לקראת ה- 21/2/07

[ענת אדרת]

לקראת ה- 21/2/07

ביום רביעי הקרוב, 21.2.2007 , יצויין ברחבי העולם - "יום בין-לאומי לשפת - אם" International Mother Tongue Day אינטערנאַציאָנאַלער טאָג פון דער מוטערשפּראַך בחסות אונסק"ו, הוועד הישראלי לקראת יום רביעי אני סבורה כי נוכל, ואף ראוי, שנציין כאן בפורום את שפתם של הנרצחים: יידיש, לאדינו, ושפות נוספות בהם דיברו היהודים שנרצחו בשואה. כל מי שיוכל להביא סיפורים, שירים וכו' ביידיש בלאדינו ובשפות נוספות שבהם דיברו יהודים שנרצחו בשואה - תבוא עליו ברכה. למי שיש רעיונות נוספים - אשמח לשמוע - וליישם!!!

 

[בני הרשקוביץ]

היום מנסים לשמר את השפה

אני זוכר בתור ילד הייתי מתבייש לדבא עם הורי יידיש ברחוב. גם בתאטרון יידיש היה איסור לשחק בשפה זאת. היום אני מתגעגע לשמוע שפה זאת.

 

[Sarika]

רעיון נפלא לציין את שפתם של הנרצחים

"שפת אם" בלאדינו - LINGUA MATERNAL , כידוע שפה זו היא שפתם של היהודים יוצאי גלות ספרד, שלמרבית הצער, כשהגיעו יהודים אלה למחנות ההשמדה, היתה להם השפה לרועץ, מכיוון שרוב אנשי המחנות היו דוברי יידיש שסרבו להאמין שקיימים יהודים דוברי שפה שונה ולא מובנת.

 

[מירי מירי]

"שפת האם" שלי היא סרבו-קרואטית

למרות שאני ילידת הארץ, אני דוברת היטב את השפה הסרבו-קרואטית וזו שפת האם שלי. הורי נולדו באיזור שהיה שייך לממלכה האוסטרו-הונגרית. כך ששפת האם של אימי היתה גרמנית, בביה"ס היא למדה גם הונגרית, כך שאצלינו בבית הורי דברו (שהילדים לא יבינו ) גרמנית והונגרית.... אז אני מבינה גם את השפות הנ"ל... והילד שלי , שפת אימו ע ב ר י ת !!!!! מקוה שהדורות הבאים ישארו עם שפה זו !!!!

 

[ענת אדרת]

תודה מירי

אנחנו מנסים להזכיר ולשמר את התרבות של הנרצחים בשואה, השפה והתרבות הייחודיים להם, שנגדעו יחד איתם. חברי פורום נכבדים, הזמנתי לפורום לנושא "יום האם הבינלאומי" מפורומים: "תרבות פולין" "תרבות לאדינו" "תרבות יגוסלביה" תרבות לוב" כולם מוזמנים בחום להשתתף בדיון.

 

[faridi]

ניסית אצל יוצאי לוב?

חלק נכבד מקהילת בנגאזי נספה במחנה ג'אדו בעיקר ממחלות ורעב. מלבד הפורום "תרבות יהדות לוב" ב"תפוז", ישנו גם אתר מוצלח של יוצאי לוב: www.or-shalom.org.il יישר כח

 

[ענת אדרת]

בהודעה שמעליך faridi

כתבתי שהזמנתי את פורום "תרבות לוב" לעניין, אשמח אם תהיה שותף לכתיבה על שפתם של יוצאי לוב שנספו בשואה. תודה מראש.

 

[schlomitsmile]

בין קרוביי שנרצחו, היו ששפתם היתה גרמנית. יתק'בל בברכה, או יהיה מוקצה?

 

[deebeebee]

שפת האם שלי היא עברית

אבל שמעתי הרבה יידיש מסביבי בילדותי ובנעורי (ובגלל זה אני מבינה הרבה יידיש אם כי רחוק משלמות...) אבי נולד בפולין ושפת האם שלו היא יידיש. הוריו שלטו היטב בפולנית וברוסית אבל בבית דיברו יידיש ויידיש היא שפתם של כל בני משפחתו שנרצחו ע"י הנאצים ימ"ש. אמא שלי נולדה בירושלים. משפחה הנמצאת בירושלים מזה דורות (חלק מענפיה) ובמשפחתה איש לא עבר את השואה.

 

[ענת אדרת]

בהחלט כן!!!

כל שפה שבה יצרו יהודים תרבות: ספרות, שירה, עתונות, תיאטרון, רדיו, תפילה וכו'. בגרמנית, בפולנית, ביוונית, בצרפתית, בהולנדית, ברומנית וכו' וכו'. _____ אני סבורה כי מן הראוי היה להקים בישראל "בית תרבות" שיכיל מקבץ מכל תרבות יהודית בכל שפה. כיום, אם אדם עוסק בסיפורי עם, הוא צריך לנסוע לאוניברסיטה בחיפה לאסע"י, שם מקובצים סיפורי עם יהודיים משפות שונות. ואחר כך אם הוא עוסק במוזיקה יהודית, הוא צריך ללכת לפונותיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם מקובצים קבצי מוזיקה מעדות שונות. וכן הלאה. אני סבורה כי הגיע הזמן לקבץ את התרבויות תחת גג אחד, כדי לאפשר מחקר בנושא זה. הייתי רוצה להאמין שביום מן הימים כאשר אדם ירצה לכתוב על "חתונה" לדוגמא בפזורה היהודית, הוא ימצא ספרות, ושירה, ומוזיקה, ומנהגים ותמונות, וסרטים, וכו' בכל פזורה יהודית שתכלול יהודים מארצות אירופה, אמריקה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה. אולי גידאמק ירצה לממן פרויקט כזה???? מה דעתכם?

 

[Sarika]

שיר בלאדינו ששרו במחנות ההשמדה

השיר ARVOLES YORAN = העצים בוכים זהו שיר ערגה לאהובה, בפזמון נאמר: "אני חוזר ואומר מה יהא עלי? על אדמות ניכר אמצא את מותי...." במחנות שינו האומללים את הפזמון ובמקום "על אדמות ניכר...הם שרו: "על אדמות פולין אמצא את מותי..." הנה תרגומו של השיר שהפך להימנון של אנשי במחנות דוברי הלאדינו. העצים בוכים העצים בוכים לגשם וההרים לרוח וכך בוכות עיניי עליך אהובתי היקרה אני חוזר ואומר מה יהא עלי? על אדמות ניכר (פולין) אמצא את מותי לבנה הינך,לבן לבושך ולבנה היא דמותך פרחים לבנים נושרים ממך מיופייך אני חוזר ואומר.....

 

[ענת אדרת]

שריקה, תודה רבה לך

נוגע ללב ומצמרר עד דמעות. האם אפשר לשמוע את השיר באינטרנט?

 

[Sarika]

לצערי אינני יודעת אם ניתן לשמוע

את השיר באינטרנט. ד"ר שמואל רפאל, ראש המרכז לחקר הלאדינו הפיק סרט על ניצולי שואת סלוניקי ובו ניתן לצפות בניצולים השרים את השיר.

 

[ענת אדרת]

תודה שריקה, הנה קישור

לאומני כליזמר המנגנים שירים שהושרו בגטו לודג', בחו"ל.