לקראת ריבית שלילית?!
אחד הכלים החזקים בכלכלה המוניטרית, אם לא הכי חזק, הוא הכלי / המכשיר הפיננסי הקרוא 'ריבית', ואני מאמין שאין צורך להרחיב יותר מידי לקוראים כאן מה ההשלכות של שינוי כלשהוא בכלי זה ולא לשם כך התכנסו, אלא למשהו שעורר בי מחשבה אפשרית. בשנים האחרונות ראינו את הנגידים בכל העולם מורידים את הריביות במדינותיהם (או בגוש) בשיעורים הולכים ויורדים עד לזמנים אלו כאשר הריביות כמעט אפסיות, בפרט בארה"ב. נזכיר כי המגמה של הורדת הריבית היתה שינוי בתפיסה שהחלה עוד בעשור הקודם על ידי הנגיד אלן גרינספן, שכיהן לפני פרוץ המשבר ב - 2008.
בשנים האחרונות, כידוע, הנגיד בארה"ב שהחליף את גרניספן - בן ברננקי - החל במדיניות מרחיבה לאחר פרוץ המשבר האחרון עם הזרמת מזומנים לשוק האמריקאי במספר תצורות (איגרות חוב והדפסות כסף) ובמספר פעמים לאורך השנים. כמעט בכל פעם בו התרחשה התערבות מוניטרית של הבנק המרכזי בארה"ב, ההצדקה לכך הייתה המדדים המובלים שנסחרים בירידות שערים לאורך מספר שבועות (עד לכדי הגעה למצב אפשרי של שוק דובי), אבטלה, והאטה בצמיחה שכמובן אלו הם יעדי הבנק המרכזי בהם הוא נלחם כדי לשמור על יציבות.
השבועות האחרונים היו ממש משמחים למשקיעים, לפחות עד לרגע זה לא פרץ משבר חדש, המדדים המובילים בארה"ב שוברים שיאים ונראה שיש התאוששות במשק האמריקאי. כלומר, אם ברננקי אורז את מטלטליו והולך הביתה הוא יכול לטפוח לעצמו בשכם ולומר "בזכותי המשק האמריקאי יצא ממשבר" (שהרי בפרוץ המשבר הבא הוא תמיד יוכל להסיר אחריות מעצמו ולומר "אני הייתי פועל אחרת אם הייתי הנגיד, הנגידה הנוכחית הרסה את כל מה שבניתי"). לאחר שקצת הצגתי את הדברים בצורה מאוד פשוטה ולא מקיפה אך ברורה, חשבתי על כך שכולם מדברים על אותם "שבירת שיאים" של המדדים בארה"ב בטענה שברננקי מתדלק את השוק בכסף ובעקבות כך המדדים מצליחים להגיע לרמות מאוד גבוהות ולא בזכות הביצועים של המשק.
מכאן אני טוען שהדרך הבאה באבולוציה של המשק המוניטרי היא הבאתו של הכלי המוניטרי הכי חזק - הריבית - לשיעור שלילי (!). בכך הנגיד, מצד אחד יוכל להמשיך במדיניות של הזרמת כסף לתוך המערכת, ומצד שני הריבית השלילית תוכל להוציא חלק מהכסף מהמערכת. בהצגה פשוטה, וקצת אבסורדית בהתייחס לעובדה שהכסף כיום אינו מוחשי, הוא הכנסת אוויר לתוך הבלון הגדול (הדפסת כסף ו-QE) ויצירת חור זעיר כדי למתן את ההתנפחות (ריבית שלילית).
אני יודע שלמהלך זה תהיה השפה מאוד חזקה על השווקים בטווח המיידי, אבל השאלה היא האם בטווח הקצר (כלומר עד שנה מאותו רגע) והבינוני יכולה להיות השפעה חיובית (!?), השווקים יכולים להגיע לאיזון, גם נומינלית וגם ריאלית, נכונים יותר. כמובן שלא כולם מרוויחים ממהלך זה, הסקטורים שיכולים להיפגע לפי דעתי הם המשכנתאות ושוק החיסכון לטווח ארוך (פנסיות וכדומה). טענה תומכת לדברי היא הנפקת אג"ח של גרמניה לפני שנתיים בערך לטווח של 5 שנים, באותו סבב הנפקה הריבית על אותה סדרה הייתה שלילית. כלומר אם קניתי איגרת ב - 100 אירו קיבלתי בסוף התקופה פחות מהקרן.
האם יש כאן מישהו שמסכים איתי באשר למהלך זה? איזה סקטורים יכולים עוד לחטוף? אשמח לשמוע כאן מה האנשים חושבים בנושא זה, ונימוקים גם יכולים להועיל....
סופ"ש מהנה לכולם.
אחד הכלים החזקים בכלכלה המוניטרית, אם לא הכי חזק, הוא הכלי / המכשיר הפיננסי הקרוא 'ריבית', ואני מאמין שאין צורך להרחיב יותר מידי לקוראים כאן מה ההשלכות של שינוי כלשהוא בכלי זה ולא לשם כך התכנסו, אלא למשהו שעורר בי מחשבה אפשרית. בשנים האחרונות ראינו את הנגידים בכל העולם מורידים את הריביות במדינותיהם (או בגוש) בשיעורים הולכים ויורדים עד לזמנים אלו כאשר הריביות כמעט אפסיות, בפרט בארה"ב. נזכיר כי המגמה של הורדת הריבית היתה שינוי בתפיסה שהחלה עוד בעשור הקודם על ידי הנגיד אלן גרינספן, שכיהן לפני פרוץ המשבר ב - 2008.
בשנים האחרונות, כידוע, הנגיד בארה"ב שהחליף את גרניספן - בן ברננקי - החל במדיניות מרחיבה לאחר פרוץ המשבר האחרון עם הזרמת מזומנים לשוק האמריקאי במספר תצורות (איגרות חוב והדפסות כסף) ובמספר פעמים לאורך השנים. כמעט בכל פעם בו התרחשה התערבות מוניטרית של הבנק המרכזי בארה"ב, ההצדקה לכך הייתה המדדים המובלים שנסחרים בירידות שערים לאורך מספר שבועות (עד לכדי הגעה למצב אפשרי של שוק דובי), אבטלה, והאטה בצמיחה שכמובן אלו הם יעדי הבנק המרכזי בהם הוא נלחם כדי לשמור על יציבות.
השבועות האחרונים היו ממש משמחים למשקיעים, לפחות עד לרגע זה לא פרץ משבר חדש, המדדים המובילים בארה"ב שוברים שיאים ונראה שיש התאוששות במשק האמריקאי. כלומר, אם ברננקי אורז את מטלטליו והולך הביתה הוא יכול לטפוח לעצמו בשכם ולומר "בזכותי המשק האמריקאי יצא ממשבר" (שהרי בפרוץ המשבר הבא הוא תמיד יוכל להסיר אחריות מעצמו ולומר "אני הייתי פועל אחרת אם הייתי הנגיד, הנגידה הנוכחית הרסה את כל מה שבניתי"). לאחר שקצת הצגתי את הדברים בצורה מאוד פשוטה ולא מקיפה אך ברורה, חשבתי על כך שכולם מדברים על אותם "שבירת שיאים" של המדדים בארה"ב בטענה שברננקי מתדלק את השוק בכסף ובעקבות כך המדדים מצליחים להגיע לרמות מאוד גבוהות ולא בזכות הביצועים של המשק.
מכאן אני טוען שהדרך הבאה באבולוציה של המשק המוניטרי היא הבאתו של הכלי המוניטרי הכי חזק - הריבית - לשיעור שלילי (!). בכך הנגיד, מצד אחד יוכל להמשיך במדיניות של הזרמת כסף לתוך המערכת, ומצד שני הריבית השלילית תוכל להוציא חלק מהכסף מהמערכת. בהצגה פשוטה, וקצת אבסורדית בהתייחס לעובדה שהכסף כיום אינו מוחשי, הוא הכנסת אוויר לתוך הבלון הגדול (הדפסת כסף ו-QE) ויצירת חור זעיר כדי למתן את ההתנפחות (ריבית שלילית).
אני יודע שלמהלך זה תהיה השפה מאוד חזקה על השווקים בטווח המיידי, אבל השאלה היא האם בטווח הקצר (כלומר עד שנה מאותו רגע) והבינוני יכולה להיות השפעה חיובית (!?), השווקים יכולים להגיע לאיזון, גם נומינלית וגם ריאלית, נכונים יותר. כמובן שלא כולם מרוויחים ממהלך זה, הסקטורים שיכולים להיפגע לפי דעתי הם המשכנתאות ושוק החיסכון לטווח ארוך (פנסיות וכדומה). טענה תומכת לדברי היא הנפקת אג"ח של גרמניה לפני שנתיים בערך לטווח של 5 שנים, באותו סבב הנפקה הריבית על אותה סדרה הייתה שלילית. כלומר אם קניתי איגרת ב - 100 אירו קיבלתי בסוף התקופה פחות מהקרן.
האם יש כאן מישהו שמסכים איתי באשר למהלך זה? איזה סקטורים יכולים עוד לחטוף? אשמח לשמוע כאן מה האנשים חושבים בנושא זה, ונימוקים גם יכולים להועיל....
סופ"ש מהנה לכולם.
