לרדת מהארץ

[Boston Guy]

אם תסתכל\לי מילימטר מעבר לתיסכול האישי שלך

תבין\ני שמה שניסיתי להגיד הוא שאני לא סיכנתי הרבה במעבר - ולכן ההחלטה לעבור הייתה קלה ופשוטה. אני מנסה להסביר לאדם שכן הולך לסכן הרבה - המון - איזה סיכון הוא לוקח. כן, אני יודע שיש כאלו שמימנו מעבר לעצמם. יש את שרונה13 בפורום אחר שאפשר ללמוד מנסיונה - הם הצליחו נכון לכרגע, אבל היה להם נורא קשה וזה אכל להם את רוב החסכונות... ועוד היה להם מזל.

 

[aviadl]

צודק לחלוטין

כאחד שנסע לבוסטון ללמוד תואר שני, חי כאן שנה ומחפש עבודה לאחר שהוציא כ-60 אלף דולר (כן כן בדולרים) אני מוכן להעיד שהחיים כאן נהדרים רק אם יש לך הרבה כסף לבזבז. אם לא אמצא עבודה בקרוב אחזור לארץ כמעט חסר כל. אני לקחתי את הסיכון כי יש לי הורים אמידים שעוזרים לי, אני עוד צעיר יחסית והכי חשוב, אין לי ילדים. אין שום סיכוי שבעולם שהייתי לוקח סיכון כזה אם היו לי ילדים לפרנס. כאן חיים טוב רק עם משכורת שמתקרבת לשש ספרות ומרבית הישראלים שאני מכיר בבוסטון מרויחים משכורות שמתקרבות לשש ספרות או נשארים נטולי ילדים.

 

[נשויי מחפש]

לרדת מהארץ

אני נשויי בן 38 +3 ילדים 12 , 8 וחצי , 3 וחצי אני טכנאי מחשבים , מהנדס רשתות MCSE , ותיק מאוד - עובד בחברת היי טק . בעקבות המטען שלי ( המשפחה ) אני יעזוב כאן רק אם אמצא עבודה בחו"ל אין לי בעיה לקחת חופש ולצאת לחו"ל לחפש קודם , אבל לא יעזוב לפני שיש לי משהו ביד אני מתכנן לצאת לאוסטרליה בחודש דצמבר לחפש - שמעתי ששם יש יותר דרישה לאנשי היי-טק ושם יותר קל להשיג אשרות עבודה מארה"ב אבל בכול אופן...אם מישהו יכול לעזור בכול איפורמציה שהיא כגון.. כתובות של חברות , דרכי פעולה , משרד הגירה אמריקאי בארץ , ישראלי בעל חברת היי טק שמחפש ישראלים שיבואו אליו לעבוד,,,, כול אינפורמציה לדעת מה? איך ? כמה ? איפה ? ( לשחזר את הצעדים הראשונים שלכם ) אשמח את תפנו אלי כאן במסרים או במייל [email protected] אגב-אני מתחום המחשבים MCSE

 

[doronf65]

בהצלחה!

חפש גם בפורום אוסטרליה וניו זילנד.

 

[maharaja gor]

מתוך סקרנות

ראיתי אותך גם בפורום האוסטרלי וגם כאן והצורך נראה על סף נואשות . מה מביא אותך לצורך בגיל 38 + 3 לחפש קישורים לכמעט כל מקום שיקלוט אותך ???? ד"א תנסה להריץ שאילתה בחיפוש בפורום הזה אני זוכר שראיתי פעם רשימת חברות ישראליות שפועלות בארה"ב , רובן היו בתחום ההיי-טק , אולי תצליח דרכן . עדי המנהלת - אם את יודעת לעזור , בקטע הזה אני גם הייתי רוצה את הרשימה המעודכנת . בכל מקרה - בהצלחה ניצ, וצ , אות

 

[נשויי מחפש]

המצב...

המצב העגום במדינה פשוט נ מ א ס - שביתות , פיגועים , כאשר אני עומד עם הרכב ברמזור ליד אוטובוס אני מפחד , שלא נדבר על נסיעה בו כול בקום שהולכים בדיקות בטחוניות - ועל זה הולך הכסף של המדינה על 450 אנשים בנצרים שמוקפים מעשרות ומאות פלשתינאים וחיילים משמשים שם כחומות מגן אנושיות-ואותם 450 באים רק בטענות ולא משרתים בצבא אני לא רוצה שהבן שלי בן 8 וחצי וגדל לזבל הזה אני רוצה לעוף מפה...רק בגלל המשפחה אני לא יכול לעזוב וללכת,,אני חייב קודם למצוא מקום ועבודה לפחות בשבילי ( מעוניין במדינה דוברת אנגלית )

 

[maharaja gor]

סלח לי שאני מתערב

אבל בחלוקה לוגית של הדברים : אפשרות ראשונה - אתה רוצה לעזוב אבל אתה מתעקש על הבטחה לרמת חיים מסויימת בחוץ , תקח בחשבון שהחיים קשים ואף אחד לא יבטיח לך כלום בשום מקום , ע"פ דברייך במקרה כזה אתה מוכן להישאר כאן -------- הזהר בהשמצות על המדינה היחידה שכן מוכנה להבטיח לך משו . ותמיד אבל תמיד תסכים לקלוט אותך שוב אם יהייה לך קר מדי בחוץ . אפשרות שניה - מאסת במקום הזה עד כלות , אתה לא רוצה ולא מאמין בחיים כאן והגעת למסקנה שאין עתיד ואין תקווה , למה להתעקש על למצוא עבודה קודם . תקח סוכן הגירה לoz עוד אחד לUSA , תריץ תהליך שייקח לך כ שנה אם תתאמץ אולי אפילו פחות , תוציא את כל החסכונות שלך וייאללה . לרעוב אתה לא תרעב , אולי תרוויח קצת פחות , אולי העבודה שלך תהייה פחות מספקת ואולי להיפך , אבל לפי מה שאתה אומר - בטוח תבנה עתיד טוב יותר לך ולילדים שלך . בשורה התחתונה אל תתנה התניות בגלל המשפחה אני לא העזוב אם ----- תחליט מה הגבולות שלך ותפעל . עצה אישית - תמיד תקח בחשבון שגם אם הבטיחו לך עבודה הכנסה ומה שזה לא יהייה - יכול להיות שזה גם לא יתממש . בכל מקרה בהצלחה בכל דרך בה תבחר ושלום עלינו ועל כל ישראל בארץ ובתפוצות , אמן

 

[SupermanZW]

גם יוקר המחיה בארה"ב נמוך יותר

קרא בלינק המצורף.

 

[Boston Guy]

בולשיט. הלינק לא מתחשב בעלויות דיור וחינוך

די ברור שהמידע בלינק הזה חלקי ומוטה לנקודת הראיה של הכותב. ארה"ב היא מקום ענק - ועלות המחייה כאן בבוסטון היא כפולה מאשר למשל בעיירה "לאודרהיל" בפלורידה . ב 1000$ לחודש אפשר לשכור בתל אביב דירת 5 חדרים במקום טוב. בבוסטון, או ניו יורק, או סן פרנסיסקו - אותו סכום בקושי יספיק לדירת חדר אחד וגם זה לא באזורים הכי טובים. גן לילד לפני גיל גן חובה ליום שלם עולה בערים הגדולות 12,000$ עד 18,000$ לשנה - כ 7000 שח לחודש. מי בארץ משלם כאלו מחירים? המידע בטבלה - שדרך אגב אינו מעודכן והוא כמעט בן שנתיים (שנתיים של מיתון) - נכתב מנקודת ראות של רווק תושב ארה"ב, שמנסה להראות כמה יקר לחיות בחוץ. החיים נראים אחרת כשיש לך ילדים, ואתה רוצה לגור בשכונה יקרה עם SCHOOL DISTRICT טוב כדי שלא תצטרך לשלוח גם את הילדים הגדולים לחינוך פרטי ב 12,000$ לשנה לגולגולת...

 

[SupermanZW]

גם אם אתה צודק

המשכורות בארה"ב גבוהות בהרבה מבישראל, וביחוד באיזורים שציינת (בוסטון, ניו יורק, וסאן פראנסיסקו) שם המשכורות גבוהות בהרבה מהממוצע בארה"ב. חוקי השכר בארה"ב מתייחסים ליוקר המחייה ב-STATE ובעיר בה מועסק העובד (אני יודע שמדובר בחוקי STATE וחוקים עירוניים ולא בחוקים פדראלים, אך עדיין נראית התחשבות ביוקר המחיה בתנאי ההעסקה בארה"ב). מי שאין לו כסף לא שולח את ילדיו לבי"ס פרטי, בי"ס פרטי זו פריבילגיה לעשירים, רוב האמריקאים שולחים את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים.

 

[Boston Guy]

תאוריות, תאוריות...

אם הכל כל כך טוב, איך זה שיותר מחצי מהשכירים בבוסטון חיים בחובות, לא חוסכים לפנסיה ואם יפוטרו עלולים לאבד את מקום מגוריהם תוך 3 חדשים? מי שמרוויח משכורת גבוהה בבוסטון יכול להרוויח משכורת גבוהה גם בפאוריה אילינוי. כן, בבוסטון השכר הממוצע גבוה יותר - כי יש כאן ריכוז גבוה של רופאים (בגלל המספר הגדול של בתי החולים ובתי הספר לרפואה), אנשי ביו טכנולוגיה והיי טק בעלי תארים גבוהים וכ"ו. הם אכן מטים את הסקאלה למעלה. אבל שכר המינימום כאן הוא עדיין 7.25$ לשעה - או 1500$ לחודש. ומזה כמעט בילתי אפשרי לקיים משפחה. נראה לי שעדיין אין לך ילדים בגילאים האלו... כשיהיו לך, תגלה שמערכת השיקולים שלך אחרת לגמרי. פתאום טיפול רפואי נורא חשוב, ואתה צריך ביקור רופא כל חודש מינימום (בשביל הילדים). ובית ספר פתאום אינו מותרות - זו התשתית לעתיד של הילד. אתה מתעלם מנושאים קריטיים כמו ביטוח רפואי - לפחות 1000$ לחודש למשפחה עם שלושה ילדים... בלי זה כל ביקור רופא יעלה לך 100$-150$ - ואם חס וחלילה תצטרך אישפוז לך או לילד - זה יעלה אלפים רבים של דולארים. אני מכיר כמה אנשים ששקועים בחובות בגלל ניתוח או התקף לב שעברו בתקופה שהיו מובטלים וחסרי ביטוח... 40% מהאמריקאים חיים ללא ביטוח רפואי - כי הם לא יכולים להרשות לעצמם את תשלום הפרמיות. אין חינוך חינם מתחת לגיל 6. אם צריך לצאת לעבוד - חייבים פרטי. ונכון הוא שחינוך פרטי הוא פריווילגיה לעשירים. אבל מה אם ידך אינה משגת לגור בשכונה עם בית ספר טוב? תזרוק את העתיד של הילד לפח ותשלח אותו לבית ספר שבו יש METAL DETECTOR בכניסה, סוחר סמים בחצר וילדים גומרים כיתה י"ב בלי לדעת קרוא וכתוב (ותאמין לי - אני לא מגזים...). האמרה הבאה תמיד נכונה... "עדיף להיות צעיר, עשיר ובריא מאשר עני, זקן וחולה". באמריקה זה רק נכון יותר. מערכת השיקולים של רווק צעיר או זוג צעיר בלי ילדים (כמו שאני הייתי כשעברתי לארה"ב) שונה לחלוטין ממערכת השיקולים של זוג בסוף שנות ה 30 לחייהם עם 3 ילדים קטנים. ילדים מביאים לזינוק אקספוננציאלי בהוצאות המחייה בארה"ב, ומדגישים את ההבדל בין המערכת הסוציאלית בישראל וכאן.

 

[mal1]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif כרגיל. נכון וממצא.

גם אם לוקחים לדוגמא את פלורידה (בה אין state tax וה-sale tax הוא נמוך יחסית) שנחשבת למדינה "זולה" יותר למחיה, ברגע שיש ילדים בתמונה, אם מעוניינים להעניק להם חינוך טוב, גרים באזורים מסויימים מאוד - ש"באופן מפתיע" מתגלים כיקרים מאוד יחסית לאזורים ה"נחשלים" (וכן, נחשל הוא הביטוי הנכון כאן כי מדובר על הבדלים מהותיים במספר הילדים בכיתה, רמת האלימות בביה"ס, רמת הלימודים באופן כללי וכו'). רק כדוגמא, שכ"ד ברנטל קומיוניטי, בסקול זון טוב בפלורידה עולה כ-1,300$ לחודש (בממוצע) לשני חדרים (במקרה הטוב...). בית פרטי באזור שכזה מתחיל מרמה של 2,100$ (ומשם צפונה). גני ילדים 700$ (לילד בן 4, צעיר יותר עולה כמובן יותר). זול יותר מבוסטון אומנם, אבל משפחה עם 3 ילדים, המתכננת למשל לשלוח שני ילדים לגן, צריכה לקחת בחשבון כ-1,500$ שכ"ד (וזה לא כולל מים, טלפון חשמל) ו-1,400$ גן. אם נעגל, 36,000$ לשנה לפני חשבונות חשמל, מים, טלפון, רכב, אוכל, ביגוד, ביטוחים רפואיים ועוד היד נטויה. תעשה את החשבון.

 

[ganjaman stound]

כיד הדמיון הטובה

הטבלה המוצגת כל כך רחוקה מהמציאות שלהציג אותה בתור אסמכתה למשהו פשוט מראה על חוסר הבנה מינימלי רק לקרא את הסעיפים המצורפים לטבלה ולהבין את כל הדברים שלא נמצאים בה כבר צריך להוריד את האסימון סתם להבנה בסיסית לטעון שההפרש של אותם 100$ בין בריטניה לישראל הוא 8$ מעיד על כך שמחבר הטבלה לא השקיעה מינימום הכרחי בבדיקת הנתונים וכמוהו גם זה שצרף אותה וכן לגבי ארה"ב וארגנטינה ששוות ביוקר המחיה פשוט מגוחך ולגופו של עניין רצונו של אדם כבודו אך האם לקחת לשיקול דעתך שהגירה למדינה אחרת היא תהליך חברתי וכלכלי לא פשוט ועל אחת כמה וכמה בגיל 38 אם משפחה וילדים? האם חשבת לרגע שאם תמצא עבודה במדינה אחרת תקבל את אותם תנאים ומשכורת שאתה מקבל כאחד שמעיד על עצמו שהוא "די ותיק" הידעת שרוב אזרחי ארה"ב במעמדך חיים מהלוואה להלוואה בתנאים שאתה לא תקבל גם עוד 5 שנים ולסיום - ידוע שישראלים אוהבים לקטר זה בסדר זה האופי אך עדיין חיים וחיים טוב ובביטחון יחסי גם בהשוואה להרבה מקומות בארה"ב או אוסטרליה אולי הסכנות שונות אך עדיין לא פחות חמורות אז קח נשימה ותירגע תסתכל סביבך ותראה שלא הכל כ"כ נורא

 

[SupermanZW]

אתה יודע מה הכי מצחיק?

ישראלים שיורדים לארה"ב מקטרים הכי הרבה על המצב בארה"ב ואומרים כמה הוא קשה לעומת המצב בישראל, אם זה באמת היה נכון הם היו חוזרים לישראל. לדעתי הסיבה שנכתבות כל כך הרבה הודעות המציגות את ארה"ב כמדינה שקשה לחיות בה כאילו היתה מדינת עולם שלישי בכל הפורומים המיועדים לישראלים בארה"ב ולאלה המתכננים הגירה לארה"ב היא הקשחת מדיניות ההגירה לארה"ב עקב ההגירה המאסיבית ואותם האנשים שכותבים את ההודעות האלו עושים זאת ע"מ למנוע מכמה שיותר ישראלים לעשות את הצעד שהם עשו (אין להם השפעה על תושבי מדינות אחרות, אם היתה היו מנסים להפעיל אותה) ובדרך זו הם חושבים שישמרו על מקום עבודתם באופן הטוב ביותר, ואם הן עדיין בשלב של חיפוש עבודה הם מאמינים כי ההודעה תמנע גידול בתחרות על מקומות העבודה שהם מחפשים. אם ארה"ב באמת היתה מדינה שכל כך קשה לחיות בה היו יותר אנשים שהיו בורחים ממנה מאנשים שמהגרים אליה, מפתיעה גם העובדה שאפילו אירופאים, שרמת חייהם גבוהה בהרבה מרמת החיים בישראל מהגרים לארה"ב, ומדובר במדינות עם ביטחון סוציאלי מהגבוהים בעולם, אז כנראה שעומדים אינטרסים רבים מאחורי הדברים ושרוב המהגרים לארה"ב לא עושים זאת מתוך טפשות או מתוך אי הכרת המצב בה או התעלמות ממנו, הם פשוט יודעים דברים שהם מעדיפים שכל השאר לא ידעו, ע"ס העקרון שפועל בכל מקום ובאופן קיצוני יותר בארה"ב, שידע=כוח. מן הסתם אנשים שרע להם במקום שבו הם נמצאים ויש ביכולתם לעזוב אותו עושים זאת, ואנשים שאין ביכולתם לעזוב טבעי שיקטרו, אך אנשים שנמצאים מתוך בחירה במקום מסויים ומקטרים עליו, סימן שיש להם אינטרסים לעשות זאת, אני לא רואה שום סיבה אחרת שהיתה גורמת להם לעשות זאת.

 

[Boston Guy]

אין ספק - עלית עלינו!

אכן להגירה של עוד 100,000 ישראלים לארה"ב (נגיד 1.6% מאוכלוסיית ישראל) תהייה השפעה מכרעת על שוק העבודה במדינה שבה חיים 200,000,000 איש. נו באמת... זו כמות המהגרים הלא חוקיים שמגיעה בחודש אחד מדרום אמריקה בלבד. מעניין למה בפורום הסמוך ובאזור בו אני גר חזרו לישראל כל כך הרבה אנשים בשנה האחרונה - אם כל כך טוב כאן יחסית לישראל... הבעיה היא שלאנשים תקועה בראש איזושהיא תדמית לא נכונה - גם של ארה"ב ובעיקר של רמת החיים בישראל. עובדות החיים, סופרמן יקירי, הן כאלו: רמת החיים בישראל עלתה בשני העשורים האחרונים בצורה דרמטית. אתה מן הסתם לא זוכר את ישראל של תחילת שנות השמונים - עם ערוץ טלוויזיה אחד המיסוי המטורף על מוצרי יבוא והיבואנים הבלעדיים עם מתח הרווחים ההיסטרי שגרם לכך שמוצר שעולה 1000$ כאן עלה בארץ 10,000$ ... ומשכורות של אז - 1000$ נטו לחודש נחשב לנהדר... ואף אחד לא חלם אפילו על "רכב חברה". אני זוכר איך אנשים היו מגיעים לניו יורק ו"פושטים" על חנויות כמו K-MART... קונים שם טונות של בגדים, נעליים ושאר ירקות. אני זוכר את התורים בחנויות האלקטרוניקה של הישראלים בניו יורק, ואיך אנשים קנו כל שטות - מטוסטר ועד וידאו טייפ - כי בארץ זה עלה פי 10. אני זוכר את הוויכוחים בשדה התעופה על משקל יתר וגודל המזוודות - ואיך אי אפשר היה להכניס גפרור נוסף ל OVERHEAD BINS במטוס כי אנשים סחבו חזרה כל כך הרבה... היום, ב 2003, יש IKEA בנתניה - והמחירים זהים לאלו של ניו ג'רסי. אנשים כבר לא קונים וידאוטייפ בניו יורק כי המיסוי ירד והשוק נפתח - והיום הוא יותר זול בדיוטי פרי או ב"מכרז". ורמת החיים עלתה - ישראלים של היום הם פיין שמקרים... הם יעשו קניות ב GAP, ולא יסכימו להסתכל בסחורה של K-MART - כי "זה ממש לא רמה". רכב חברה זו נורמה, 1000$ לחודש נחשב למשכורת מינימום ( לפחות בהיי טק) - ואתה צריך לשמוע את הישראלים מדברים כדי להאמין... "קפה של ארקפה או אילנ'ס... סטרבקס זה חרא" (כוס קפה עולה 18 ש"ח בארקפה - 4$. זה מחיר אמריקאי לחלוטין). "שכרנו וילה בטוסקאנה ויצאנו לחופש עם הילדים" - ולא, זה לא רק האלפיון העליון! רבים מהאנשים שעבדו איתי בעבר - הם עדיין שכירים וחיים ממשכורת - עושים את זה פעם בשנתיים שלוש. אז כשבא אלינו אדם שמתקיים בכבוד בישראל ממשכורת היי טק ושואל לעצתינו, אנחנו מנסים להסביר לו שעכשיו זה כבר לא "שנות השמונים" - ואם הוא מצפה לקפיצה ברמת החיים צפויה לו הפתעה מרה. נכון - הוא אולי ירוויח יותר - אבל... הוא אולי לא רגיל לשלם על טיפול רפואי, או על 2 כלי רכב (אין כאן רכב חברה), או על בית ספר פרטי... ראיתי כבר מספיק אנשים שבאו לכאן עם תמונת עולם לא ראלית וחזרו לישראל עם הזנב מקופל היטב... זה ממש לא משהו שכדאי לעשות עם אישה ושלושה ילדים.

 

[מר שמנדריק]

אז למה אתה בארה"ב?

היכן הקסם? למה אתה לא בישראל ?

 

[Boston Guy]

למה?

כי עברתי לכאן כזוג בלי ילדים כי מישהוא מימן לי את המעבר שילם לי על הובלת חפצי כולל אריזה ופרוק וסידור ארונות שילם לי מענק רילוקישן דאג לי ל CORPORATE CREDIT CARDS מימן לי את תהליך ההגירה שילם לי משכורת עמוק ב 6 ספרות נכון, זה היה לפני יותר מ 7 שנים, בימי "טרום הבועה". רבין אך זה נרצח המגדל בקריית עתידים עוד לא נבנה... בחיים הכל זה עניין של טיימינג. אז זה התאים לי... לא היו לי שערות לבנות לא היו לי ילדים הייתי כדברי השיר: "חי כמו נבער \ חפשי ומאושר \ כל הלילה אני שר \ מערבב שניים סוכר..." (כל הזכויות שמורות ליורם חטב [השחקן] ששיכתב את השיר הזה בתקופה שהוא היה חייל שלי בצבא).

 

[Boston Guy]

בעבודה האחרונה שלי בישראל היה מועדון

קראנו לו CLUB 300 - כל מי שבצורה קונסיסטנטית עבד יותר מ 300 שעות בחודש היה זכאי להצטרף... אני היתי שיך גם למועדון ה 180 - כל מי שנמצא בנסיעות בחו"ל יותר מ 180 יום בשנה. בין העבודה, הנסיעות ו 48 יום מילואים בשנה לא נשאר הרבה זמן לחיות - ולמזלי אז לא הייתי צריך זמן ולא הייתי לחוץ ביית. אם היתי עושה ילדים בשנות ה 20 לחיי סביר שלא הייתי חי כרגע בארה"ב - כי לא היה לי לב לנתק אותם מהמשפחה בארץ. אבל ילדי נולדו בארה"ב ולא מכירים סביבה אחרת. הם לפחות לא מודעים למה שאני "גוזל" מהם, ורגילים לחיות בלי סבים ודודים, בלי שמחות משפחתיות וארוחות ערב שבת אצל סבתא... IT GREW ON US. לא היתי עושה את זה במתכוון.

 

[mal1]

סופרמן - אם אני לא טועה

א. אתה עדיין בארץ ב. אין לך ילדים אף אחד לא נותן כאן "עצות" כדי להבריח אנשים. למען האמת, אותי אישית ואני בטוחה שגם את האחרים לא כל כך מעניין כמה ישראלים נוספים יגיעו לכאן באופן חוקי. כשמישהו שואל שאלה, יש לספק לו תשובות אמיתיות ומהימנות ככל הניתן (לפחות על סמך הניסיון שלנו). אישית - אני יכולה לומר לך שאנחנו חיים כאן (בפלורידה) בכלל לא רע. אני מניחה שהיינו חיים לא רע גם בבוסטון או בכל מקום אחר בארה"ב. אבל אם תרשה לי לגלות לך סוד - חיינו לא רע גם בארץ. כשמישהו עובר לארץ חדשה, יש המון לא נודע שיכול לשנות את התמונה. אישית - לא הייתי ממליצה למשפחה עם 3 ילדים, לעבור לאזור בו אין הם יודעים דבר על מערכת החינוך, לא בטוחים שיוכלו להרשות לעצמם ביטוח רפואי וכו' - רק בגלל שזה אמריקה ולכן by definition יותר טוב.. בין השאר לדוגמא, בהנחה ששני בני הזוג עובדים בארץ, צריך לשקלל דברים שנתפסים בישראל (לפחות בתחום ההייטק ודומיו) כמובנים כמו: פנסיה (או ביטוחי מנהלים), קרן השתלמות, הבראה וכו' (תתפלא - פה זה מ-מ-ש לא משהו שאתה מקבל באופן אוטומטי...) את העובה שבארה"ב ללא הסטורית אשראי - רוב הדברים הבסיסיים יותר יקרים (ידעת למשל שאפילו לחברת החשמל צריך לתת פיקדון אם אין לך היסטוריית אשראי?) ועוד הרבה עובדות נוספות. אם יש חברה שעומדת מאחוריהם, השכר טוב מאוד, התנאים הסוציאלים מוסדרים - מה טוב. אם לא... יש להקדיש הרבה מחשבה. בקיצור, בגדול - תרגע...