דיברגנט חדש
Well-known member
מרב מיכאלי: "מעולם לא רציתי להיות אמא, אבל אמהות ואבות, זו לא גזירת גורל שהילד שלכן ייהרג במלחמה בגיל 18; אני מצטערת על פסילת חנין זועבי"
גוף משומש
80 אחוזים מן הנשים הפונדקאיות בישראל עושות זאת ממניעים כלכליים. אז אולי פונדקאות היא בכלל לא הפתרון הנכון מוסרית?
מאת ארנון בן דרור6 ביוני 2013
ישראל שייכת למיעוט של מדינות ברחבי העולם המאפשרות פונדקאות. לכאורה, היא אינה מאפשרת את ההליך בגדר מה שקרוי "פונדקאות מסחרית", לצורכי רווח, אולם בפועל, מחקרים קובעים כי כ־80 אחוזים מן הנשים הפונדקאיות בישראל עושות זאת ממניעים כלכליים. התשלום נקבע בין מבקשי השירות לאם הפונדקאית עבור החזר הוצאות, אובדן כושר השתכרות וכד', וכפוף לאישור ועדה של משרד הבריאות. מאז החלת החוק המתיר פונדקאות בשנת 1996, נולדו בישראל כ־800 תינוקות בהליך זה. התשלום הממוצע לאם פונדקאית בארץ הוא כ־150,000 ש"ח, ובחו"ל הסכום יכול להגיע עד לכ־400 אלף ש"ח.
המדינות שמאשרות פונדקאות בתחומן הן: בלגיה, אוסטרליה, קנדה, יוון, הולנד, ניו־זילנד, רוסיה, דרום־אפריקה, תאילנד, הודו, בריטניה, אוקראינה, גיאורגיה, ארמניה, חלק ממדינות ארצות הברית ועוד כמה מדינות ספורות. שאר מדינות אירופה והעולם המערבי אינן מתירות את ההליך, ובמדינות מתפתחות רבות הנושא כלל לא מוסדר בחוק. גם בין המדינות המתירות פונדקאות, ישנן מי שמתירות פונדקאות "מסחרית" ומי שמאשרות רק פונדקאות "אלטרואיסטית", בדומה לישראל. כמו כן, ישנן מי שמאפשרות את התהליך עבור אזרחים זרים וכאלה שאינן מאפשרות זאת כלל.
לפונדקאות ישנם לא מעט מתנגדים, המוחים כנגד ניצולן של נשים מוחלשות והשימוש המסחרי בגופן במסגרתה. אחת הדוברות הבולטות נגד השימוש בפונדקאות בארץ היא חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה). "אני חושבת שפונדקאות זו סוגייה סופר בעייתית", היא מסבירה, "באופן שבו היא נעשית היום בעולם וגם בישראל יש אלמנט בולט של סחר בגופן של נשים, החל ממה שמכונה תרומת ביציות, שזה מסחר בביציות, וכלה בכל הזוועות של טיפולי הפריה, שכרוכים בהפצצה של הורמונים. רק נשים שזקוקות נואשות לכסף הזה עושות את זה. כל התהליך הוא חוויה מאוד מפוקפקת, שמתרחשת כי אנשים רוצים ילדים מהזרע שלהם. יש איזה בלבול אצל אנשים שחושבים שפונדקאות זו זכות יסוד שלהם – זה לא".
