לקראת ערב יום הזיכרון

לקראת ערב יום הזיכרון ../images/Emo16.gif

יום הזיכרון תמיד נמצא אצלי עמוק בזיכרון כיום מפחיד כי מדברים על בנים של, על אחים של, על אחיות של... שנפלו במלחמות ובפעולות איבה, ואיכשהו זה תמיד עורר פי פחד כל הטקסים, השירים, הסיפורים, הסרטים הללו שאצלנו במשפחה זה גם יקרה, ותודה לאל זה לא קרה
. מוכר לכם כזה פחד- לאבד אח/ות למען הצבא/המדינה
או אפילו בתאונה/מחלה- חס וחלילה לכל אותם הדברים
 
מוכר

כשאחי הקטן התגייס הוא רצה משהו קרבי וכמובן שההורים שלי לא ממש התלהבו מהרעיון אם כי מעולם לא ניסו לעצור בעדו ותמכו בו ובגלל שכשהוא התגייס עוד היו לי "קשרים" בצבא הצלחתי לסדר לו פחות או יותר מה שהוא רצה והוא הגיע ליחידה קרבית. ביום שהוא עלה על האוטובוס בבית החייל פתאום הבנתי שזה אמיתי, שהוא הולך להלחם ושאולי הוא יכול חס וחלילה לההרג. עברו על כולנו 3 שנים קשות. לי הוא סיפר את סיפורי הזוועה מההורים שלו הוא הסתיר מה שעוד יותר הקשה על הכל אבל תודה לאל הוא השתחרר כבר, די מזמן אפילו והוא בריא ושלם.
 
למעלה