גילת אפרים
New member
לרגל יום הזכרון לשואה ולגבורה
בחרתי להביא בפניכם כמה ציטוטים מדבריו של ויקטור פרנקל , בספרו: "האדם מחפש משמעות", המדברים על תגובות נפשיות שונות של אסירים במחנה הריכוז. "בשעת הכניסה למחנה חל שינוי בנפש האנשים. במקום אי-הוודאות שהגיעה אל קיצה, באה אי-הוודאות של הקץ. אי-אפשר היה לחזות מראש, אם ומתי תסתיים צורת קיום זו... מי שלא היה בידו לראות את סופה של "ההוויה על תנאי", לא יכול לשאוף אל מטרה סופית בחיים. הוא חדל לחיות למען העתיד... לפיכך נשתנה כל מבנה חייו הפנימיים... לעתים קרובות דוקא מצב חיצוני חמור במיוחד הוא שמזמן לאדם להתעלות התעלות רוחנית מעבר לעצמו... סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה אל העתיד... אסיר שאבדה אמונתו בעתיד- בעתידו- גורלו נחתם. משאבדה אמונתו בעתיד, בטלה גם אחיזתו הרוחנית; הוא נידרדר וסופו ניוון הגוף והנפש... דברי ניטשה "מי שיש לו איזה 'למה' שלמענו יחיה יכול לשאת כמעט כל 'איך "... אוי לו למי ששוב לא ראה פשר בחייו, לא מטרה, לא תכלית, ומשום כך שוב לא ראה טעם להוסיף ולחיות. גורלו נחרץ מהרה... צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על-ידי החיים- יום-יום ושעה-שעה. ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור- אלא בפעולה נכוחה ובהתנהגות נכונה. חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי-הרף לפני כל יחיד ויחיד. תפקידים אלה- פשר החיים- שונים בכל אדם ואדם ובכל רגע ורגע. לפיכך אי-אפשר להגדיר את פשר החיים באופן כללי" (ההדגשות הן שלי ואינן נמצאות במקור) יהי זכרם ברוך!
בחרתי להביא בפניכם כמה ציטוטים מדבריו של ויקטור פרנקל , בספרו: "האדם מחפש משמעות", המדברים על תגובות נפשיות שונות של אסירים במחנה הריכוז. "בשעת הכניסה למחנה חל שינוי בנפש האנשים. במקום אי-הוודאות שהגיעה אל קיצה, באה אי-הוודאות של הקץ. אי-אפשר היה לחזות מראש, אם ומתי תסתיים צורת קיום זו... מי שלא היה בידו לראות את סופה של "ההוויה על תנאי", לא יכול לשאוף אל מטרה סופית בחיים. הוא חדל לחיות למען העתיד... לפיכך נשתנה כל מבנה חייו הפנימיים... לעתים קרובות דוקא מצב חיצוני חמור במיוחד הוא שמזמן לאדם להתעלות התעלות רוחנית מעבר לעצמו... סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה אל העתיד... אסיר שאבדה אמונתו בעתיד- בעתידו- גורלו נחתם. משאבדה אמונתו בעתיד, בטלה גם אחיזתו הרוחנית; הוא נידרדר וסופו ניוון הגוף והנפש... דברי ניטשה "מי שיש לו איזה 'למה' שלמענו יחיה יכול לשאת כמעט כל 'איך "... אוי לו למי ששוב לא ראה פשר בחייו, לא מטרה, לא תכלית, ומשום כך שוב לא ראה טעם להוסיף ולחיות. גורלו נחרץ מהרה... צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על-ידי החיים- יום-יום ושעה-שעה. ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור- אלא בפעולה נכוחה ובהתנהגות נכונה. חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי-הרף לפני כל יחיד ויחיד. תפקידים אלה- פשר החיים- שונים בכל אדם ואדם ובכל רגע ורגע. לפיכך אי-אפשר להגדיר את פשר החיים באופן כללי" (ההדגשות הן שלי ואינן נמצאות במקור) יהי זכרם ברוך!