לרונית ולגרין, שלום

[ניבית2]

לרונית ולגרין, שלום../images/Emo41.gif

היי רונית, מה שלומך ? אני רוצה להתייעץ איתך בקשר להתנהגות ספציפית (להזכירך מהודעות קודמות שלי בני בן 6 חמוד מאוד היה לו כבר י.ה. תודה על המזל טוב), דרך אגב קיבלתי את תשובותייך כולן, ושוב תודה. כשאנו יוצאים החוצה מהבית הוא מתנהג די בסדר שלפני אני מכינה אותו מה אנחנו עושים לאן הולכים ואיך מתנהגים במקומות ציבוריים. אתמול הלכנו להסתפר והוא היה ממש מקסים כשהסתפר אמר לספר שלום ותודה והלכנו. לאחר מכן הלכנו לקניון לאכול במקדונלדס, היו המון אנשים והרבה לחץ, עמדנו בתור כשהזמנו את האוכל ותמיד שישנם המון אנשים הוא נכנס ללחץ וחרדה ומתחיל לפלוט שטויות מהפה, כמו : לזרוק את היד של אמא דברים מהסוג הזה... (למרות שהוא יודע שזה רק בדמיון ואי אפשר וזה הגוף שלנו והידיים שלנו מחוברים אליו, הכל הוא יודע) למרות כל הידע וכל השיחות המילוליות שלי כשמגיעים ל"גשר" אז קשה לחצות אותו איתו בקטע הזה, יש לך איזשהי עצה/דרך כדי לעזור לו - "לא להכנס ללחץ" נגיד בגן שעשועים הוא מתנהג מאוד יפה, שהולכים לאנשים הביתה הוא בסדר גמור. זה קורה המון במקומות לחוצים הוא מרגיש כנראה חנוק לדעתי, יש לי המון סובלנות אליו, אני עוזרת לו כל הזמן להבין מצבים, אבל את הקטע הזה די קשה "לסדר" יש לך רעיון ? מחכה לתשובתך, תודה.

 

[רונית ולגרין]

הי ניבית

כמובן שכל המחשבות/רעיונות שאני כותבת כאן יש לסייג בכך שאני לא מכירה את בנך, ולמרות האבחונים הזהים לפעמים, ולמרות האפיונים המשותפים, עדיין כל ילד שונה מרעהו וכל ילד מגיב אחרת ונתמך באסטרטגיה שונה. ועדיין- סביר מאד שהבן שלך פשוט מוצף גרויים ויזואליים ואודיטוריים במקומות צפופים והומי אדם. הכנה מאד משמעותית וגם חשיפה מדורגת. גם כשיש התנהגויות כאלה הייתי מנסה להשאר מאד רגועה, לתת לו יד או חיבוק, (ממש לעטוף אותו) על מנת לשדר לו ביטחון. התגובות מתמתנות ומתמעטות עם הזמן.. אין פטנטים, אין פתרונות קסם. מה שעוזר זה הניסיון שלנו להבין למה בעצם הופיעו ההתנהגויות, מה מפריע, ולחזק מאד על התנהגות הולמת. בתכנית התנהגותית ניתן לעבוד על עיצוב התנהגות ולמזער התנהגויות בלתי תואמות סביבה.