לריב נכון??

inbale

New member
לריב נכון?? ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

זה קורה בכל בית ובכל משפחה. אבא כועס על אמא , אמא כועסת על אבא...הכעס גורם לטונים לעלות ומתפתך ריב. איך אפשר לריב נכון כשיש ילדים בבית ?? אני מודה שאצלנו הריבין לפעמים מתנהלים בפני הילדים פשוט כי אני יוצאת מנוקדת הנחה שזה חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה שלנו לטוב או לרע אבל אני תוהה איך זה אצלכם? רבים מאחוריי הדלת? מסננים מילים? מוציאים את כל הכעס מול הילדים?
 

inbale

New member
סליחה על השגיאות - ולינק להודעה ../images/Emo13.gif

ברח לי לניק להודעה שעוררה אותי לחשוב על הנושא הזה.
 

iris and ben

New member
ריבים../images/Emo123.gif

לא נראה לי שקיים זוג שלא רב... גם אני ובעלי רבים מידי פעם בפני הילד- אבל אנחנו דואגים להתפייס בפניו גם כן. משתדלים שויכוחים הקשורים לבן לא יתנהלו בפניו אני מסכימה עם נק´ ההנחה שלך שריב הוא חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. לי יש טמפרמנט גבוהה ואני טיפוס מאוד לא אדיש אשמח לשמוע איך תגובות על איך לריב נכון באופן שיראה "טבעי" ולא מאולץ ומלאכותי
 
הזמן עושה את שלו....

אנחנו נשואים כבר 10.5 שנים ומנסיוני עוצמת המריבות קטנה עם הזמן, ואיתה קטנים רגשות האשמה של ריב ליד הילדים. הכי הכי חשוב להעביר לילדים את המסר שויכוחים הם חלק מהחיים ושאחרי שרבים משלימים וחוזרים לשגרה.
 

דניעל

New member
מסכימה. ככה זה גם אצלינו.

אחרי שמונה שנות נישואין מריבה יכולה להיות מילה שלו, מילה אחת שלי, מבט, וזהו. אנחנו כבר מבינים כל כך טוב זה את זה, ויודעים לאיזה פינות לא להכנס. זה לא אומר שלא כועסים אבל... אביא כדוגמא את סבתא שלי. סבי עבד כחקלאי (עד לשנה שעברה, דרך אגב). בכל פעם שהיה מגיע הביתה מהשדה, היה מביא איתו בנעליים חלקת תפוחי-אדמה קטנה ומפזר אותה בדרך לחדר האמבטיה, ובדרך למרפסת, ורק שם חולץ אותן. פעם שאלתי את סבתא שלי למה היא לא מעירה לו על כך. היא ענתה לי שאחרי חמישים שנה שהוא מפזר ככה את החול בבית היא ממילא לא תשנה אותו...
 
רק בלי אלימות...../images/Emo43.gif

זה חלק מהחיים והילדים צריכים לדעת שהורים זה יצור לא מושלם... אבל בלי אלימות להורים אסור
לנהוג באלימות זה כלפי זה או כלפי הילדים אם הילדים רואים או לא זה קו אדום שאסור לחצות אותו ועוד עצה מ"זקן" : לפני שאתם מחזירים תשובת מליאת חימה לאשה שהרגיזה אתכם - תספרו עד עשר ותראו שזה לא שווה , כנ"ל את, לפני שאת עונה לו...תחשבי אם שווה להתרגז כי יש משפט חכם שאני לא המצאתי: להתרגז פירושו להעניש את עצמך על טיפשותו של מישהו אחר... הרבה בריאות
אמנון מרגלית
 

vered4

New member
מזכיר לי את ההורים הפולנים שלי

שמאוד הקפידו על חזות יפה ומחונכת בפני הקהל, גם בפנינו. אני לא מבינה מילה בפולנית, ותמיד כשהם דיברו בלחש, זה היה נשמע כמו "יחשצה פששצה", ואז ידעתי שאומרים דברים שאני לא צריכה לשמוע. לגבי ריב ליד ילדים, הכי חשוב לדעתי, להמשיך ולהתייחס בכבוד לצד השני, גם כשאתה רותח.
 
כולנו בני אדם...

ילדים קולטים שהורים כועסים זה על זה גם אם לא רבים לפניהם ההורים שלי מאוד הקפידו לא לריב או להרים את הקול זה על זו, לפני הילדים ואני, לתומי, חשבתי שהזוגיות שלהם מושלמת, ולכן כשהיו לי חילוקי דיעות מהותיים על בעלי, הרגשתי שמשהו אצלי לא בסדר.... יצאתי מזה. חיכוכים הם חלק מהחיים. וזה נורמלי. אנחנו מתווכחים לפני הילדים, כמובן בשפה נקייה, כי כך מדברים בבית, והילדים לומדים שגם אם מתווכחים עדיין אוהבים, שמותר גם לא להסכים לפעמים ובכלל על תרבות דיבור ואיך מנהלים ויכוח. רק על דברים שקשורים בילדים אנחנו נמנעים מלהתווכח לפניהם. למשל דיון על המורה,או אם ללכת לטיפול מסויים, עלות של מתנה וכו´
 

jole

New member
הכי חשוב שיקלטו את המסר שריב אין

פירושו שלא אוהבים. גם אנחנו כמו בנות שענו לפני לא מתווכחים על ענייני חינוך לפני הילדים ובכל נושא אחר אם מתפתח ויכוח חשוב לנו שיראו את הפיוס וחיבוק ונשיקה. שיידעו שכל אחד רשאי לדיעה משלו והאהבה לא תלויה בהסכמה על נושא זה או אחר.
 

רותי ע

New member
אי אפשר להיות נחמדים כל הזמן

מדי פעם יש מריבות. זה חלק מהחיים. ואני חושבת שילד צריך להחשף לכל מרקם היחסים בין ההורים (חוץ מהאינטימים כמובן
). אז לפעמים הוא רואה אותנו רבים. לפעמים מתחבקים. לפעמים כל אחד לעצמו בחדר אחר. לפעמים כולם מבלים יחד. ולא מזמן, אחרי מריבה חשבתי לעצמי-איך זה שעידן רואה את הכל וממש לא מתרגש. וזה לא שהוא לא מבין מה זה ריב. ואז הבנתי-הוא לא מתרגש כי הוא יודע שכלום לא קרה. אח"כ נרגעים וחוזרים לשגרה נעימה. הוא יודע שהקשר המשפחתי בין כולנו יציב ולא נפגע. וככה גם כשהוא רב איתנו וכועס-הוא יודע שזה בסדר לכעוס ואפשר גם להתמרד (גיל שנתיים הנורא) אבל בסופו של דבר אוהבים אותו. מאוד.
 
למעלה