עוד שלי נחום
New member
לשון הרע, אינטרנט ומה שביניהם
לאחרונה נתקלתי במקרה מדהים! חברה בע"מ כרתה חוזה עם ספק שלה. הספק, לפי ההסכם, התחייב להקים לחברה בע"מ אתר אינטרנט לפי הנחיות שזו נתנה לו והחברה בע"מ נתנה לו צ'ק מקדמה ועוד שני צ'קים דחויים. האתר לא היה לשביעות רצונה של החברה בע"מ. לדעתה, בונה האתרים עשה עבודה גרועה שהסבה לה יותר נזק מתועלת ולכן סירבה לשלם לו. דעתו של הספק כמובן הייתה שונה והוא טען שהוא בנה אתר בסטנדרטים גבוהים ועל החברה בע"מ לשלם לו את שכרו. החברה בע"מ ביטלה את הצ'קים הדחויים שנתנה לספק. לכאורה, סכסוך אזרחי קלאסי. שני הצדדים בטוחים שהם צודקים ולפי החוק על הספק היה לפתוח תיק בהוצאה לפועל עם הצ'קים או להגיש תביעה בבית משפט כנגד החברה בע"מ. על החברה בע"מ היה לטעון טענה של כשלון תמורה בבית המשפט ולהסביר בבית המשפט את טענותיה ובית המשפט היה קובע מי צודק ופוסק בהתאם. במקום ללכת בדרך החוקית, הגדיל לעשות בונה האתרים והפיץ בכל רחבי האינטרנט, בכל פורום, בלוג או אתר כי החברה בע"מ היא חברה בע"מ של נוכלים וכי זהו סיפור עוקץ. בונה האתרים, השתמש בידע הרב שיש לו וביכולת שלו לקדם אתרים בגוגל, והצליח לקדם את כל הלינקים האלה לדף הראשון בגוגל. כל מי שהקליד את שם החברה בע"מ בגוגל נתקל בעשרות דפים העוסקים בסיפור עוקץ ובחברה בע"מ של נוכלים. לקוחות החברה בע"מ התחילו להתקשר לחברה בע"מ לבדוק אם עדיין אפשר לעשות איתה עסקים. לקוחות פוטנציאליים שבדקו אם אפשר להתקשר עם החברה בע"מ ובדקו עליה בגוגל ברחו מיד מחברה בע"מ שכביכול היא "של נוכלים" ועשתה סיפור עוקץ. עינינו הרואות שלצד כל היתרונות של האינטרנט המביא לפתח ביתינו כל מידע, כל מוצר, ותקשורת יעילה ומהירה שבלעדיה אנו לא יכולים להסתדר היום, הרי שבידיים הלא נכונות יכול האינטרנט להפוך לכלי משחית של ממש. בונה האתרים דרש סכום מופרז בתמורה לכך שיפסיק לפרסם בכל רחבי האינטרנט את הדברים ובעל החברה בע"מ סרב להיכנע לסחיטה של בונה האתרים. בעל החברה בע"מ הגיש תלונה במשטרה כנגד בונה האתרים בגין סחיטה, ופרסום לשון הרע, אשר על פי חוק איסור לשון הרע מהווה עבירה פלילית אשר עליה קבוע עונש מאסר לצד העוולה האזרחית שיכולה לזכות אותו בסכום כספי. המשטרה הודיעה שהיא אינה מוכנה להתערב משום שהסכסוך הוא סכסוך אזרחי ומקומו בבית משפט. בעל החברה בע"מ פנה לאתרי אינטרנט כדי שיורידו את הפרסומים ואילו הסכימו לאחר מאמצים רבים וזמן עבודה רב שנאלץ להוציא על מנת לאתר את הטלפונים, הכתובות ומספרי הפקסים של משרדי אתרי האינטרנט. לאחר עבודה של יומיים מלאים, הצליח בעל החברה בע"מ להוריד את הפרסום מכל רחבי האינטרנט חוץ מגוגל, ששם, מסתבר, הלינקים והתקציר נשאר גם אחרי שהדף באתר הרלוונטי נמחק וכך מי שמקליד את מילות החיפוש בגוגל, רואה את התקציר ואת הלינק אולם כשהוא מקליק על הלינק אין שום דף מאחוריו. בונה האתרים ראה שהפרסומים ירדו ומיד העתיק את הסיפור באופציה פשוטה של העתק והדבק ומיד האינטרנט התמלא מחדש ב"סיפור העוקץ" של החברה בע"מ. בעל החברה בע"מ הבין בשלב זה כי המלחמה באינטרנט אבודה ופנה לבית המשפט לעזרה וניסה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת וזאת מכיוון שהחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע שחור על גבי לבן כי אסור לאדם לפגוע בשמו הטוב של אדם אחר וכי פגיעה כזו מהווה הטרדה מאיימת. בית המשפט קבע בדיון כי אמנם החוק קובע זאת אבל הזכות של הציבור לדעת עדיפה וקבע כי בונה האתרים יכול להמשיך ולהוציא דיבה על החברה בע"מ ועל בעל החברה בע"מ ככל שיחפוץ. הדרך היחידה שעומדת לבעל החברה בע"מ היא לתבוע תביעה אזרחית את בונה האתרים על הוצאת דיבה. שם יכול בונה האתרים לטעון "אמת דיברתי" וכך, אם הוא דיבר אמת, הוא ינצח במשפט ובעל החברה בע"מ לא יראה אגורה שחוקה. המשמעות היא שכל אדם יכול לפרסם כל דבר ואף אחד לא יכול לעצור אותו, לא המשטרה ולא בית המשפט. במידה וחלקם של הדברים מהווים פגיעה בשמו הטוב של האחר ומקורם בשקר ייתכן כי המפרסם יצטרך לשלם סכום כסף כפיצוי על הוצאת דיבה. בכל מקרה האדם הנפגע לא יכול לעשות דבר מלבד לתבוע כסף בבית המשפט על לשון הרע- הפרסום לא ייעצר!!!
לאחרונה נתקלתי במקרה מדהים! חברה בע"מ כרתה חוזה עם ספק שלה. הספק, לפי ההסכם, התחייב להקים לחברה בע"מ אתר אינטרנט לפי הנחיות שזו נתנה לו והחברה בע"מ נתנה לו צ'ק מקדמה ועוד שני צ'קים דחויים. האתר לא היה לשביעות רצונה של החברה בע"מ. לדעתה, בונה האתרים עשה עבודה גרועה שהסבה לה יותר נזק מתועלת ולכן סירבה לשלם לו. דעתו של הספק כמובן הייתה שונה והוא טען שהוא בנה אתר בסטנדרטים גבוהים ועל החברה בע"מ לשלם לו את שכרו. החברה בע"מ ביטלה את הצ'קים הדחויים שנתנה לספק. לכאורה, סכסוך אזרחי קלאסי. שני הצדדים בטוחים שהם צודקים ולפי החוק על הספק היה לפתוח תיק בהוצאה לפועל עם הצ'קים או להגיש תביעה בבית משפט כנגד החברה בע"מ. על החברה בע"מ היה לטעון טענה של כשלון תמורה בבית המשפט ולהסביר בבית המשפט את טענותיה ובית המשפט היה קובע מי צודק ופוסק בהתאם. במקום ללכת בדרך החוקית, הגדיל לעשות בונה האתרים והפיץ בכל רחבי האינטרנט, בכל פורום, בלוג או אתר כי החברה בע"מ היא חברה בע"מ של נוכלים וכי זהו סיפור עוקץ. בונה האתרים, השתמש בידע הרב שיש לו וביכולת שלו לקדם אתרים בגוגל, והצליח לקדם את כל הלינקים האלה לדף הראשון בגוגל. כל מי שהקליד את שם החברה בע"מ בגוגל נתקל בעשרות דפים העוסקים בסיפור עוקץ ובחברה בע"מ של נוכלים. לקוחות החברה בע"מ התחילו להתקשר לחברה בע"מ לבדוק אם עדיין אפשר לעשות איתה עסקים. לקוחות פוטנציאליים שבדקו אם אפשר להתקשר עם החברה בע"מ ובדקו עליה בגוגל ברחו מיד מחברה בע"מ שכביכול היא "של נוכלים" ועשתה סיפור עוקץ. עינינו הרואות שלצד כל היתרונות של האינטרנט המביא לפתח ביתינו כל מידע, כל מוצר, ותקשורת יעילה ומהירה שבלעדיה אנו לא יכולים להסתדר היום, הרי שבידיים הלא נכונות יכול האינטרנט להפוך לכלי משחית של ממש. בונה האתרים דרש סכום מופרז בתמורה לכך שיפסיק לפרסם בכל רחבי האינטרנט את הדברים ובעל החברה בע"מ סרב להיכנע לסחיטה של בונה האתרים. בעל החברה בע"מ הגיש תלונה במשטרה כנגד בונה האתרים בגין סחיטה, ופרסום לשון הרע, אשר על פי חוק איסור לשון הרע מהווה עבירה פלילית אשר עליה קבוע עונש מאסר לצד העוולה האזרחית שיכולה לזכות אותו בסכום כספי. המשטרה הודיעה שהיא אינה מוכנה להתערב משום שהסכסוך הוא סכסוך אזרחי ומקומו בבית משפט. בעל החברה בע"מ פנה לאתרי אינטרנט כדי שיורידו את הפרסומים ואילו הסכימו לאחר מאמצים רבים וזמן עבודה רב שנאלץ להוציא על מנת לאתר את הטלפונים, הכתובות ומספרי הפקסים של משרדי אתרי האינטרנט. לאחר עבודה של יומיים מלאים, הצליח בעל החברה בע"מ להוריד את הפרסום מכל רחבי האינטרנט חוץ מגוגל, ששם, מסתבר, הלינקים והתקציר נשאר גם אחרי שהדף באתר הרלוונטי נמחק וכך מי שמקליד את מילות החיפוש בגוגל, רואה את התקציר ואת הלינק אולם כשהוא מקליק על הלינק אין שום דף מאחוריו. בונה האתרים ראה שהפרסומים ירדו ומיד העתיק את הסיפור באופציה פשוטה של העתק והדבק ומיד האינטרנט התמלא מחדש ב"סיפור העוקץ" של החברה בע"מ. בעל החברה בע"מ הבין בשלב זה כי המלחמה באינטרנט אבודה ופנה לבית המשפט לעזרה וניסה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת וזאת מכיוון שהחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע שחור על גבי לבן כי אסור לאדם לפגוע בשמו הטוב של אדם אחר וכי פגיעה כזו מהווה הטרדה מאיימת. בית המשפט קבע בדיון כי אמנם החוק קובע זאת אבל הזכות של הציבור לדעת עדיפה וקבע כי בונה האתרים יכול להמשיך ולהוציא דיבה על החברה בע"מ ועל בעל החברה בע"מ ככל שיחפוץ. הדרך היחידה שעומדת לבעל החברה בע"מ היא לתבוע תביעה אזרחית את בונה האתרים על הוצאת דיבה. שם יכול בונה האתרים לטעון "אמת דיברתי" וכך, אם הוא דיבר אמת, הוא ינצח במשפט ובעל החברה בע"מ לא יראה אגורה שחוקה. המשמעות היא שכל אדם יכול לפרסם כל דבר ואף אחד לא יכול לעצור אותו, לא המשטרה ולא בית המשפט. במידה וחלקם של הדברים מהווים פגיעה בשמו הטוב של האחר ומקורם בשקר ייתכן כי המפרסם יצטרך לשלם סכום כסף כפיצוי על הוצאת דיבה. בכל מקרה האדם הנפגע לא יכול לעשות דבר מלבד לתבוע כסף בבית המשפט על לשון הרע- הפרסום לא ייעצר!!!