לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור ברכה!
בס"ד רבותי נכנסו ליום שישי שהוא כלבוש ליום שבת קודש שהרי ידוע " יום שישי ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם" כלומר זה הוא היום בו האדם מתכונן לקראת המנוחה! רגע.... להתכונן לקראת המנוחה??? הרי זה לא להתכונן לקראת העשייה שזה הגיוני! אבל להתכונן לקראת המנוחה?!? אה דבר נפלא!!! הקב"ה ישתבח שמו בכל העולמות, נתן לנו יום בו צריך להבין מהי המנוחה גם במחשבה דיבור ומעשה! הרי להבדיל אתן משל: שסוגרים מחשב, לא מוצאים אותו מהחשמל במכה וזהו! הרי זה יכול וכנראה יהרוס אותו במיוחד אם הוא באמצע הרבה פעולות ועיבודי מידע! צריך ללחוץ פקודה של סגירה, מה עושה אותה פעולה, שולחת מסר לכל התוכנות שיתחילו לשמור נתונים ולהסיגר באופן רצוני, לאחר מכן פונה אל הגרעין הוינדוס ואמרת לו שיתחיל פעולת סגירת ישומים פעילים, סגירת ישומי מערכת, סגירת שירותים, עד שלבסוף נשלחת פקודה לממנהל ההתקנים לבצע סגירה חשמלית של ההתקנים השונים עד שלבסוף מפסיק ההרד דיסק לעבוד, הזיכרון, המעבד, לוח האם, ולבסוף ספק כוח, עד פריקה חשמלית טוטאלית! זוהי המנוחה של המחשב ואם ישתבש משהו בדרך זה יכול לגרום נזק למידע ואו להתקנים ואו למערך העיבוד (מעבד זיכרון לוח אם הרד דיסק)! לאחר רקע טכני זה נמשיל לאדם: האדם לא יכול בפעולה אחת להפסיק לעבוד כמו להבדיל במוות! פה המנוחה היא לחומר לגוף לגשמיות לחול ליום יום! צריך להפעיל פקודה הפקודה היא יום שישי, ואם עושים אותה כראוי, מתחיל לאט לאט שלבים: הרגשה לקראת המנוחה (ריחות האוכל, משהו באוויר שמראה על קדושת שבת ועוד...), לאחר מכן מפסיקים לעבוד (ראה שולחן ערוך שאוסר על מלאכות כמו תספורת, כביסה, נסיעות ארוכות רק כדי לא להגיע לתחום שבת), מגיעים הבייתה, מכינים את השבת שזוהי הכנת הגוף ממצב חול למצב קודש, לאחר מכן מתחילים לעבור לדיבור על שבת ומושגי שבת כדי לקדש את הפה, לכן מכן מתחילים להתקלח לעשות מקווה ולהתלבש שזוהי ההכנה הרוחנית לשבת הניקוי והטהרה (ראה מעלות המקווה ומקווה שבת במיוחד בקונטרסים של ברסל"ב וחב"ד ואף שאר חסידויות ולחילופין ראה דברי מורינו ורבינו אור שבעת הימים קודש קודשים מפיץ מעיונות התורה לסוף הדורות, כבוד קדושת הבעש"ט הקדוש זלה"ה בבעש"ט על התורה, צוואת הבעש"ט וכתר שם טוב) לבסוף מגיע הנקודה בה האישה מדליקה את הנרות, הגבר הולך לבית הכנסת ומתפלל לשם יחד עם שאר עם ישראל לבורא עולם ישתבח שמו לעד, על השבת על העולם הניפלא על הבריאה על חסדיו עמו ועם משפחתו ועוד..זוהי מנוחת הנשמה וקידושה לשם ביום קדוש זה ואז חוזר הבייתה וביחד עושים קידוש על היין וברכה על הפת זה מסמן את השלמות במנוחה של המעשה (האכילה והשתייה) הדיבור (הקידוש וברכת המוציא והשירה לאחר מכן וברכת המזון) והמחשבה (האחדות במעמד זה והכוונה להתקדש ולאכול אוכל של מלכים ולענג את השבת) ואז מגיעם למנוחה האמיתית רמז לכך רואים שרק במנחה של שבת אומרים אברהם יגל (עשיה) כנגד בוקר יום שישי , יצחק ירנן (דיבור) כנגד צהריי שישי, יעקב ובניו ינוחו בו (מחשבה) כנגד ערב שבת, כלומר רק אחרי תהליך מסודר של כמה שלבים מגיעים לכך שיעקב ובניו ינוחו בו (עם ישראל) עצה מכך לומדים גם שבבוקר יום שישי אדם ישמח שימחה גדולה, בצהריים יתחיל לשיר לקראת שבת קודש, ובערב ינוח מנוח של החומר וייתן לנשמה להנות מזיו השכינה שכידוע השבת הוא מעין העולם הבא! שבת שלום!!! בברכת השם עמרם
בס"ד רבותי נכנסו ליום שישי שהוא כלבוש ליום שבת קודש שהרי ידוע " יום שישי ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם" כלומר זה הוא היום בו האדם מתכונן לקראת המנוחה! רגע.... להתכונן לקראת המנוחה??? הרי זה לא להתכונן לקראת העשייה שזה הגיוני! אבל להתכונן לקראת המנוחה?!? אה דבר נפלא!!! הקב"ה ישתבח שמו בכל העולמות, נתן לנו יום בו צריך להבין מהי המנוחה גם במחשבה דיבור ומעשה! הרי להבדיל אתן משל: שסוגרים מחשב, לא מוצאים אותו מהחשמל במכה וזהו! הרי זה יכול וכנראה יהרוס אותו במיוחד אם הוא באמצע הרבה פעולות ועיבודי מידע! צריך ללחוץ פקודה של סגירה, מה עושה אותה פעולה, שולחת מסר לכל התוכנות שיתחילו לשמור נתונים ולהסיגר באופן רצוני, לאחר מכן פונה אל הגרעין הוינדוס ואמרת לו שיתחיל פעולת סגירת ישומים פעילים, סגירת ישומי מערכת, סגירת שירותים, עד שלבסוף נשלחת פקודה לממנהל ההתקנים לבצע סגירה חשמלית של ההתקנים השונים עד שלבסוף מפסיק ההרד דיסק לעבוד, הזיכרון, המעבד, לוח האם, ולבסוף ספק כוח, עד פריקה חשמלית טוטאלית! זוהי המנוחה של המחשב ואם ישתבש משהו בדרך זה יכול לגרום נזק למידע ואו להתקנים ואו למערך העיבוד (מעבד זיכרון לוח אם הרד דיסק)! לאחר רקע טכני זה נמשיל לאדם: האדם לא יכול בפעולה אחת להפסיק לעבוד כמו להבדיל במוות! פה המנוחה היא לחומר לגוף לגשמיות לחול ליום יום! צריך להפעיל פקודה הפקודה היא יום שישי, ואם עושים אותה כראוי, מתחיל לאט לאט שלבים: הרגשה לקראת המנוחה (ריחות האוכל, משהו באוויר שמראה על קדושת שבת ועוד...), לאחר מכן מפסיקים לעבוד (ראה שולחן ערוך שאוסר על מלאכות כמו תספורת, כביסה, נסיעות ארוכות רק כדי לא להגיע לתחום שבת), מגיעים הבייתה, מכינים את השבת שזוהי הכנת הגוף ממצב חול למצב קודש, לאחר מכן מתחילים לעבור לדיבור על שבת ומושגי שבת כדי לקדש את הפה, לכן מכן מתחילים להתקלח לעשות מקווה ולהתלבש שזוהי ההכנה הרוחנית לשבת הניקוי והטהרה (ראה מעלות המקווה ומקווה שבת במיוחד בקונטרסים של ברסל"ב וחב"ד ואף שאר חסידויות ולחילופין ראה דברי מורינו ורבינו אור שבעת הימים קודש קודשים מפיץ מעיונות התורה לסוף הדורות, כבוד קדושת הבעש"ט הקדוש זלה"ה בבעש"ט על התורה, צוואת הבעש"ט וכתר שם טוב) לבסוף מגיע הנקודה בה האישה מדליקה את הנרות, הגבר הולך לבית הכנסת ומתפלל לשם יחד עם שאר עם ישראל לבורא עולם ישתבח שמו לעד, על השבת על העולם הניפלא על הבריאה על חסדיו עמו ועם משפחתו ועוד..זוהי מנוחת הנשמה וקידושה לשם ביום קדוש זה ואז חוזר הבייתה וביחד עושים קידוש על היין וברכה על הפת זה מסמן את השלמות במנוחה של המעשה (האכילה והשתייה) הדיבור (הקידוש וברכת המוציא והשירה לאחר מכן וברכת המזון) והמחשבה (האחדות במעמד זה והכוונה להתקדש ולאכול אוכל של מלכים ולענג את השבת) ואז מגיעם למנוחה האמיתית רמז לכך רואים שרק במנחה של שבת אומרים אברהם יגל (עשיה) כנגד בוקר יום שישי , יצחק ירנן (דיבור) כנגד צהריי שישי, יעקב ובניו ינוחו בו (מחשבה) כנגד ערב שבת, כלומר רק אחרי תהליך מסודר של כמה שלבים מגיעים לכך שיעקב ובניו ינוחו בו (עם ישראל) עצה מכך לומדים גם שבבוקר יום שישי אדם ישמח שימחה גדולה, בצהריים יתחיל לשיר לקראת שבת קודש, ובערב ינוח מנוח של החומר וייתן לנשמה להנות מזיו השכינה שכידוע השבת הוא מעין העולם הבא! שבת שלום!!! בברכת השם עמרם