לשאלת האיגודים המקצועים הערבים בישראל

לשאלת האיגודים המקצועים הערבים בישראל

20 אחוז מהאוכלוסייה במדינת ישראל הם פלסטינים, למעלה מ1.2 מליון אולם משטר האפרטהייד בישראל מפלה אזרחים אלו בכל השטחים לעומת היהודים. אפליה זו מקבלת ביטוי חריף בשטח התעסוקה וכמובן העוני. דו"ח העוני משנת 2005 המצביע על גידול העוני בישראל ב100,000 גם מצביע על כך כי מחצית הם ילדים. לפי דו"ח זה 35 אחוזים מהעניים הם ילדים. אולם בקרב הפלסטינים מספר הערבים החיים מתחת לקו העוני הוא 52% לעומת 16 אחוז בקרב היהודים. גם הריכוז של העוני בצפון ובמיוחד בגליל ובנצרת מעיד על כך. הגידול בעוני במשפחות עובדים הוא הגדול ביותר. 38 אחוז מקרב העובדים חיו מתחת לקו העוני ב2002, 43% ב-2005 ו -60% ב2006. האפליה בולטת במתן השירותים, במספר בוגרי התיכון והמוסדות לחינוך גבוה, בדיור ובמה לא. פועל ערבי מובטל ופועל יהודי מובטל אינם מקבלים את אותו יחס. ב2005 רק 11 אחוז מהערבי שקיבלו סיוע מהביטוח הלאומי לעומת 46 אחוז של היהודים במצבם. אחת השיטות הידועות היא השימוש בעובדה כי למשפחה ערבית יש על שמה בעלות על חלקת קרקע וזה יכול להיות אפילו הסבא. לעומת זאת מרבית היהודים אינם בעלי הקרקע אלא המדינה והקק"ל. מרבית הערבים אינם זוכים למשרות טובות עם שכר גבוה אלא עובדים בשכר נמוך. במוסדות המדינה, בנק ישראל, ברשות הרדיו והטלוויזיה, רשות הגנים והרשימה ארוכה. למשל ב2004 5.5 מעובדי המדינה היו ערבים ורובם עובדים במשרד הבריאות ( 56%) אין אף ערבי העובד בחברת המים, השמל, מכבי האש. במיוחד סובלות הנשים הערביות שרק 17 אחוז מהן משתתפות בכוח העבודה לעומת 53 אחוז מהנשים היהודיות. לפנ שמפעלי הטקסטיל הועברו לירדן ומצרים כאשר בעלי ההון מחפשים עובדים בשכר רעב, יותר נשים ערביות עבדו. המשמעות ברורה עיקר הערבים עובדים בתעשייה להוציא כמובן את התעשייה הצבאית. למרות ששם ההסתדרות הכללית אינה נקראת כיום הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל. הסתדרות שהייתה מכשיר של הקולוניזציה הציונית ו"המדינה שבדר" הסתדרות שלא רק העלתה סיסמאות גזעניות כ"עבודה עברית","גאולת הקרקע" "תוצרת עברית" והיא השתתפה בפועל בגרוש העם הפלסטיני ב-47-8, הרי בפועל היא ממשיכה להיות ההסתדרות של העובדים היהודים. מתוך 2.7 מליון עובדים בישראל 700,000עובדים מאורגנים בהסתדרות, אולם רק 55,000 הם ערבים. כולל בני משפחותיהם. ההסתדרות כידוע אינה מארגנת לא רק עובדי קבלן, אלא את עובדי התעשייה והבניין שלהוציא את התעשייה הצבאית רובם ערבים. משמע הפרולטריון בארץ הוא פלסטיני. ההסתדרות כמובן גם לא מארגנת את העובדים הזרים המגיעים לישראל ממדינות בהן האימפריאליזם ומשרתיו המקומיים סופר מנצלים את העובדים. אין זה כלל מפתיע שכבר עתה קיימת התארגנות איגוד מקצועית בצפון. עמותת "סואת אלעאמל". מפרסומיה אנו למדים כי הינה עמותה עצמאית וללא מטרת רווח, נוסדה בשנת 2000 בנצרת ע"י עובדים ומובטלים מהחברה הערבית הפלסטינית באיזור נצרת הגליל. העמותה שמה לנגד עיניה מטרת אירגון העובדים הערבים הפלסטינים בישראל במסגרת אירגון עובדים עצמאי, וההגנה על זכויות העובדים הערבים וזכותם לעבוד בכבוד, ולייצג אותם בפני רשויות החוק מול המעבידים. העמותה שמה לה למטרה לקדם מעמד העובדים הערבים, והמובטלים ע"י הגברת רמת המודעות והידע כדי שיוכלו להגן על זכויותיהם ועל זכותם הבסיסית להתארגנות. העמותה נאבקת באפליה נגד העובדים הערבים בכל התחומים, ונאבקת בחוקים שמפלים לרעה את העובדים והמובטלים הערבים כדי שיקבלו את הזכויות המגיעות להם ממוסדות הרווחה. העמותה שמה לנגד עינה להגן על זכויות הנשים העובדות, והעלאת רמת המודעות בקרבן כך שתוכלנה לשפר את מעמדן. דבר שיוביל לתרומתן להקמת התארגנות לעובדים הערבים. בניגוד לרפורמיסטיים הטוענים כי ההסתדרות מייצגת את כל העובדים בארץ, הרי ההסתדרות היא "אגדו מקצועי צהוב" המארגן כמעט באופן מוחלט יהודים העובדים במוסדות המדינה, והאריסטוקרטיה של הפועלים. מהפכנים כמובן גם עובדים באיגודים "צהובים" כדי לארגן את השכבות היותר מנוצלות והמיליטנטיות ביותר. אול אנו בהחלט תומכים באיגודים מקצועיים פלסטינים ואין לנו כל ספק כי הם יגדלו עם החרפת המשבר.
 
ומה עם האפליה לטובת הערבים?

ומה עם האפליה לטובת הערבים אני נתתי 3 שנים מחיי למען מדינת ישראל בשימחה אני מבין שערביי 48 לא יכולים לשרת בצהל אבל אפילו בשירות לאומי הם עושים לנו טובות הם מוכנים שהשירות יהיה למען החברה שלהם בתוך הכפרים אבל חלילה שלא ישרתו את כלל החברה כי אז אווי זה יהיה דחיפה לשירות בצבא הכיבוש נכון? למה ילדה יהודיה דתייה שלא יכולה לשרת בצהל יכולה לשלרת את אותם ערבים בבתי חולים בקופות חולים אבל ילדה ערביה לא יכולה לעשות כאן אלא רק למען החברה שלה זו גזענות מצד החברה ערבית!!!!! השנאה שלהם לחברה היהודית לא יודעת גבולות והנה עוד דוגמא ילדה יהודיה יכולה לצאת עם בחור ערבי מעניין מה יקרה לבחורה ערביה שתצא עם בחור יהודי די עם הצביעות שלך ושל כל אלא שבוכים על הגזענות מצד החברה היהודית ציונית
 
תראו מי שמדבר

אחד הדברים הטראגיים אצל יוסי שוורץ הוא הניתוחים שלו. מעבר לעובדה שאין שום קשר מקרי למציאות, הרי משתקפת בו דמות טראגית ביותר. שוורץ טוען שמרחב הוא גוויה פוליטית בשעה שהוא עצמו לא זוכה לאמון אף תנועה בינלאומית ואף מפלגה מקומית. אם תשאלו חברים במפלגה הקומוניסטית, במפלגת העבודה, ב"בני הארץ" או בכל תנועה אחרת מה דעתם על האדם הזה, תשמעו דברים קשים. אם תנסו לברר מי מוכן לעבוד עמו, לא תמצאו אפילו אדם אחד בלבד. ויותר מזה: שוורץ טוען שהקומונות של מרחב ושל "החזית החברתית" הן מתות בשעה שהוא לא מבחין בכך שהוא היחיד מבין חברי הקבוצה הפיקטיווית שלו שכותב בקומונה שלו, שאפילו הימנים שכתבו כבר לא כותבים ואילו השמאלנים שומרים מרחק. מי שישים לב יראה באתר שנקרא International Socialism Journal כי יש שם מאמר מתורגם מאנגלית לעברית. הכיצד? הרי לאתר זה, המשוייך לקבוצה טרוצקיסטית בריטית הקרויה Socialist Workers Party, אין ולו תומך אחד בישראל. בעצם, לפני חודש וחצי היה לה תומך אחד: האדון שוורץ. לפתע, כעבור חודש וחצי בלבד, שוורץ טוען כי הם אופורטוניסטים, רוויזיוניסטים, צנטריסטים ושאר מרעין בישין. מה קרה? פתאום התחוור לו שהם כאלה נוראים? אז שימו לב להתפתחות של האדם הזה, בקווים כלליים: ב-2001 הוא היה מנהיג "ברית הפועלים הסוציאליסטית" שהכחישה שקיים עם יהודי-ישראלי וקראה להקמת פלסטין דמוקרטית וחילונית, כשבבטאונה "הפעיל" היא מבכה את מות מנהיג החזית העממית לשחרור פלסטין ופונה לעבר ברית עם "בני הארץ"; ב-2002 שוורץ ועוד חבר אחד פנו ימינה לכיוון ברית עם חד"ש/מק"י ופילגו את "ברית הפועלים הסוציאליסטית" כשהם מייסדים את "החוג להגנה על המרקסיזם" ומצהירים שיש עם יהודי-ישראלי והפתרון הוא שתי אוטונומיות לאומיות במסגרת סוציאליסטית, כלומר בתכל'ס פתרון שתי המדינות של חד"ש עם גוון סוציאליסטי עז; ב-2003 הוא ניסה להצטרף למק"י כשהוא מטייח אותם בכל מיני קשקושים על "החזרת המפלגה לימיה המהפכניים" ומבטיח להיות חבר נאמן, על אף שהוא יודע שמדובר במפלגה סטליניסטית ששלחה נשק במלחמת 1948 לציונים וסייעה לנכבה הפלסטינית; לאחר שהוא נטש את מק"י משום שעשה אנטריזם היסטרי עם ניסיון כוחני להשתלט על אתר הנוער הקומוניסטי, הוא זז ימינה ופנה לעבור במפלגות הציוניות: תחילה במרצ, מפלגה ליברלית מובהקת שאותה הגדיר כ... מפלגת פועלים, ואח"כ במפלגת העבודה, המפלגה האחראית לפשעים נגד העם הפלסטיני, למדיניות הפושעת של שרון בו תמכה, למלחמת לבנון התוקפנית השנייה וניתן לספור עוד אינסוף פשעים; משנזרק ממפלגת העבודה לאור עמדותיו ההיסטריות, הוא שוב החל לפנות שמאלה וב-2006 החל להתנתק מתנועתו הבינלאומית, והפעם עם אותו סיפור: אין עם יהודי-ישראלי ויש צורך ברפובליקת פלסטין סוציאליסטית. תוך כדי אינספור הזגזגים והפניות ימינה, הוא ארגן בישראל את הוועד למען ונצואלה כשהוא מזמר מזמורים לצ'אבז בשגרירות ונצואלה בישראל; הוא הפיץ את התעמולה הציונית של פטרוניו באנגליה, שסוף כל סוף הוא חשף אותם כציונים וכרוויזיוניסטים (ע"ע גרנט והחזית העממית, העמדות בשאלת החמאס ופלסטין); הוא סיפר סיפורים על סוריה, בורמה, צפון קוריאה, סין ועוד כ"מדינות פועלים"; הוא טען שברית המועצות היתה "מדינת פועלים" למרות פשעי סטאלין; הוא התנגד להקמת ארגון סוציאליסטי מהפכני ותבע מהשמאל להתמזג במפלגות הציוניות ה"שמאליות"; הוא זרע אשליות בנוגע לקובה וטען שהיא סוציאליסטית; הוא היה עיוור למשטר פולחן האישיות של טד גרנט בתנועה בה פעל, תוך התעלמות מוחלטת מכך שאלה מאפיינים מאואיסטיים מובהקים; הוא טען ש"בני הארץ" הם צנטריסטים, אחר כך שהם לאומנים רפורמיסטים ועתה הוא רואה בהם חברים למאבק; הוא סיווג את ההסתדרות כמקום היחיד שיש לפעול בו ועכשיו הוא תובע הקמת איגודים מקצועיים של הפרולטריון הפלסטיני; ועוד ועוד. השאלה איננה האם האדם הזה הוא רציני משום שברור שכל פעם שהמאבק המעמדי משנה כיוון, הוא נזרק ימינה ושמאלה ללא הרף. הוא החליף עשרות עמדות במשך שבע שנים כשהוא מטיל דופי בחבריו לשעבר, בין אם אלה חברי הוועד למען מדינה אחת ובין אם אלה הציונים מהאתר "להגנת המרקסיזם". השאלה היא כיצד אדם זה מעיז להוציא את חוטמו מביתו ולהטיף לאחרים בשעה שאין אפילו איש פוליטי רציני אחד שמאמין לו? השאלה כיצד אדם זה, שכל הזמן מחליף תנועות בינלאומיות ומפלגות מקומיות, שאין לו עמדה עקבית אחת, מעיז לטעון שאחרים הם גוויות בעוד הוא עצמו רקוב לחלוטין? לא אני ולא אף אחד אחר מאמינים למה ששוורץ כותב; היום הוא יגן על עמדה X ומחר ישלול אותה ויגן על עמדה Y. אתמול הוא חבר של הציונים, שלשום של הסטליניסטים, מחר של כת טרוצקיסטית אחרת וכן הלאה וכן הלאה. מהאדם הזה ראוי לשמור מרחק. ואגב, מה שמדהים הוא כי "יהודה שטרן", האדם אשר לעולם לא יכתוב בשמו האמיתי משום שהוא יודע היטב מה חושבים עליו בנוער הקומוניסטי וגם מה טיבו של שוורץ הלז, עוד קופץ משומקום להגן על המאסטר שלו ולעולם לא תראו אותו מתווכח שום ויכוח תיאורטי. מעבר לכך ששני הליצנים הללו הם כת מבודדת וחולנית, אין כנראה מה להוסיף.
 
למעלה