לשבת בשקט

[שירה כמים 1959]

לשבת בשקט עד שיעלה.
אבל אז לקום, כן?...

 

[שירה כמים 1959]

חבל שהגשם מרתיע
ותסדרי במהירות את ארון הבגדים ותאמרי
לאנשים - אנשים אנשים
בואו לשחק איתי בגינה האחורית
בפיות הצמחים המלעלעים בואו
יאללה בואו והגשם מוסיף ומשתכן
בלב האישה הזורחת הזאת לרגע
הביטי על כפות ידייך על אצבעותייך העובדות
זאת את זאת את זאת את

 

[שירה כמים 1959]

קנאה
צשנו על קנאה רעה גרומה דלת בשר רצחנית
משהו עליה איל היא שטה בעולם מרימה חרבות ומלהטת באויר
משהו על קנאה רעה שקטה לא מדוברת מרה בלתי נשלטת
גזרו עליה פסק דין מוות קראו בשם אלוהים הכינו אינסוף ארוחות אחרונות
צבעוניות יפות תוססות עולות נשפכות
מגדות עד גדות
במלוא הכנות יעל
ובמילים הכי פשוטות -
אני שונאת אותך
למרות אהבצתי אלייך
אני שונאת אותך
ושנאתי כל כך טהורה וזוהרת
הביטי בה
היא תלויה על חבל הכביסה בגדר שבין שתינו
קפואה שם מאותו הרגע שבו סירבת לראות אותי

 

[שירה כמים 1959]

היא הפכה אותי למפלצת
(לא ידעתי שובע)
ואז שרה לי שירי הרגעה בעיגולים לבלוע
(ולא להקיא)

 

[שירה כמים 1959]

ככה זה היה תקוע
גם בשבתות כשאלוהים ציווה לנוח
המוח לא הסכים

 

[שירה כמים 1959]

אני עייפה מרוב מחשבות ר' -
מי שר' אותי
וגם אני ר' רואה מביטה למרחק

 

[שירה כמים 1959]

אני מתעוררת
והזעם הרצ מתעורר איתי
בוקר טוב זעם
בוקר טוב, הוא משיב,
מה שלומך
והאם תרצי להגיע איתי היום לבית האסורים
אחרי שתפזרי את דמה מעל ערוגת החמניות שלה

 

[שירה כמים 1959]

שום דבר לא ממלא אותי כי היא עזבה אותי
היא עזבה אותי ולפני שהיא עזבה אותי
היא לקחה אותי והיא השליכה אותי
והיא שברה אותי
היא שברה אותי
כל כך עמוק
כל כך חזק
שכבר לא הייתי בובה מתוקנת
שכבר לא הייתי בובה ממוכנת
שכבר לא הייתי בובה בכלל
לא הייתי בובה אפילו
הייתי מין נמר טורף עשוי מגרב ישנה מתפוררת
הייתי צל צלי דלת רחוקה הנסגרת בחריקה צפצפנית
הייתי שמש יום נשרפת שורפת את עצמה

 

[שירה כמים 1959]

בדקי את חשבון הבנק שלך -
מי יתרומם ומי ינחת
מי ישמור ומי יגעש
בכבל הזה המסיע
בכבל הזה הנוסע
מצד לצד
מצד לצד

 

[שירה כמים 1959]

אני לא רוצה
לא
אני כן רוצה
והגשם יבריק

 

[שירה כמים 1959]

והיה שם אבא
והיו עוד
ואנא אנא
ובמחילה ממך
ואל תגדיש את מה שכבר הוגדש
כי כשהגשם מפיל טיפות
הן כבדות
בכלל הכול כבד בחיים
אבל אולי לא עוד יוכבד
אולי לא יוסיף ויוכבד
אולי יוקל ואולי
הטלפון יצלצל

 

[שירה כמים 1959]

אינטליגנטית קטנה
קטנה וחמודה
שהגשם מצלצל בכוח ממרחקים
וקחי את קחי
את הטלפון ולחצי על המקשים
לפני שהבינה המלאכותית תשטוף אותך

 

[שירה כמים 1959]

ואולי לא לחדול הערב
ואולי לעשות מרימי
מרימי מרימי מרימי
מחשבות דועכות זוחלות מתפתלות מידרדרות מדרדרות