לראשונה בישראל "שיכון מכולות" שייחנך בלוד
..ובשיכון המכולות הראשון בישראל (כרגע מבנה ראשון ממכולות של 3 קומות ובו 18 יחידות דיור שנבנה תוך 6 שבועות בלבד (כולל גימורים וחיבורים לצנרת) ובקרוב יוקמו עוד 3 מבנים וסה"כ 74 דירות) שיתוחזק על ידי עמותת "איילים" (שמקימה כפרי סטודנטים בלב קהילות) שכר הדירה לחודש לדירת 2 חדרים של כ60 מ"ר 1000 ש"ח לחודש ורק 620 לסטודנטים שימלאו התחייבויות שונות של שירות בקהילה. על פי ההערכה שכר דירה דומה באחד מבנייני הדירות הישנים בעיר יעלה כ1800 ש"ח. כפר הסטודנטים השני ממכולות אמור לקום עד אוקטובר 2014 בעיר שדרות (ליד מכללת ספיר). כל מבנה טרומי שכזה ממכולות צפוי להחזיק מעמד כ60 שנה.
למרות השמחה הגדולה על מציאת פיתרון דיור מהיר וזול (שכרגע מיועד לסטודנטים וזוגות צעירים), יש גם תחושת החמצה של מיקומי הפרוייקטים. הרי לפי האומדן שכר הדירה בלוד נחשב לזול (1800 ש"ח לדירת 2 חדרים 60 מ"ר) בעוד שפרוייקט כזה היה "משנה סדרי עולם" רק אם היה מוקם בערים שבהם שכר הדירה לדירות הסטודנטים גבוה הרבה יותר ובראשם כמובן תל אביב וירושלים. להזכירכם מ2015 צפויים להיבנות אלפי חדרים של מעונות סטודנטים (לכ5000 סטודנטים) רובם בערים עם מוסדות אקדמאיים גדולים ועדיין שכר הדירה הצפוי בהם גבוה בהרבה. (למשל דירה זוגית מאובזרת במעונות החדשים באוניברסיטת תל אביב תושכר בכ3000 ש"ח לחודש מול 1000 ש"ח לדירה דומה במכולות בלוד). ככה שדווקא בניית מעונות סטודנטים מוזלים בתל אביב או ירושלים היו חיוניים יותר לסטודנטים שמחפשים דיור זול ואיכותי ואולי גם יוצרים תופעת לוואי מבורכת של הורדת מחירי השכירות בערים הגדולות.
בנוסף לכך חשוב לזכור ששיטת בנייני המכולות היא שידרוג לשיטת הקרוונים (והקרווילות) ומודל קיצוני לבנייה טרומית מהירה. אבל אימוץ עקרונות של הבנייה הטרומית בשוק הבנייה הכללי (בניית מסגרות במפעל והרכבתם באתר הבנייה) אמורה לסייע לצמצום מספר הפועלים הדרוש ולמשך הבנייה. בסין למשל הקימו בניין של 15 קומות ב6 ימים בלבד ואותה חברה נערכת להקמת בניין של 220 קומות תוך 60 יום. אפילו אם נדבר על קצב בנייה מתון, עדיין תוך חודשים ספורים ניתן להשלים מגדלי מגורים שלמים (לאחר שבמפעל יורכבו מראש חלקים טרומיים) מה שהיום לוקח שנתיים ושלוש בשיטות הבנייה הרגילות והאיטיות.
..ובשיכון המכולות הראשון בישראל (כרגע מבנה ראשון ממכולות של 3 קומות ובו 18 יחידות דיור שנבנה תוך 6 שבועות בלבד (כולל גימורים וחיבורים לצנרת) ובקרוב יוקמו עוד 3 מבנים וסה"כ 74 דירות) שיתוחזק על ידי עמותת "איילים" (שמקימה כפרי סטודנטים בלב קהילות) שכר הדירה לחודש לדירת 2 חדרים של כ60 מ"ר 1000 ש"ח לחודש ורק 620 לסטודנטים שימלאו התחייבויות שונות של שירות בקהילה. על פי ההערכה שכר דירה דומה באחד מבנייני הדירות הישנים בעיר יעלה כ1800 ש"ח. כפר הסטודנטים השני ממכולות אמור לקום עד אוקטובר 2014 בעיר שדרות (ליד מכללת ספיר). כל מבנה טרומי שכזה ממכולות צפוי להחזיק מעמד כ60 שנה.
למרות השמחה הגדולה על מציאת פיתרון דיור מהיר וזול (שכרגע מיועד לסטודנטים וזוגות צעירים), יש גם תחושת החמצה של מיקומי הפרוייקטים. הרי לפי האומדן שכר הדירה בלוד נחשב לזול (1800 ש"ח לדירת 2 חדרים 60 מ"ר) בעוד שפרוייקט כזה היה "משנה סדרי עולם" רק אם היה מוקם בערים שבהם שכר הדירה לדירות הסטודנטים גבוה הרבה יותר ובראשם כמובן תל אביב וירושלים. להזכירכם מ2015 צפויים להיבנות אלפי חדרים של מעונות סטודנטים (לכ5000 סטודנטים) רובם בערים עם מוסדות אקדמאיים גדולים ועדיין שכר הדירה הצפוי בהם גבוה בהרבה. (למשל דירה זוגית מאובזרת במעונות החדשים באוניברסיטת תל אביב תושכר בכ3000 ש"ח לחודש מול 1000 ש"ח לדירה דומה במכולות בלוד). ככה שדווקא בניית מעונות סטודנטים מוזלים בתל אביב או ירושלים היו חיוניים יותר לסטודנטים שמחפשים דיור זול ואיכותי ואולי גם יוצרים תופעת לוואי מבורכת של הורדת מחירי השכירות בערים הגדולות.
בנוסף לכך חשוב לזכור ששיטת בנייני המכולות היא שידרוג לשיטת הקרוונים (והקרווילות) ומודל קיצוני לבנייה טרומית מהירה. אבל אימוץ עקרונות של הבנייה הטרומית בשוק הבנייה הכללי (בניית מסגרות במפעל והרכבתם באתר הבנייה) אמורה לסייע לצמצום מספר הפועלים הדרוש ולמשך הבנייה. בסין למשל הקימו בניין של 15 קומות ב6 ימים בלבד ואותה חברה נערכת להקמת בניין של 220 קומות תוך 60 יום. אפילו אם נדבר על קצב בנייה מתון, עדיין תוך חודשים ספורים ניתן להשלים מגדלי מגורים שלמים (לאחר שבמפעל יורכבו מראש חלקים טרומיים) מה שהיום לוקח שנתיים ושלוש בשיטות הבנייה הרגילות והאיטיות.