לשבור את החזיר

  • פותח הנושא idoz
  • פורסם בתאריך

idoz

New member
לשבור את החזיר

הערה: אני יודע שזה לא קשור למד"ב וגם לא לפנטזיה, אבל לא חשבתי על פורום אחר של כותבים וקוראים. *חובה לקרוא את הסיפור לשבור את החזיר\אתגר קרת יש לי עבודה להגיש למורה בספרות, החלטתי להמשיך את הסיפור לשבור את החזיר, בבקשה תחוו דיעה. "חיכיתי לתשובה אבל פסחזון לא אמר כלום, וכשנגעתי לו באף בתור שלום רק תקע בי מבט עצוב. הוא ידע שלא יראה אותי לעולם." "יואבי בוא, אנחנו הולכים לפתוח לך חשבון בבנק" "אבא!, לא קוראים לי יואבי!, קוראים לי יואב!" , אבא שלי ממשיך לקרוא לי יואבי אפילו שאני גדול. הוא לא מבין שאני כבר לא תינוק, וההתנהגות שלי השתנתה מאז היותי תינוק עובדה אני אפילו אוהב שוקו עם קרום. "בסדר יואבי, מצטער יואב מרוצה?" "כן" עניתי לו בכעס שיבין שאני כבר גדול. בבנק אבא ניגש לאיזה פקיד זקן ולחץ לו את היד, אני דווקא רציתי שייגש לפקידה הצעירה. התיישבתי על כיסא ליד אבא מול הפקיד, אליעזר סימפסון קראו לו, ככה לפחות היה כתוב על השלט, איזה שם יש לו. ציחקקתי, הסימפסון הגדול היחידי שאני מכיר הוא הומר סימפסון אבא של בארט, והוא טיפש. "יואב משהו מצחיק אותך?" "לא" "רבותיי, שנתחיל?, נעים מאוד יואב אני אליעזר סימפסון" גם מבטא אמריקני יש לו, נשבע. בסוף השיחה אליעזר נתן לי חוברת, היה עליה ציור של חזיר, זה הזכיר לי את פסחזון. קיבלתי כרטיס אשראי יפה שכזה, שכתוב עליו "יואב" באותיות גדולות בצבע זהב. בדרך הביתה לאבא היה תקר בגלגל, אז עצרנו ליד שדה עם קוצים. אבא התחיל להחליף גלגל. "צריך עזרה אבא?" "כן, אני צריך שתדפוק על הג'ק עם הפטיש או שאתה לא יכול כמו שלשבור דברים עם פטיש אתה לא יכול?" הוא קרץ לעברי. לא עזר לו, עליו אני התעצבנתי אמרתי לו "אבא אני אחזור עוד מעט" ורצתי הכי מהר שאני יכול לתוך השדה עם הקוצים. הקוצים מאוד מכאיבים כשהם פוגעים, למה אף אחד לא גוזר להם את הקוצים? שישארו רק הצמחים בלי הקוצים?. הרגשתי שהרגל שלי נתקעת במשהו ואז נפלתי. נפלתי על שיח קוצני במיוחד, כל הפנים כאבו לי הרגשתי כמו הקקטוס הישן מהטלוויזיה, נו איך קראו לו, קישקשתא?. הקוצים הכאיבו לי בפנים , כשנגעתי בפנים הרגשתי כאילו הקוצים מסמרים. רצתי בבית יחף ודרכתי על משהו נגעתי בו וחשבתי שזה קוץ אבל כשאמא ראתה את זה היא לקחה אותי לרופא, הסתבר שזה היה מסמר ונתנו לי זריקה ממש כואבת. החלטתי לראות מה הפיל אותי, ראיתי "שביל" של מטבעות, עקבתי אחריו. מיד ראיתי משהו שבור שמתוכו יצאו כל המטבעות, מיששתי אותו, הוא היה קר. הזזתי קצת את הדבר הזה, וראיתי חזיר. הלב שלי פעם כל-כך מהר שהרגשתי כאילו עוד שנייה הלב שלי יטוס לחלל. אולי אחרי כל השנים לא קרה לו כלום והוא חיכה לי כאן באותו מקום שנפרדתי ממנו לשלום?. התחלתי להרים את החתיכות ולנסות להרכיב אותן, רק דבק היה חסר לי. הרמתי מטבע והוא היה מטבע של חמש שקלים, מוזר, לקחתי עוד מספר מטבעות וגם הם היו של חמישה שקלים. מוזר בחיים שלי לא שמתי בפסחזון יותר ממטבע של שקל, אולי החזיר הזה הוא הפסחזון של ילד אחר?
 

ננסק

New member
זה -באמת- לא קשור למד"ב

נחמדות עורכות הפורום שלא מחקו כבר את העץ הזה... וחוץ מזה, לא חיפשת פורומי כתיבה נוספים? יש מיליונים מהם, אנחנו בארץ שבה אחד מכל שמונה אנשים כותב למגירה. חפש בנענע, וואלה, דיבורים, אורט, לא חסר. או, אם אתה לא רוצה ללכת "רחוק", פשוט חפש בתפוז.
 

ננסק

New member
היה על זה כתבה ב-"סופשבוע"

לפני כמה חודשים, ואלו הן הסטטיסטיקות שנתנו. לפי ידיעותי האישיות, זה נשמע סביר. כמעט כל מי שאני מכיר כתב משהו למגירה, ונניח שאני מסתובב בחברת אנשים עם נטיה לכתוב. אבל אין לשכוח ש-46% מכל הסטטיסטיקות הן לא נכונות... ;)
 

idoz

New member
אני לא הצלחתי למצוא את הפורומים

האלה לבד. בכל מקרה תודה.
 
למעלה