לשם שינוי דבר אחר - מפרשת השבוע.
כידוע לרבים מהגולשים קיימת בידנו מסורת ׳בעלי המסורה׳ שהודות לה מנוקדים ומפוסקים פסוקי המקרא. לטעמי המקרא, שהם אותם סימנים שמעל ומתחת למילה, תפקידים אחדים. תפקיד מרכזי אחד ידוע היא חלוקת כל פסוק בן 3 מילים ויותר לשני חלקים ראשיים, אח״כ באות חלוקות משניות נוספות והכל על פי קביעתם של בעלי המסורה. לטעמי המקרא יש בן היתר גם תפקיד פרשני וע״י ניתוח מיקומם ובחירתם של הטעמים ניתן להציץ לתוך עולמם הפרשני של בעלי המסורה. להלן פסוק ידוע ומוכר מפרשת השבוע. אביא אותו להלן ללא טעמי המקרא. נסו לחלק אותו על פי הבנתכם לשני חלקיו העיקריים. בנוסף - תנו דעתכם לכך שניתן גם לחלקו אחרת, אני למשל מצאתי 3 אפשרויות כאלה לחלוקת הפסוק לשני חלקיו הראשיים. לאחר שנימקתם לעצמכם את החלוקה בה בחרתם, בדקו במקור והשוו. האם החלוקה שלכם תואמת את החלוקה של בעלי המסורה ? האם תוכלו לנמק מה הפרשנות העולה מקביעתם של בעלי המסורה ?והרי הפסוק ללא טעמים :ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה ( בר׳ כה לד )נ.ב.1. הבאתי את הפסוק ללא ניקוד מאחר שליודעי דבר מאפשר הניקוד לחשוף את החלוקה של בעלי המסורה.2. שמוו של הטעם המחלק את הפסוק לשני חלקיו - אתנח או אתנחתא וצורתו קשת שמעליה קוץ והוא מסומן מתחת למילה.
כידוע לרבים מהגולשים קיימת בידנו מסורת ׳בעלי המסורה׳ שהודות לה מנוקדים ומפוסקים פסוקי המקרא. לטעמי המקרא, שהם אותם סימנים שמעל ומתחת למילה, תפקידים אחדים. תפקיד מרכזי אחד ידוע היא חלוקת כל פסוק בן 3 מילים ויותר לשני חלקים ראשיים, אח״כ באות חלוקות משניות נוספות והכל על פי קביעתם של בעלי המסורה. לטעמי המקרא יש בן היתר גם תפקיד פרשני וע״י ניתוח מיקומם ובחירתם של הטעמים ניתן להציץ לתוך עולמם הפרשני של בעלי המסורה. להלן פסוק ידוע ומוכר מפרשת השבוע. אביא אותו להלן ללא טעמי המקרא. נסו לחלק אותו על פי הבנתכם לשני חלקיו העיקריים. בנוסף - תנו דעתכם לכך שניתן גם לחלקו אחרת, אני למשל מצאתי 3 אפשרויות כאלה לחלוקת הפסוק לשני חלקיו הראשיים. לאחר שנימקתם לעצמכם את החלוקה בה בחרתם, בדקו במקור והשוו. האם החלוקה שלכם תואמת את החלוקה של בעלי המסורה ? האם תוכלו לנמק מה הפרשנות העולה מקביעתם של בעלי המסורה ?והרי הפסוק ללא טעמים :ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה ( בר׳ כה לד )נ.ב.1. הבאתי את הפסוק ללא ניקוד מאחר שליודעי דבר מאפשר הניקוד לחשוף את החלוקה של בעלי המסורה.2. שמוו של הטעם המחלק את הפסוק לשני חלקיו - אתנח או אתנחתא וצורתו קשת שמעליה קוץ והוא מסומן מתחת למילה.