לראשונה חלמתי חלום מפחיד על ההריון

לראשונה חלמתי חלום מפחיד על ההריון


תאמינו או לא, עד עכשיו זה לא קרה.
חלמתי שאני הולכת לסקירה המאוחרת (שהיא באמת היום) והרופא מוצא מומים נוראיים - בהתחלה הוא אומר לי שלעוברית כן יש טריפל x ומראה לי שיש לה רק כליה אחת ושהיא גבוהה באופן חריג. אחר כך הוא אומר שיש לה ראש ע-נ-ק וכשאני אומרת "אבל רגע, לעוברים עם טריפל x יש ראש קטן" הוא אומר שזה בעצם לא טריפל x, זה הרבה יותר גרוע. ולקינוח - יש לה שפם עבות. תחשבו עמיר פרץ.
אולי החלום הזה הוא סתם דרכי להתמודד עם הכעס על בן הזוג, שלא יבוא לסקירה כי "לא נעים לי לבקש לצאת מוקדם עוד הפעם והכל בסדר אז למה את צריכה אותי שם?".
אני מצד אחד יכולה להבין אותו, כי עשו לו פרצופים כשהוא לקח יום חופש בשביל להיות איתי במי שפיר (זה היה קצת אחרי שאירגנתי לו 3 ימי חופש ביום ההולדת) ויש צמצומים במקום העבודה שלו ( אמנם פסחו עליו, אבל זה עדיין מצב רגיש). ומצד שני - כמה פעמים בחיים הוא יחווה את זה?
 

שירהד1

Member
מנהל
שיואו, איזה חלום מפחיד


לגבי הבעל- לא רוצה לחמם אותך, אבל ב-ר-ו-ר שהוא צריך לבוא לסקירה המאוחרת!!!!!! בכלל בלי קשר לאובדן הקודם. יש בדיקות שיש בהן בעיניי חובת נוכחות.
זו גם הכנה טובה להורות בהיבט הזה של התמודדות עם חוסר גמישות בעבודה. יש אירועים שבאים לפני העבודה, כמו יום הולדת של הילד בגן, ליווי טיול פעם בשנה, בדיקות רפואיות, מסיבות חנוכה/סיום שנה/עדלאידע, פגישות עם הגננת/המורה/אשת מקצוע שעובדת עם הילד(אני מדברת מניסיוני כמרפאה בעיסוק)....וכדומה- ויש עוד המון דוגמאות.
מאחלת לכם להפוך להורים ולהתמודד עם הסוגיות הללו של הורות מול קריירה ועבודה. וכדאי לו להתכונן שאין הנחות- יש דברים שמחייבים להפסיד עבודה, להשלים אחר כך בדרך כולשהי יצירתית.
הילדים באים קודם, לפני ה-כל!

את הולכת לבד לבדיקה, או שמישהי באה איתך? (אמא, חברה, אחות...).
שיהיה המון בהצלחה ושתזכי לשמוע דברים טובים. אמן.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
אני באמת לא יודעת מה הסיפור שלו

נראה לי שהוא מתחיל להילחץ מהרעיון של יצור קטן שיקפוץ לראש סדר העדיפויות, אבל גם אין לי כוח לנסות לדובב אותו וממש לא בא לי לריב על זה.
וגם לא בא לי ללכת עם אף אחד אחר לבדיקה (למרות שאמא שלי התנדבה), נראה לי שאלך לבד וזהו.
 

ספרקית

New member
שירה, נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני ממש לא מסכימה איתך


נשמע שזה ברור לך בזוגיות שלך שהבעל חייב לבוא לסקירות, אבל זה ממש לא איזה חוק קוסמי בעיניי.

גם חוסר יכולת להגיע למשהו זו הכנה טובה להורות


קצת הפתיעה אותי הרשימה שנתת לגבי אירועים שבאים לפני עבודה. ליווי טיול פעם בשנה?!? בנוסף לזה שיש המון הורים שהם יופי של הורים ומעולם לא ליוו טיול, יש גם ילדים שממש לא טוב עבורם שהוריהם יבואו ללוות טיול. בקיצור, לא כל מה שמתאים למשפחה אחת צריך להיות מחייב לכל המשפחות.

אצלנו הילדים באים לפני המון דברים, אבל לא לפני הכל. ב- 14.5 שנות הורות יצא לי לפספס לא מעט מסיבות חנוכה ועוד כמה אירועי גן שונים ומשונים. אני לא חושבת שזה הופך אותי לאמא גרועה. תמיד יהיה אצלנו הורה נוכח במסיבות, אבל נוכחות שני הורים? זו ממש לא חובה בעיניי.

את הבת הראשונה שלי גידלתי בצורה דומה לזו שאת מתארת. היא היתה מרכז עולמי, הדבר החשוב ביותר, שום דבר לא ישווה לה, אין רגע ביום בו לא אתעסק בה. יכולה לספר לך שכבר המון שנים אני עובדת על תיקון הנזקים שגרמתי בהורות ההו-כה-שמה-את-הילדה-במרכז הזו.

אז בקיצור, היום אני מאמינה באיזון. הילדים מאוד מאוד חשובים אבל גם אם נפספס איזה אירוע כזה או אחר (בגלל לימודים, עבודה או כל סיבה שלא תהיה), לא יקרה שום אסון.
 

שירהד1

Member
מנהל
ספרקית, אנחנו מכירות כבר מספר שנים,

אז אם אנחנו לא מסכימות על משהו בפעם הראשונה מזה מספר שנים- דיינו. מה גם ששתינו "די" דעתניות:)

והדוגמא מהטיול היתה סתם דוגמא. זה לא עניין של חובה. נתתי זאת בתור דוגמא לכך שבעלי לוקח פעם בשנה יום חופש כדי ללוות טיול. זה לא חובה ולא מתאים לכל הורה ולכל ילד.
ומהיכרות יותר מעמיקה ואישית- תרשי לי לתת לעצמנו קצת מחמאות- שתינו יודעות איזה אימהות אנחנו (נפלאות) ואיזה אבות נפלאים יש לילדים שלנו:)

וגם אני מאמינה באיזון, ודי עובדת בזה, כדי למצוא אותו כל יום מחדש. וזה מאוד מאתגר למצוא את האיזון הדק הזה בין ה"אני", ל"אני האמא", ל"אני העובדת". נראה לי שמרבית הנשים שהן אימהות ועובדות/לומדות מתעסקות עם זה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

ספרקית

New member


הקטע הזה של האיזון הוא מאוד לא פשוט, אני חושבת שרוב האנשים (אימהות ואבות) מתעסקים בזה לא מעט.
 

רונית 294

New member
הרגת אותי....

החלום כל כך הצחיק אותי מרוב שהוא לא מציאותי. וטוב שכך. מאחלת לך סקירה תקינה לחלוטין. עדכני לגביי התוצאות המלאות של מי השפיר. נשיקות...
 
אותי זה פחות הצחיק אותו רגע


אבל אני מודה שזה משעשע. בן הזוג סימס לי אחר כך שכנראה שפשוט חלמתי על השכן (שאכן מתהדר בשפם אימתני).
עדיין מחכה לתוצאות המלאות של מי השפיר, עברו טיפה יותר משבועיים, זה בטח ייקח עוד שבוע
 

ו ו ר ד 7

New member
יקירה, בקשר לבן זוג -

החיים הם רצף של בחירות,
בעולם אידאלי תמיד היינו יכולים לעשות הכל בדיוק איך ומתי שאנחנו רוצים.
במציאות הרבה פעמים דברים חשובים מתנגשים אחד עם השני ואנחנו צריכים כל פעם להפעיל שיקול דעת מחדש את מה להעדיף על פני מה. לא אומרת שזה קל

את מבינה בעצמך את הצד שלו. יש את הצד של להיות איתך ולחוות ביחד את השלבים המשמעותיים, אבל לפי איך שאת מתארת את המצב הרגיש בעבודה שלו אפשר להבין גם את הצד השני - שזה מלחיץ בשבילו לצאת שוב מוקדם בשביל הסקירה.
אפשר להסתכל על זה כעל עוד אבן דרך בבניה הזוגית. שוב - לא אומרת שזה קל, אבל איך להסתכל על זה זה גם סוג של בחירה.
נראה לי שאני במקומך הייתי מנסה לפרוק את התסכול באיזשהי דרך (לא עליו ישירות) ואחרי שנרגעת משוחחת איתו על הנושא ממקום יותר ענייני ומסוגל להכיל.
תבדקי עם עצמך עד כמה חשוב לך שהוא יבוא לעומת עד כמה חשוב לך שהוא לא ירגיש שהוא מסכן את העבודה שלו, תנסי לבדוק איתו עד כמה ההעדרות הזאת באמת עלולה להיות משמעותית מבחינת מקום העבודה שלו ועד כמה הוא משתמש בזה בגלל הקושי שלו להיות שם. מקווה שתצליחו להגיע להבנה שתעזור לך להרגיש יותר טוב עם כל בחירה - לכאן או לכאן.

מבינה את הצורך שלך שהוא יחווה את החוויה הזאת אבל את יודעת, גברים בנויים אחרת, יש להם את הדרך שלהם להתחבר לחוויה והיא שונה מאד מהדרך שלנו. תני לו את הקצב שלו. נסי לשחרר..
אני אומרת לך מהנסיון שלי, ככל שניסיתי יותר להכניס אותו בכח לעניין - ההריון ואח"כ התינוק - רק צברתי יותר ויותר תסכולים וככל שלמדתי לשחרר - לאט לאט ראיתי את זה קורה, איך הוא מתחבר, איך נהיה יותר איתי - לא רק תומך בשבילי אלא תומך באמת, מבפנים. זה תהליך, לדעתי זה תהליך שהתאפשר בגלל שאני שחררתי..
בהצלחה יקירה ושתשמעי רק בשורות טובות!
וורד
 

שירהד1

Member
מנהל
וורד- אני מבינה מה את אומרת, אבל (זהירות- נאום פמיניסטי)-

בעיניי, זה צריך להיות אינטרס של הבעל, בדיוק כמו של האישה, לחוות את הדברים שקשורים בגידול הילדים, כולל בדיקות הריון וכולל הכל מכל וכל.
הגישה הזו, שתמיד האישה היא זו שצריכה להכיל ולהבין ולראות את הקושי של הבעל בהקשר של העבודה בעייתית בעיניי.

גם אנחנו עובדות, גם אנחנו אימהות (ומי שלא- אז בתקווה שממש ממש בקרוב), גם אנחנו מפרנסות, גם אנחנו פה, גם לנו יש קשיים, גם אנחנו כל הזמן מג'נגלות, פי אלף יותר מהבעלים. כך זה לפחות ברוב המשפחות, ובטח אצלי.

ויש דברים שבעיניי הם בלתי נסלחים. לא לבוא לסקירה מורחבת, ועוד אחרי אובדן הריון, ועם כל המתח והלחץ הקשים שהיא חווה, ולהשתמש בעבודה כתירוץ- נשמע לי כמו בריחה, ולא כמו הכרח המציאות.

שוב- זו אני, ובחרתי בבעל שידע מה חשוב בחיים ומה עוד יותר חשוב בחיים.
וזה לא שהוא מושלם. ממש ממש לא. רק הבוקר התעצבנתי עליו לאללה שהשאיר מטבח מלוכלך אחרי שהכין את הסנדויבצים לילדים ומיץ תפוזים טרי.
עם כל הכבוד- אפשר גם לנקות אחריך, רחמנה ליצלן....

אז הוא רחוק מאוד מלהיות מושלם, בהרבה מובנים, אבל יכולה לומר שהוא אבא נפלא, שמפנה את הזמן, ומשקיע, והמשכורת שהוא מביא היא לא בשמיים, ואני צריכה גם לעבוד מאוד קשה כדי לפרנס, אבל הוא אבא. וכן- הוא גם בא איתי לכל הבדיקות המשמעותיות, ובצדק. וכך גם עשו כל הבעלים של חברות שלי, והאחים שלי, וכך אמור להיות- לא בגלל שהאישה לוחצת, אלא בגלל שהם רוצים ורואים בכך דבר חשוב ומשמעותי.

יש דברים שהם בגדר קו אדום, ולכל אחת הקוים האדומים שלה. אבל אני חושבת שאם בעל לא בא לבדיקות חשובות והסיבה היא עבודה, אז הוא גם עלול לא לבוא אחר כך לדברים חשובים שקשורים לילד, וזה כואב ועצוב לי.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

אחר8

New member
אבל אם

העבודה שלו באמת באמת בסיכון? הם מצפים לילד ... זו הוצאה מטורפת ולאבד את העבודה עכשיו יהיה יותר גרוע מלפספס בדיקה... ונכון, הקריירה של האישה לא פחות חשובה, אבל עם כל הפמיניזם בעולם - הילד נמצא בתוך הגוף שלה, הוא לא יכול ללכת לבדיקה בלעדיה... אני הכי מבינה בעולם את הצורך בבעל בבדיקה ואת הרצון שהוא ירצה להיות שם... אני מבחינתי גררתי אותו גם להעמסת סוכר וגם לאחות ליווי הריון וגם לעשות זריקה(לא גררתי זה גם הילד שלו, אבל אתן מבינות את הכוונה) אבל זה כי הוא יכל לקחת כמה שעות מהעבודה... או כי קבעתי את הדברים לאחר הצהריים כשהוא חוזר. וסתם אנקדוטה קטנה - כשרק התחתנו לבעלי הייתה עבודה באמת מדהימה באחד המקומות הנחשקים במקצוע שלו, במקום העבודה היו קיצוצים שפסחו עליו ואני כל הזמן לא הבנתי למה הוא עושה סיפור, הריי לא פיטרו אותו ויותר מזה החתימו אותו על חוזה ל5 שנים! הוא כל הזמן היה מנסה להכין את השטח למקרה שיפוטר ואותי זה היה מרגיז כי זה היה מרגיש כמו תירוצים לכל מיני דברים.. חודשיים אחרי שחתם על החוזה - הוא אכן פוטר, מה שהיה זוועתי בשביל שנינו כי אף מקום אחר בתחום שלו לא נותן את התנאים המדהימים שהיו לו שם. מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים זה לא נראה ככה אבל זה יכול לקרות ושיש עבודות או תקופות (למשל עכשיו כשמחכים לילד) שצריך לעשות הכל כדי לשמור על מקום העבודה גם אם זה אומר לוותר על דברים מאד מאד חשובים... ולך, אני מאחלת את הסקירה הכי מוצלחת שיכולה להיות ... תהני מכל רגע... אני מאמינה שהיא תהיה כל כך חמודה שכל הכעס שלך יעלם וימס לעומת האוצר שלך בהצלחה!
 

ו ו ר ד 7

New member
אני לא יודעת איך זה אצלך, אצלי לפחות

בעלי ואני מגדלים את הילדים ביחד, הוא מג'נגל לא פחות ממני.
לשנינו יש אינטרס לשמור על מקומות העבודה של שנינו, ולא פעם הוא מג'נגל בגלל העבודה שלי...
הגישה שלי בזוגיות היא שכל אחד צריך לקחת 100% אחריות על ה 50% שלו
אני רואה שקבלת את הרושם שתמיד האישה היא זו שצריכה להכיל ולהבין ולראות את הקושי של הבעל אבל לא זו היתה כוונתי, פה דברתי לאישה אז אמרתי את זה לה, אם בעלה היה פונה הייתי אומרת לו דברים דומים. כי כל אחד מבני הזוג צריך לעשות את העבודה עם עצמו להכיל ולהבין את השני. זו הגישה שלי.

מה חשוב מאד ומשמעותי זה מאד סוביקטיבי, בעלי בא איתי לבדיקות חשובות ומשמעותיות, אבל לא בגלל שזה היה מאד חשוב ומשמעותי בשבילו, הוא בא בשבילי. לא נראה לי שהיה מפריע לו לפספס את זה, כן היה חשוב לו לתמוך בי ולהיות איתי. לי זה היה חשוב שהוא יהיה איתי ולא נכנסתי לקטנות של לרצות שהוא ירצה את זה גם בשביל עצמו.
והעיקר - לא צריך לחבר בין היחס של גבר לבדיקות במהלך ההריון לבין התפקוד שלו כאבא. בנושא הזה יש הבדל גדול בין אישה לגבר לדעתי. בגלל שהתינוק חי ומתפתח בתוכי החיבור שלי לתינוק הוא משמעותי כבר מההריון, גברים הרבה פעמים קשה להם להתחבר לעובר, הוא עדיין קצת "תאוריטי" (סליחה על הביטוי) ואחרי הלידה כשהתינוק חי, נושם ובועט
אז הם נקשרים אליו/ה יותר בקלות. הם גם רואים אותו אחרת.
לא לבוא לבדיקה עם האישה זה לא להכאיב לילד קטן שתולה בך עינים גדולות ועם כל התמימות שבעולם שואל אותך "אבא, למה לא באת למסיבה שלי?" (אני רק כותבת את זה כבר עולות לי דמעות לעינים)
מקווה שהצלחתי להעביר את הכוונה שלי
 
אני לא בטוחה שהסיבה היא באמת עבודה

אבל אני לא מצליחה להבין מה כן. אולי, כמו שוורד אמרה, הוא חווה את זה באופן שונה ממני. אולי יש עוד דברים מתחת לפני השטח. אולי לא. בכל מקרה, אין לי כוח לברר.
&nbsp
אין לי טענות אליו בנושא פמיניזם. הוא מעולם לא הציב את העבודה שלו לפני העבודה שלי (בין שנינו, אני עובדת יותר שעות) ובכל מה שקשור לניהול משק הבית הוא לוקח חלק פעיל יותר ממני.
זה לא אומר כלום לגבי חלוקת התפקידים בינינו כהורים, כמובן, ואשקר אם אומר שזה לא מדאיג אותי, אבל באותה מידה אני מודאגת מאיך אני אהיה בתור אמא.
 

ספרקית

New member
הלידה הראשונה שלי היתה בארה"ב

יש שם בדיקות קצת שונות מאשר פה. יכולה לספר לך שבעלי הראשון לא היה איתי כמעט באף אחת מהבדיקות (נדמה לי שרק בשקיפות הוא היה).
כשהגעתי לשבוע 36, ביקשתי ממנו לבוא איתי לבדיקת פתיחה (היו אז בדיקות פתיחה שבועיות החל מהשבוע ה- 36). רק למשמע הבקשה, הוא התחיל להחליף צבעים וכמעט התעלף
. אני הייתי מאוד מודאגת. תהיתי מה זה אומר על התיפקוד העתידי שלו בלידה ובתור אבא.
יכולה לספר שלגמרי התבדיתי. הוא לא בא לבדיקת הפתיחה אבל בלידה (שהתרחשה שבוע לאחר מכן) תיפקד בצורה מדהימה. גם לאבהות הוא התחבר הרבה הרבה יותר מהר ובטבעיות ממני.

אני חושבת שלפעמים גברים לוקחים את הבדיקות בצורה שונה מאיתנו. היום לא הייתי מתרגשת אם בעלי לא היה רוצה לבוא לבדיקה זו או אחרת. למעשה, חוץ מדיקור מי השפיר (שבו אני ממש צריכה תמיכה נפשית), אני לא מכריחה ולא מצפה ממנו להגיע לאף בדיקה. כמובן שאם הוא יגיע אז אשמח מאוד, אבל אני ממש לא רואה בזה איזושהי חובה.
 
לצערנו מעסיקים של גברים

עוד לא הפנימו והתקדמו עם המחשבה של שיוויון בין המינים גם בבית ועם המשפחה.
גם אצלנו אני עובדת בעבודה הרבה יותר תובענית מבחינת שעות ודרישות וגם יותר מתגמלת ועדיין יש לי גמישות יותר ומעט יותר הבנה וקבלה מצד המעסיקים לבלתמים למיניהם שאני אשלים אח"כ שעות בזמני ה"חופשי".
בעבודה של זן זוגי - הבוס מערים קשיים, לא מבין למה הוא זקוק לאחר פה, לצאת מוקדם שם או לקחת כמה שעות חופש לפעמים (לא בהריון שהיה מאד מאד קשה ועם המון צרות.. ובאמת שקראתי לו לבוא איתי רק כשאושפזתי וכאלו) וגם לא עכשיו כשהתינוק כבר כאן. הבוס לא היה אבא כזה, הבוסית לא הכירה בעל כזה ומתוך העולם הצר שלהם - הם חשים שהוא נצנצן, מחפש תירוצים, למה הוא צריך ללות אותי לאשפוז או ללוות אותי ואת התינוק למיון כשיש בעיה ?

אסייג בכך שאני מרגישה שאילו הוא היה בטוח בעצמו ב100% ויודע להציג את הדברים ללא התנצלות וללא חשש, ולהבהיר שהמשפחה היא בעדיפות עליונה ואת העבודה הוא יעשה והיא לא תפגע מכך... המנהלים היו כנראה מתייחסים בהתאם. אבל המלחמה שלהם לרוב היא קשה יותר משלנו.
מכירה שני מקומות עבודה שמעודדים גברים להשקיע במשפחה, מעודדים לצמצם שעות, לקחת ימי חופש, עושים להם ירידים בעבודה של מתנות אופיונליות ביום המשפחה ובחגים, נותנים להם חינם זרי פרחים להביא הביתה לאישה כאות הערכה ועוד ועוד ועוד... אבל זה נדיר.
 
לפחות הסקירה תקינה


לא נמצאו עדויות לשפם, זנב ושאר תוספות לא סימפטיות.
הקטנה, כהרגלה, סירבה להפנות למצלמה חלקים נבחרים ודיגמנה שנ"צ למופת (הרופא: "תראי, שתיכן שוכבות בסתלבט עם הידיים מאחורי הראש!"). העיקר שיש את כל האיברים, לא יותר ולא פחות.
 

ספרקית

New member
מעולה!


אני שמחה לקרוא שהסקירה תקינה (ושמחה מאוד שלקטנטונת אין שפם עבות
).
שיהיה המשך הריון תקין, בריא ורגוע
 
חדשות טובות!

מבינה שהסתדרת לבד בסוף
איןם לי כל כך מה להגיד בנושא חלומות, בעיקר כי אין לי כאלו. לעתים זו ברכה
 

שירהד1

Member
מנהל
יופי! חדשות טובות!-

הצחקת אותי במשפט הראשון שכתבת:)

וסליחה אם כתבתי משהו שאולי לא מצא חן בעינייך. אני מודה שעבורי, הימצאות בעלי בבדיקות המשמעותיות היתה חשובה ביותר, גם בהריון הראשון עם ביתי הבכורה, עת שהייתי תמימה לחלוטין וחסרת דאגות וחרדות.

מקווה שתגיעו בבדיקה הבאה להסכמה לגבי "רשימת הנוכחות".


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
למעלה