לשאלות והערות בקשר לבלוגים...
כן, זוהי הכותרת של הפורם הזה. התחתיל לקרוא הודעות ואני מבינה שזה פורום לפרסום בלוגים.... טוב, זה גם נחמד, רק שזה ממש לא יעיל... יש בתפוז קרוב לארבעת אלפים בלוגים אישים, כל אחד כותב ורוצה שיקראו את זה, הבעיה שאנחנו נורא אגואיסטאים וכמעט לא נכנסים לבלוגים של אחרים, נכון? אז המלצה לי, אל כל אותם האנשים שכמעט ולא נכנסים אליהם: תתחילו לקרוא בלוגים של אחרים ולהגיב בכנות, ותראו שיפור רציני ומשמעותי אצלכם, כי אנשים מחזרי טובה הם, ורובם, לאחר שקבלו תגובה באים אליך ומגיבים גם. זה מין גלגל חוזר כזה... (אני מדברת מניסיון) אני שמה לכם פה שיר שכתבתי בבלוג שלי לפני כמה שבועות, שמדבר על תגובות וכניסוץ, וזה היה בטרם הבנתי את הפונט של העינין. מסך ניהול ראשי בכל בלוג אישי בו נתוני סטיסטיקה וקצת פוליטיקה מאה כניסות ושום תגובות נצנוץ של הבנה שמחייב מסקנה שאנשים נכנסים ומיד בורחים אין הם אומרים דבר וכבר נהיה מחר ואני שוב מצפה לקבל תגובה ואולי שתיים ואולי כפליים כנראה אני משתקת וגורמת להלם שיתוק מוחין ופיחלוץ ראשין עד כדי בריחה מבלוג נורא שלא מעניין וטיפה מסקרן אז דעו לכם רבותי אלו הם מחשבותי ברגעי שיעמום ובשעת ניוון תמשיכו להכנס ולשים אותי על נס לא להגיב לשתוק ולהבליג כי אתם מסכימים לכל כולן המילים שנכתבות בזה הבלוג של אדם חכמולוג ואל תצחקו ואל תקרצו אלא תשרצו ופשוט תצאו אני מלאה בהגיגים מילה של מגעילים חולת תגובות של בנים וגם בנות קחו באיזי את החיים ורדו על הבירכיים תראו נוכחות והגיבו בכנות כי אני כותבת מציאות של מנהג חריצות בבלוגים של תפוז יש רק חרוז וקצת אנשים שעל עצמם חושבים קוראים ונהנים ואפילו לא מודים חוצפה אנושית בדרך חרישית שומרים על שתיקה ונעלמים בחריקה נכון, שאני צודקת???
כן, זוהי הכותרת של הפורם הזה. התחתיל לקרוא הודעות ואני מבינה שזה פורום לפרסום בלוגים.... טוב, זה גם נחמד, רק שזה ממש לא יעיל... יש בתפוז קרוב לארבעת אלפים בלוגים אישים, כל אחד כותב ורוצה שיקראו את זה, הבעיה שאנחנו נורא אגואיסטאים וכמעט לא נכנסים לבלוגים של אחרים, נכון? אז המלצה לי, אל כל אותם האנשים שכמעט ולא נכנסים אליהם: תתחילו לקרוא בלוגים של אחרים ולהגיב בכנות, ותראו שיפור רציני ומשמעותי אצלכם, כי אנשים מחזרי טובה הם, ורובם, לאחר שקבלו תגובה באים אליך ומגיבים גם. זה מין גלגל חוזר כזה... (אני מדברת מניסיון) אני שמה לכם פה שיר שכתבתי בבלוג שלי לפני כמה שבועות, שמדבר על תגובות וכניסוץ, וזה היה בטרם הבנתי את הפונט של העינין. מסך ניהול ראשי בכל בלוג אישי בו נתוני סטיסטיקה וקצת פוליטיקה מאה כניסות ושום תגובות נצנוץ של הבנה שמחייב מסקנה שאנשים נכנסים ומיד בורחים אין הם אומרים דבר וכבר נהיה מחר ואני שוב מצפה לקבל תגובה ואולי שתיים ואולי כפליים כנראה אני משתקת וגורמת להלם שיתוק מוחין ופיחלוץ ראשין עד כדי בריחה מבלוג נורא שלא מעניין וטיפה מסקרן אז דעו לכם רבותי אלו הם מחשבותי ברגעי שיעמום ובשעת ניוון תמשיכו להכנס ולשים אותי על נס לא להגיב לשתוק ולהבליג כי אתם מסכימים לכל כולן המילים שנכתבות בזה הבלוג של אדם חכמולוג ואל תצחקו ואל תקרצו אלא תשרצו ופשוט תצאו אני מלאה בהגיגים מילה של מגעילים חולת תגובות של בנים וגם בנות קחו באיזי את החיים ורדו על הבירכיים תראו נוכחות והגיבו בכנות כי אני כותבת מציאות של מנהג חריצות בבלוגים של תפוז יש רק חרוז וקצת אנשים שעל עצמם חושבים קוראים ונהנים ואפילו לא מודים חוצפה אנושית בדרך חרישית שומרים על שתיקה ונעלמים בחריקה נכון, שאני צודקת???