה זה, בנוסף הופיעו סימני עייפות וכאבים בכל הגוף עד כדי כך שלא יכולתי כבר ללכת כמעט. אני עובר בדיקות כבר תקופה ארוכה חושדים שיש לי מחלת קרוהן או תסמונת המעי הרגיז רק שאר הכאבים לא מוסברים. היום הייתי אצל ד"ר פריד והוא קבע לפי בדיקה שלו במציאת נקודות רגישות בגוף שלי ולפי סימפטומים שאני סובל מפיברומיאלגיה...אם לא קרוהן. רק נשארה לי עוד בדיקה אחת כדי לקבוע אם אני לא סובל מקרוהן... ואז אין לי ברירה ויש לי פיברומיאלגיה...הרי רק שוללים כדי לאבחן אותה. מה שרציתי לשאול לפני שאני הולך לועדות רפואיות והכל ולא שיש לי כוח לזה כי כבר מהכתיבה של הודעה זו אני מותש ומלא כאבים... רציתי לדעת אם מישהו יודע מה קורה במקרים של פיברומיאלגיה מה טווח החזרה ליציבות בחיים (אני יודע שכל מקרה לגופו) ומהי עמדתו של הצבא במחלה זאת , אני יודע שאין אף רופא בצבא שמבין במקרים כאלה ולכן מה קורה משחררים משירות ואז יכולים להתנדב אח"כ אשמח לשמוע מאנשים שסבלו בזמן הצבא והשתחררו או נשארו (שזה בכלל יפתיע אותי) רק רוצה לדעת את זמן הסבל במחלה ואת עמדתו של הצבא...... ליאור

 

[ליאוריש]

ממש מבקש תשובה ........

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

היי ליאור, קיוויתי שלמישהו תהיה

תשובה על עמדת הצבא, אבל אין... המחלה כרוכה בכאבים לאורך זמן. הכאב הופך להיות צילו של האדם הפיברומיאלגי, חברו הצמוד. נכון, יש זמנים טובים יותר ויש פחות, אבל זה לא וירוס שבא לביקור של X זמן והולך. פיברומיאלגיה היא מחלה כואבת שתלווה אותך הרבה זמן. יש שאומרים שזו מחלה כרונית שנמצאת כל הזמן, אני מאמינה שניתן לחיות איתה כמעט ללא סימפטומים כך או כך, זה לא הולך להיעלם בתוך שבועיים והצבא? - אין לי מושג

 

[ליאוריש]

בכל זאת-בקשת עזרה

אם מישהו יודע מה קורה איך מתייחס הצבא לחולי פיברומיאלגיה יוכל לעזור לי מאוד לפני שאני מתחיל את התהליך הזה..........

 

[yn3]

שוב...

אני רק רוצה להדגיש את זה שוב: אני לא בטוחה במאה אחוזים לגבי הנכונות של המידע שלי, אז אל תתפוס אותי במילה... עד כמה שידוע לי, הצבא באמת לא ממש יודע מה לעשות עם פיברומיאלגיה. עם תיעוד מתאים ואישורים, מקבלים פרופיל 24, שזה פרופיל לא כשיר זמנית, לשנה או משהו כזה. עם הפרופיל הזה אפשר בד"כ להתנדב מחדש לשירות, עם הקלות שמתאימות למצב. אני אובחנתי כסובלת מפיברומיאלגיה במהלך השירות שלי, אבל למזלי הרב, מלכתחילה שירתתי כמתנדבת (בגלל דלקת מפרקים) ולכן לא הייתי צריכה לעבור את הפרוצדורה במלואה, והיו לי מספיק פטורים בשביל לחלק לגדוד שלם... למזלי הרב עוד יותר, הקצינים שלי היו מאוד מתחשבים ועזרו לי להשיג שעות עבודה מקוצרות כדי שאני לא אגיע לבסיס ב-8 בבוקר וארדם כל חמש דקות מול המחשב... אבל זה כמובן תלוי במפקדים, בבסיס, ו(כפי שגיליתי על בשרי) - גם ברס"ר... מקווה שעזרתי, יערה.

 

[ritosh]

ליאור../images/Emo24.gif

גם אני לא בטוחה באינפורמציה שאתן לך. בצבא כל מקרה נבדק ומוערך בצורה שונה. מנסיוני העגום של ביתי שהייתה חיילת, הצבא מנער עצמו מאחריות במהירות שיא!! וזה אומר שחרור כמעט מיידי. יותר פרטים תוכל לקבל בפורטל אגף השיקום. זה אתר של נכי צהל והוא לא קשור לאגף השיקום!!מצ"ב לינק לאתר. שולחת לך תיכף מסר פרטי. ריטה

 

[ritosh]

שכחתי את הקישור....

 

[ליאוריש]

תודה בכל זאת-קשה

אני מקווה שיהיה בסדר קצת קשה לי עם כל הפרוצדורה אני בקושי מצליח לזוז ושולחים אותי כל הזמן לתל השומר וצריפין ככה כל הזמן...ואני בקושי מצליח לצאת מהבית כל היום... אני מקווה שיהיה פתרון כבר לד"ר פריד בתחילת ינואר אני הולך אליו עוד שבועיים לבעיות האלה ואז...הבעיות האחרות תודה על העזרה אני משער שאני אחזור לפורום בשלב מסוים לפי תמונת המצב הבריאותית שלי (משמע פיברומיאלגיה)

 

[שרון של לוטן]

שלום ליאור!

קודם כל, הצבא כן מכיר בפיברומיאלגיה ומשחרר על פי סעיף 24, אם אתה עובר את כל הבדיקות המתאימות ו/או ממציא אישור מרופא צבאי. ד"ר פריד משמש כרופא צבאי, כאשר הוא במילואים. אתה יכול לפנות אליו כדי שיעזור לך להשיג אבחון במסגרת הצבא. בנוסף, אני ממליצה לך לפנות לעמותת אס"ף, אשר ריכזה את כל החומר הדרוש לחיילים חולים. בהצלחה!

 

[מיששש]

תגובה מחייל לשעבר

אני מצטטת מתוך מייל שקיבלתי בתגובה לשאלה מחייל לשעבר. לא כל כך מכירה את הנושא, כך שאני לא לוקחת אחריות: "הבעיה העיקרית עם הצבא היא שהרופאים שם הם אותם רופאים שלא יודעים מה זה פיברומיאלגיה מהאזרחות. זאת אומרת שכנראה שלא יאמינו לך ויקבעו שאין לך פיברומיאלגיה או שאין כזה דבר. אבל זאת לא הנקודה. העיקר הוא שיכירו שיש לך בעיה, לא משנה איזו, כל עוד היא מותאמת למצב הפיזי הנתון. הצבא לא משחרר בקלות בכל מקרה, וגם אין צורך בזה. ניתן למצוא מסגרת צבאית שתכיר בכישוריך האחרים, תקבל את מגבלותיך ותדע לנצל אותך במסגרתן. עם הרופאים צריך להיות נחושים, אבל אין טעם בהצגות, מי שלא מאמין שיש לך בעיה רק יחשוב שאתה שקרן ומי שכן מאמין לא צריך שיכנוע. פשוט להיות אמיתי. כשתגיע לבק"ום (או קצין מיון אחר) תסביר מראש מה המגבלות שלך (שעות עבודה יעילות, טיפולים, תרופות וכו"). חשוב להגיד מה אתה חושב שאתה כן מוכשר לעשות למרות המגבלות. כשתגיע ליחידה שלך תצטרך לחזור על ההסברים מול השליש, הרס"ר, המפקד הישיר כדי שיוכלו לעזור לך ולהעזר בך. בקשר לפטורים ודברים כאלה, הכתובת הטובה היא ענף מיון רפואי במקרפ"ר. יש שם המון בירוקרטיה אבל אל תתיאש. אני הצלחתי לשרוד ככה שירות שלם ואפילו קבע ואני לא היחיד - אני מכיר חולי פיברומיאלגיה אחרים שעשו את זה. "תהילתינו איננה נמדדת באי-יכולתנו ליפול, אלא ביכולתנו לקום לאחר הנפילה" " ------- עד כאן ציטוט, ועוד מילה ממני - עד כמה שאתה מסוגל, תנסה להשאר בצבא. היציאה מהמסגרת מאוד קשה ואחד הדברים שיכולים לתמוך בך בשעת משבר היא מסגרת יציבה ותומכת. הצבא יכול להיות כזה, אל תצחקו! חולים שלא מצליחים להתמודד עם הצבא נקלעים בד"כ למשברים נפשיים ומתקשיים לצאת מזה. בהצלחה!