לשהות ברגש ?

[The new me9]

לשהות ברגש ?

אני כבר כמה זמן נמצא בטיפול. בעיות בזוגיות היו אחד הנושאים שדברנו עליהם.

הפסיכולוג המליץ לי כמה פעמים:
*לשהות ברגע וברגש. לעצור לבחון מה אני מרגיש. בלי לקפוץ למסקנות. בלי לקפוץ לתכלית.
*לעצור ולשאול עצמי שאלות שקשורות לרגש בייחוד אם הן חסרות תכלית. משם הוא טוען אלמד הרבה על עצמי בהפתעה.
*לתאר בכמה שיותר רגשות שונות את מה שאני חש.

להתחבר לרגש יותר. לנתח אותו יותר. לשהות בו יותר.
לעצור. לשהות. אבל לנתק מחשבה.


הכל טוב ויפה. אבל אני לא בטוח איך לעשות זאת.
ברור לי שאיש לא מכיר אותי פה ולא יוכל לתת לי פתרון בית ספר או שיטת פעולה.
אבל אני שואל באופן כללי איך אתם בתור מטפלים/מטופלים מתרגמים את הסיסמאות האלה למעשים? או לפחות לתרגול מעשי.

אתן דוגמא-
רבתי השבוע עם בן הזוג שלי. שוחחנו על הפסקה זמנית. הפרדת כוחות. איש איש בביתו.

באותו רגע הציפו אותי המון רגשות. עצב. פחד. שינאה. נקמנות. יוהרה.
הרבה אגו.

אבל לאחר 15 דקות התחילו לרוץ בראש מחשבות רציונליות. רציונלזציה של האירועים. עדיף ככה. אני יכול להנות מעולם הרווקים. לא ככ התחברתי לחברים שלו. ועוד כל מיני תירוצים.

איך אני יכול להכריח את עצמי להניח בצד מחשבות ולחזור לנתח רגשות או להפתיע את עצמי בלהרגיש סיטוציות שונות שלא באות בתלם?

 

[sense9]

היי,

אני (עדיין) לא מהצד המטפל ולא המטופל אבל אם אני מבינה נכון את המטרה הרי שהיא לתת מקום לרגש ולא להדחיקו. לעבד אותו. כמו בשלבי האבל שרק לאחר שמעכלים את מה שקרה ונותנים פורקן לרגשות, אפשר באמת להמשיך הלאה.
באופן אישי אני מבינה אותך שלפעמים קשה ליישם את זה וההתעסקות ברגשות השליליים עלולה להכאיב ולהעיק אף יותר. אבל נראה לי גם שלא צריך להתעלם מהם לגמרי ולא לחשוש מהם. ואומר בזהירות שגם יש הבדלים מגדריים בין גברים לנשים באופן ההתמודדות בסיטואצות כאלו. גברים חושבים באופן יותר מעשי ואנחנו יותר חופרות ברגשות.
אגב, ניסית לשאול אותו איך באמת אפשר לתרגם את ההצעה שלו למעשית יותר? שקשה לך לנתק את המחשבה מהרגש?
&nbsp

 

[מוכרחים להיות שמח4]

ניסיתי. אבל לא הצלחתי להבין או ליישם ממנו