לשוטרת ליעלי ולכולם. עוד סיפור מהחיים מאת איש העטלף ויש גם תמונה
ברוכה החוזרת לשוטרת היקרה איש הצללים בסיפור מהחיים שלא כמו רוב הכותבים, הסיפורים , אמיתיים הם וכדי לגבות אותם אני מצרף תמונה (כשיש). והפרחים לצה``ל סיפור מהחיים ובכן , העלמה שבתמונה היא חיילת בחיל הים ולצורך הסיפור נקרא לה נתי. את נתי פגשתי ברכבת מחיפה לתל אביב. אני חזרתי מפגישה במתחם ההי טק בכניסה לחיפה ונתי חזרה מהבסיס שלה(לא אמרתי חיפה) הביתה. היא התיישבה מצידו השני של המעבר והציצה בי מקליד להנאתי על המחשב הנישא. בערך בנתניה היא אזרה אומץ לשאול אותי על המחשב והביעה התפעלות מחידושי הטכנולוגיה. כמו כל בחור טוב הדגמתי כמה מיכולות המחשב והצגתי בפניה של החיילת היפיפיה כמה קטעי פלאש מצחיקים, כמה קטעי וידאו וכמובן שב``טעות`` פתחתי את ספריית התמונות הענקית שלי. הסטתי את המחשב הצידה כדי שלא תראה את התמנות אך היא גילתה סקרנות. ``מה זה?`` היא שאלה ``זה ? זה כלום? תמונות שצילמתי במצלמה דיגיטלית. זה עינייני עבודה. לא מעניין.`` ``כן מעניין, תראה לי`` התעקשה נתי ``עזבי`` ניסיתי להיתחמק ``יש כאן דברים שיביכו אותך`` הנחתי את המלכודת ``יביכו??`` עכשיו היא היתה סקרנית ``כן`` התנצלתי ``לא ה כ ל כאן הוא תמונות של העבודה`` ``אני חייבת לראות`` היא סובבה אליה את המחשב והחלה (עם סיוע שלי) לדפדף בין התמונות. נתי גילתה עיניין בתמונות ושאלה אותי לגבי הסיפור של חלק מהמצולמות. בנתיים הרכבת החליקה לתחנת בארלוזרוב ונתי ואני המשכנו ללכת תוך כדי שיחה. ``לאן את ממשיכה מכאן ? `` שאלתי אותה ``יש לי מכונית בחניון ואם את צריכה טרמפ אז אין לי בעיה, אני סיימתי את יום העבודה שלי`` ``סבבה`` נתי קפצה על ההזדמנות לוותר על נסיעה באוטובוס צפוף ``תקפיץ אותי לפלורנטין?`` ``ההורים שלך גרים בפלורנטין?`` השחלתי את שאלת מליון הדולר ``מה פתאום. חברה שלי מהטירונות גרה אצל חבר שלה. אני נשארת אצלם הערב ונצא, ומחר אני ממשיכה להורים`` ``הולך`` אמרתי ולחצתי על כפתור השלט של האזעקה ופתחתי את המכונית. מהטלפון ברכב נתי ניסתה להיתקשר לחברתה ולהודיע לה שהיא בדרך אך לא היתה תשובה. ``לא נורא, אני לא אשאר בחוץ, יש לי מפתח`` היא הרגיעה אותי למזלי, בשעות אחר הצהריים המאוחרות אין בעיית חנייה בשכונה הותיקה ומצאתי מקום פנוי בדיוק ליד הבניין שנתי הצביעה עליו. ``בואי, אני אעזור לך עם התיק`` ירדתי מהרכב ושלפתי את הצ`מידן הצבאי מהמושב האחורי. ``אתה ממהר לאנשהו?`` נתי זרקה לכיווני כשהתחילה ללכת לכיוון הכניסה לביניין. ``לא`` אני רק צריך להגיע לקו טלפון כדי לשלוח אי מייל. זה הכל. חוץ מזה אני חופשי`` נתי לא מבינה גדולה במחשבים ``כל קו טלפוןן?`` ``כן`` ``אז בא תעלה, תשתה איתי קפה עד שהם יחזרו הביתה ותוכל גם לשלוח את מה שרצית`` ``יאללה`` לא היססתי ``תובילי`` לא ציפיתי ליותר מדי אבל הדירה הייתה מטופחת להפליא, מגע של אשה. התיישבי על אחת הכורסאות המשומשות במה שאני מאמין שהדיירים משתמשים בו כסלון. שלפתי את המחשב , הדלקתי אותו וחיברתי אותו לקיר. ``מה תשתה`` נתי שאלה מהאזור המיועד לבישול (זה כבר לא היה מטבח). ``נס פולני`` עניתי ``אחד קפה שניים סוכר`` המחשב התחיל לשלוח קבצים לסן-פרנסיסקו ``נו`` נתי התיישבה מולי ``יש עוד תמונות?`` היא לא בזבזה זמן ``יש לי יותר משבע מאות תמונות`` התרברבתי ``שבע מאות?`` זה הרשים אותה ``והכל אתה צילמתה`` ``בוודאי`` על המסך כבר עלו התמונות ``בואי תראי`` היא עברה לשבת על השטיח לידי ואני,כמו איש שיווק טוב, עברתי תמונה תמונה וליוותי בהסברים. האמת שלא הייתי מופתע כאשר הרגשתי את ידה של נתי מלטפת את רגלי, די קיוותי שהיא תיזום כי אני לא הייתי אוזר אומץ בחיים. ``מה אם החברה שלך תחזור עכשיו`` שאלתי כשהיד של נתי היתה בחלק הפנימי של הירך שלי, קרוב מאד ל``אזור הסגור``. נתי משכה אותי לחדר ``אל תשכח את המצלמה שלך`` היא הוסיפה ``שב כאן`` היא הצביעה על כסא מכוסה בבגדים מול המיטה ``תצלם אותי או קיי?`` מבלי לענות ,הוצאתי את המצלמה והתחלתי לצלם נתי הורידה נעליים ועמדה על המיטה במדים. היא החלה לפרום את חולצת החאקי ולגלות חזייה לבנה מתחתיה. לאחר מכן הסתובבה ועמדה כשגבה אלי והורידה את המכנסיים האפורים וכך נשארה בתחתונים פשוטים לבנים וחזיה. ``אתה באמת מצלם?`` היא בדקה אותי כשגבה אלי ``מה נראה לך`` השבתי ``גוף כזה אני לא אצלם?`` כשמגיע, אני יודע לתת מחמאות וכאן הגיע ובגדול. היה לה גוף של דוגמנית ואני לא מגזים. עמד לי כמו טיל אבל היא קבעה את הקצב אז העדפתי לשתוק. נתי שחררה את השדיים הקטנים והחמודים ביותר שראיתי מהחזיה ומיד אחר כך הורדה את התחתונים. ``נו`` היא עמדה על ברכיה מולי ``איך התמונות?`` ``תמונות?`` עניתי בשאלה ``עוד שניה אני עושה לי חור במכנסיים ממך`` היא ציחקקה ``אתה מתכוון שעומד לך?`` ``עומד סוף הדרך`` היה די קשה להתיר את האמת ``אז תוריד גם אתה את הבגדים`` לנתי היה פתרון מושלם ``בוא`` התפשטתי במהירות שיא וזינקתי אל המיטה ``וואאוו`` נתי לא מיהרה כמוני ``איזי איזי.`` היא השכיבה אותי על גבי ועברה לשבת מעל פני. הכוס הוורוד והקטן שלה היה צמוד לפה שלי וכל מה שנותר לי לעשות הוא לדחוק לשון ביישנית פנימה. היא התנשפה ברגע שחדרתי עם הלשון והתכופפה קדימה אל הזין שלי , שחשבתי שעוד שניה הוא פשוט מתפוצץ. הרגשתי חום ורכות מסביב לכלי ואת ידה המלטפת את הביצים שלי. אין מה להגיד, הבחורה ידעה למצוץ ברמה. ואני, כדי להחזיר לה באותו מטבע, הצמדתי את ישבנה אלי ביתר חוזקה וליקקתי את שפתי החור החם כאילו זה היה אויר לנשימה. אני חושב שעשיתי עבודה טובה כי היא התחילה להעלות ולהוריד את האגן שלה במהירות ומצצה את הזין שלי בתנועות יותר קצרות וחזקות. ``תגמור`` שמעתי את קולה מבעד לאנחות התענוג ``ככה זה טוב`` זה לא שהיתה לי שליטה על יכולת הגמירה (סגולה שניתנה לאחד ממליון) אבל לפחות הייתי רגוע שזה מה שהיא רוצה ואני יכול להיתרכז בדפיקת הפה שלי. הזזתי אותה קצת מעלי והלשון שלי סבבה את פי הטבעת שלי וכדי לא לקפח אף אחד החלקתי אצבע לתוך הכוס שלה, שהיה רטוב לחלוטין. הטיפול הכפול עשה את שלו ונתי נצמדה לזין שלי ביתר עוצמה וממש דרשה ביניקותיה את תכולת האשכים. הרגשתי שזה מגיע והפעימות מתחילות לדחוף את הנוזל הלבנבן במעלה הכלי ונתי, שחשה בהתפרצות כמוני, הפסיקה את המציצה ופשוט מילאה את הפה במשקה שנתתי לה. אני , מצידי, לא הפסקתי לחדור עם האצבעות והלשון ולאונן לנתי ללא הפסקה. נתי הניעה את התחת שלה יותר ויותר מהר עד שלפתע לחצה עם ירכיה על צידי ראשי ונמתחה כולה מעלי. וכך שכבנו עוד דקות ארוכות, הפוכים וערומים עד שנתי קמה מעלי והלכה לשירותים לירוק את תכולת הפה (לא חשבתם שהיא בלעה את זה נכון? מגעילים) ולשטוף אותו. אני, בנתיים, קמתי והתלבשתי וכמובן בדקתי במסך המצלמה הדיגיטלית את איכות התמונות. הייתי מרוצה כי יצאו כמה תמונות מוצלחות מאד שלה וגם היא הייתה מרוצה כשחזרה וראתה אותן. ``אל תעשה אותי לסלבריטי`` נתי ביקשה ``לפחות לחבר או שניים אני יכול לשלוח תמונה?`` שאלתי ``זה כן`` היא ענתה
ברוכה החוזרת לשוטרת היקרה איש הצללים בסיפור מהחיים שלא כמו רוב הכותבים, הסיפורים , אמיתיים הם וכדי לגבות אותם אני מצרף תמונה (כשיש). והפרחים לצה``ל סיפור מהחיים ובכן , העלמה שבתמונה היא חיילת בחיל הים ולצורך הסיפור נקרא לה נתי. את נתי פגשתי ברכבת מחיפה לתל אביב. אני חזרתי מפגישה במתחם ההי טק בכניסה לחיפה ונתי חזרה מהבסיס שלה(לא אמרתי חיפה) הביתה. היא התיישבה מצידו השני של המעבר והציצה בי מקליד להנאתי על המחשב הנישא. בערך בנתניה היא אזרה אומץ לשאול אותי על המחשב והביעה התפעלות מחידושי הטכנולוגיה. כמו כל בחור טוב הדגמתי כמה מיכולות המחשב והצגתי בפניה של החיילת היפיפיה כמה קטעי פלאש מצחיקים, כמה קטעי וידאו וכמובן שב``טעות`` פתחתי את ספריית התמונות הענקית שלי. הסטתי את המחשב הצידה כדי שלא תראה את התמנות אך היא גילתה סקרנות. ``מה זה?`` היא שאלה ``זה ? זה כלום? תמונות שצילמתי במצלמה דיגיטלית. זה עינייני עבודה. לא מעניין.`` ``כן מעניין, תראה לי`` התעקשה נתי ``עזבי`` ניסיתי להיתחמק ``יש כאן דברים שיביכו אותך`` הנחתי את המלכודת ``יביכו??`` עכשיו היא היתה סקרנית ``כן`` התנצלתי ``לא ה כ ל כאן הוא תמונות של העבודה`` ``אני חייבת לראות`` היא סובבה אליה את המחשב והחלה (עם סיוע שלי) לדפדף בין התמונות. נתי גילתה עיניין בתמונות ושאלה אותי לגבי הסיפור של חלק מהמצולמות. בנתיים הרכבת החליקה לתחנת בארלוזרוב ונתי ואני המשכנו ללכת תוך כדי שיחה. ``לאן את ממשיכה מכאן ? `` שאלתי אותה ``יש לי מכונית בחניון ואם את צריכה טרמפ אז אין לי בעיה, אני סיימתי את יום העבודה שלי`` ``סבבה`` נתי קפצה על ההזדמנות לוותר על נסיעה באוטובוס צפוף ``תקפיץ אותי לפלורנטין?`` ``ההורים שלך גרים בפלורנטין?`` השחלתי את שאלת מליון הדולר ``מה פתאום. חברה שלי מהטירונות גרה אצל חבר שלה. אני נשארת אצלם הערב ונצא, ומחר אני ממשיכה להורים`` ``הולך`` אמרתי ולחצתי על כפתור השלט של האזעקה ופתחתי את המכונית. מהטלפון ברכב נתי ניסתה להיתקשר לחברתה ולהודיע לה שהיא בדרך אך לא היתה תשובה. ``לא נורא, אני לא אשאר בחוץ, יש לי מפתח`` היא הרגיעה אותי למזלי, בשעות אחר הצהריים המאוחרות אין בעיית חנייה בשכונה הותיקה ומצאתי מקום פנוי בדיוק ליד הבניין שנתי הצביעה עליו. ``בואי, אני אעזור לך עם התיק`` ירדתי מהרכב ושלפתי את הצ`מידן הצבאי מהמושב האחורי. ``אתה ממהר לאנשהו?`` נתי זרקה לכיווני כשהתחילה ללכת לכיוון הכניסה לביניין. ``לא`` אני רק צריך להגיע לקו טלפון כדי לשלוח אי מייל. זה הכל. חוץ מזה אני חופשי`` נתי לא מבינה גדולה במחשבים ``כל קו טלפוןן?`` ``כן`` ``אז בא תעלה, תשתה איתי קפה עד שהם יחזרו הביתה ותוכל גם לשלוח את מה שרצית`` ``יאללה`` לא היססתי ``תובילי`` לא ציפיתי ליותר מדי אבל הדירה הייתה מטופחת להפליא, מגע של אשה. התיישבי על אחת הכורסאות המשומשות במה שאני מאמין שהדיירים משתמשים בו כסלון. שלפתי את המחשב , הדלקתי אותו וחיברתי אותו לקיר. ``מה תשתה`` נתי שאלה מהאזור המיועד לבישול (זה כבר לא היה מטבח). ``נס פולני`` עניתי ``אחד קפה שניים סוכר`` המחשב התחיל לשלוח קבצים לסן-פרנסיסקו ``נו`` נתי התיישבה מולי ``יש עוד תמונות?`` היא לא בזבזה זמן ``יש לי יותר משבע מאות תמונות`` התרברבתי ``שבע מאות?`` זה הרשים אותה ``והכל אתה צילמתה`` ``בוודאי`` על המסך כבר עלו התמונות ``בואי תראי`` היא עברה לשבת על השטיח לידי ואני,כמו איש שיווק טוב, עברתי תמונה תמונה וליוותי בהסברים. האמת שלא הייתי מופתע כאשר הרגשתי את ידה של נתי מלטפת את רגלי, די קיוותי שהיא תיזום כי אני לא הייתי אוזר אומץ בחיים. ``מה אם החברה שלך תחזור עכשיו`` שאלתי כשהיד של נתי היתה בחלק הפנימי של הירך שלי, קרוב מאד ל``אזור הסגור``. נתי משכה אותי לחדר ``אל תשכח את המצלמה שלך`` היא הוסיפה ``שב כאן`` היא הצביעה על כסא מכוסה בבגדים מול המיטה ``תצלם אותי או קיי?`` מבלי לענות ,הוצאתי את המצלמה והתחלתי לצלם נתי הורידה נעליים ועמדה על המיטה במדים. היא החלה לפרום את חולצת החאקי ולגלות חזייה לבנה מתחתיה. לאחר מכן הסתובבה ועמדה כשגבה אלי והורידה את המכנסיים האפורים וכך נשארה בתחתונים פשוטים לבנים וחזיה. ``אתה באמת מצלם?`` היא בדקה אותי כשגבה אלי ``מה נראה לך`` השבתי ``גוף כזה אני לא אצלם?`` כשמגיע, אני יודע לתת מחמאות וכאן הגיע ובגדול. היה לה גוף של דוגמנית ואני לא מגזים. עמד לי כמו טיל אבל היא קבעה את הקצב אז העדפתי לשתוק. נתי שחררה את השדיים הקטנים והחמודים ביותר שראיתי מהחזיה ומיד אחר כך הורדה את התחתונים. ``נו`` היא עמדה על ברכיה מולי ``איך התמונות?`` ``תמונות?`` עניתי בשאלה ``עוד שניה אני עושה לי חור במכנסיים ממך`` היא ציחקקה ``אתה מתכוון שעומד לך?`` ``עומד סוף הדרך`` היה די קשה להתיר את האמת ``אז תוריד גם אתה את הבגדים`` לנתי היה פתרון מושלם ``בוא`` התפשטתי במהירות שיא וזינקתי אל המיטה ``וואאוו`` נתי לא מיהרה כמוני ``איזי איזי.`` היא השכיבה אותי על גבי ועברה לשבת מעל פני. הכוס הוורוד והקטן שלה היה צמוד לפה שלי וכל מה שנותר לי לעשות הוא לדחוק לשון ביישנית פנימה. היא התנשפה ברגע שחדרתי עם הלשון והתכופפה קדימה אל הזין שלי , שחשבתי שעוד שניה הוא פשוט מתפוצץ. הרגשתי חום ורכות מסביב לכלי ואת ידה המלטפת את הביצים שלי. אין מה להגיד, הבחורה ידעה למצוץ ברמה. ואני, כדי להחזיר לה באותו מטבע, הצמדתי את ישבנה אלי ביתר חוזקה וליקקתי את שפתי החור החם כאילו זה היה אויר לנשימה. אני חושב שעשיתי עבודה טובה כי היא התחילה להעלות ולהוריד את האגן שלה במהירות ומצצה את הזין שלי בתנועות יותר קצרות וחזקות. ``תגמור`` שמעתי את קולה מבעד לאנחות התענוג ``ככה זה טוב`` זה לא שהיתה לי שליטה על יכולת הגמירה (סגולה שניתנה לאחד ממליון) אבל לפחות הייתי רגוע שזה מה שהיא רוצה ואני יכול להיתרכז בדפיקת הפה שלי. הזזתי אותה קצת מעלי והלשון שלי סבבה את פי הטבעת שלי וכדי לא לקפח אף אחד החלקתי אצבע לתוך הכוס שלה, שהיה רטוב לחלוטין. הטיפול הכפול עשה את שלו ונתי נצמדה לזין שלי ביתר עוצמה וממש דרשה ביניקותיה את תכולת האשכים. הרגשתי שזה מגיע והפעימות מתחילות לדחוף את הנוזל הלבנבן במעלה הכלי ונתי, שחשה בהתפרצות כמוני, הפסיקה את המציצה ופשוט מילאה את הפה במשקה שנתתי לה. אני , מצידי, לא הפסקתי לחדור עם האצבעות והלשון ולאונן לנתי ללא הפסקה. נתי הניעה את התחת שלה יותר ויותר מהר עד שלפתע לחצה עם ירכיה על צידי ראשי ונמתחה כולה מעלי. וכך שכבנו עוד דקות ארוכות, הפוכים וערומים עד שנתי קמה מעלי והלכה לשירותים לירוק את תכולת הפה (לא חשבתם שהיא בלעה את זה נכון? מגעילים) ולשטוף אותו. אני, בנתיים, קמתי והתלבשתי וכמובן בדקתי במסך המצלמה הדיגיטלית את איכות התמונות. הייתי מרוצה כי יצאו כמה תמונות מוצלחות מאד שלה וגם היא הייתה מרוצה כשחזרה וראתה אותן. ``אל תעשה אותי לסלבריטי`` נתי ביקשה ``לפחות לחבר או שניים אני יכול לשלוח תמונה?`` שאלתי ``זה כן`` היא ענתה