יוסף בן דוד שוורץ
New member
לשאלת האיגודים המקצועים הערבים בישראל
20 אחוז מהאוכלוסייה במדינת ישראל הם פלסטינים, למעלה מ1.2 מליון אולם משטר האפרטהייד בישראל מפלה אזרחים אלו בכל השטחים לעומת היהודים. אפליה זו מקבלת ביטוי חריף בשטח התעסוקה וכמובן העוני. דו"ח העוני משנת 2005 המצביע על גידול העוני בישראל ב100,000 גם מצביע על כך כי מחצית הם ילדים. לפי דו"ח זה 35 אחוזים מהעניים הם ילדים. אולם בקרב הפלסטינים מספר הערבים החיים מתחת לקו העוני הוא 52% לעומת 16 אחוז בקרב היהודים. גם הריכוז של העוני בצפון ובמיוחד בגליל ובנצרת מעיד על כך. הגידול בעוני במשפחות עובדים הוא הגדול ביותר. 38 אחוז מקרב העובדים חיו מתחת לקו העוני ב2002, 43% ב-2005 ו -60% ב2006. האפליה בולטת במתן השירותים, במספר בוגרי התיכון והמוסדות לחינוך גבוה, בדיור ובמה לא. פועל ערבי מובטל ופועל יהודי מובטל אינם מקבלים את אותו יחס. ב2005 רק 11 אחוז מהערבי שקיבלו סיוע מהביטוח הלאומי לעומת 46 אחוז של היהודים במצבם. אחת השיטות הידועות היא השימוש בעובדה כי למשפחה ערבית יש על שמה בעלות על חלקת קרקע וזה יכול להיות אפילו הסבא. לעומת זאת מרבית היהודים אינם בעלי הקרקע אלא המדינה והקק"ל. מרבית הערבים אינם זוכים למשרות טובות עם שכר גבוה אלא עובדים בשכר נמוך. במוסדות המדינה, בנק ישראל, ברשות הרדיו והטלוויזיה, רשות הגנים והרשימה ארוכה. למשל ב2004 5.5 מעובדי המדינה היו ערבים ורובם עובדים במשרד הבריאות ( 56%) אין אף ערבי העובד בחברת המים, השמל, מכבי האש. במיוחד סובלות הנשים הערביות שרק 17 אחוז מהן משתתפות בכוח העבודה לעומת 53 אחוז מהנשים היהודיות. לפנ שמפעלי הטקסטיל הועברו לירדן ומצרים כאשר בעלי ההון מחפשים עובדים בשכר רעב, יותר נשים ערביות עבדו. המשמעות ברורה עיקר הערבים עובדים בתעשייה להוציא כמובן את התעשייה הצבאית. למרות ששם ההסתדרות הכללית אינה נקראת כיום הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל. הסתדרות שהייתה מכשיר של הקולוניזציה הציונית ו"המדינה שבדר" הסתדרות שלא רק העלתה סיסמאות גזעניות כ"עבודה עברית","גאולת הקרקע" "תוצרת עברית" והיא השתתפה בפועל בגרוש העם הפלסטיני ב-47-8, הרי בפועל היא ממשיכה להיות ההסתדרות של העובדים היהודים. מתוך 2.7 מליון עובדים בישראל 700,000עובדים מאורגנים בהסתדרות, אולם רק 55,000 הם ערבים. כולל בני משפחותיהם. ההסתדרות כידוע אינה מארגנת לא רק עובדי קבלן, אלא את עובדי התעשייה והבניין שלהוציא את התעשייה הצבאית רובם ערבים. משמע הפרולטריון בארץ הוא פלסטיני. ההסתדרות כמובן גם לא מארגנת את העובדים הזרים המגיעים לישראל ממדינות בהן האימפריאליזם ומשרתיו המקומיים סופר מנצלים את העובדים. אין זה כלל מפתיע שכבר עתה קיימת התארגנות איגוד מקצועית בצפון. עמותת "סואת אלעאמל". מפרסומיה אנו למדים כי הינה עמותה עצמאית וללא מטרת רווח, נוסדה בשנת 2000 בנצרת ע"י עובדים ומובטלים מהחברה הערבית הפלסטינית באיזור נצרת הגליל. העמותה שמה לנגד עיניה מטרת אירגון העובדים הערבים הפלסטינים בישראל במסגרת אירגון עובדים עצמאי, וההגנה על זכויות העובדים הערבים וזכותם לעבוד בכבוד, ולייצג אותם בפני רשויות החוק מול המעבידים. העמותה שמה לה למטרה לקדם מעמד העובדים הערבים, והמובטלים ע"י הגברת רמת המודעות והידע כדי שיוכלו להגן על זכויותיהם ועל זכותם הבסיסית להתארגנות. העמותה נאבקת באפליה נגד העובדים הערבים בכל התחומים, ונאבקת בחוקים שמפלים לרעה את העובדים והמובטלים הערבים כדי שיקבלו את הזכויות המגיעות להם ממוסדות הרווחה. העמותה שמה לנגד עינה להגן על זכויות הנשים העובדות, והעלאת רמת המודעות בקרבן כך שתוכלנה לשפר את מעמדן. דבר שיוביל לתרומתן להקמת התארגנות לעובדים הערבים. בניגוד לרפורמיסטיים הטוענים כי ההסתדרות מייצגת את כל העובדים בארץ, הרי ההסתדרות היא "אגדו מקצועי צהוב" המארגן כמעט באופן מוחלט יהודים העובדים במוסדות המדינה, והאריסטוקרטיה של הפועלים. מהפכנים כמובן גם עובדים באיגודים "צהובים" כדי לארגן את השכבות היותר מנוצלות והמיליטנטיות ביותר. אול אנו בהחלט תומכים באיגודים מקצועיים פלסטינים ואין לנו כל ספק כי הם יגדלו עם החרפת המשבר.
20 אחוז מהאוכלוסייה במדינת ישראל הם פלסטינים, למעלה מ1.2 מליון אולם משטר האפרטהייד בישראל מפלה אזרחים אלו בכל השטחים לעומת היהודים. אפליה זו מקבלת ביטוי חריף בשטח התעסוקה וכמובן העוני. דו"ח העוני משנת 2005 המצביע על גידול העוני בישראל ב100,000 גם מצביע על כך כי מחצית הם ילדים. לפי דו"ח זה 35 אחוזים מהעניים הם ילדים. אולם בקרב הפלסטינים מספר הערבים החיים מתחת לקו העוני הוא 52% לעומת 16 אחוז בקרב היהודים. גם הריכוז של העוני בצפון ובמיוחד בגליל ובנצרת מעיד על כך. הגידול בעוני במשפחות עובדים הוא הגדול ביותר. 38 אחוז מקרב העובדים חיו מתחת לקו העוני ב2002, 43% ב-2005 ו -60% ב2006. האפליה בולטת במתן השירותים, במספר בוגרי התיכון והמוסדות לחינוך גבוה, בדיור ובמה לא. פועל ערבי מובטל ופועל יהודי מובטל אינם מקבלים את אותו יחס. ב2005 רק 11 אחוז מהערבי שקיבלו סיוע מהביטוח הלאומי לעומת 46 אחוז של היהודים במצבם. אחת השיטות הידועות היא השימוש בעובדה כי למשפחה ערבית יש על שמה בעלות על חלקת קרקע וזה יכול להיות אפילו הסבא. לעומת זאת מרבית היהודים אינם בעלי הקרקע אלא המדינה והקק"ל. מרבית הערבים אינם זוכים למשרות טובות עם שכר גבוה אלא עובדים בשכר נמוך. במוסדות המדינה, בנק ישראל, ברשות הרדיו והטלוויזיה, רשות הגנים והרשימה ארוכה. למשל ב2004 5.5 מעובדי המדינה היו ערבים ורובם עובדים במשרד הבריאות ( 56%) אין אף ערבי העובד בחברת המים, השמל, מכבי האש. במיוחד סובלות הנשים הערביות שרק 17 אחוז מהן משתתפות בכוח העבודה לעומת 53 אחוז מהנשים היהודיות. לפנ שמפעלי הטקסטיל הועברו לירדן ומצרים כאשר בעלי ההון מחפשים עובדים בשכר רעב, יותר נשים ערביות עבדו. המשמעות ברורה עיקר הערבים עובדים בתעשייה להוציא כמובן את התעשייה הצבאית. למרות ששם ההסתדרות הכללית אינה נקראת כיום הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל. הסתדרות שהייתה מכשיר של הקולוניזציה הציונית ו"המדינה שבדר" הסתדרות שלא רק העלתה סיסמאות גזעניות כ"עבודה עברית","גאולת הקרקע" "תוצרת עברית" והיא השתתפה בפועל בגרוש העם הפלסטיני ב-47-8, הרי בפועל היא ממשיכה להיות ההסתדרות של העובדים היהודים. מתוך 2.7 מליון עובדים בישראל 700,000עובדים מאורגנים בהסתדרות, אולם רק 55,000 הם ערבים. כולל בני משפחותיהם. ההסתדרות כידוע אינה מארגנת לא רק עובדי קבלן, אלא את עובדי התעשייה והבניין שלהוציא את התעשייה הצבאית רובם ערבים. משמע הפרולטריון בארץ הוא פלסטיני. ההסתדרות כמובן גם לא מארגנת את העובדים הזרים המגיעים לישראל ממדינות בהן האימפריאליזם ומשרתיו המקומיים סופר מנצלים את העובדים. אין זה כלל מפתיע שכבר עתה קיימת התארגנות איגוד מקצועית בצפון. עמותת "סואת אלעאמל". מפרסומיה אנו למדים כי הינה עמותה עצמאית וללא מטרת רווח, נוסדה בשנת 2000 בנצרת ע"י עובדים ומובטלים מהחברה הערבית הפלסטינית באיזור נצרת הגליל. העמותה שמה לנגד עיניה מטרת אירגון העובדים הערבים הפלסטינים בישראל במסגרת אירגון עובדים עצמאי, וההגנה על זכויות העובדים הערבים וזכותם לעבוד בכבוד, ולייצג אותם בפני רשויות החוק מול המעבידים. העמותה שמה לה למטרה לקדם מעמד העובדים הערבים, והמובטלים ע"י הגברת רמת המודעות והידע כדי שיוכלו להגן על זכויותיהם ועל זכותם הבסיסית להתארגנות. העמותה נאבקת באפליה נגד העובדים הערבים בכל התחומים, ונאבקת בחוקים שמפלים לרעה את העובדים והמובטלים הערבים כדי שיקבלו את הזכויות המגיעות להם ממוסדות הרווחה. העמותה שמה לנגד עינה להגן על זכויות הנשים העובדות, והעלאת רמת המודעות בקרבן כך שתוכלנה לשפר את מעמדן. דבר שיוביל לתרומתן להקמת התארגנות לעובדים הערבים. בניגוד לרפורמיסטיים הטוענים כי ההסתדרות מייצגת את כל העובדים בארץ, הרי ההסתדרות היא "אגדו מקצועי צהוב" המארגן כמעט באופן מוחלט יהודים העובדים במוסדות המדינה, והאריסטוקרטיה של הפועלים. מהפכנים כמובן גם עובדים באיגודים "צהובים" כדי לארגן את השכבות היותר מנוצלות והמיליטנטיות ביותר. אול אנו בהחלט תומכים באיגודים מקצועיים פלסטינים ואין לנו כל ספק כי הם יגדלו עם החרפת המשבר.