לשמיים!!
הלכנו היום ביחד לגינה. היה יום יפה כזה עם שמש אמיתית והמון רוח ,מזג אויר סביר... אז לבשנו מעילים ואחרי ארוחת צהריים צעדנו לנו יחד שלושתנו. הילדים התישבו להם בהתחלה בחול ויצרו להם כביש. מהכפות דימינו מכוניות וכמובן שבאיזשהוא שלב התחילו על הכביש גם "תאונות"
פסיכולוגית אחת אמרה לי פעם שזה הדבר הכי בריא ומשחרר....ביננו-גם את הדמעות...) אחר כך התגלשו להם בכייף ואז הגיע תור הנדנדות. ישבנו שם שלושתנו בשורה.."לפתוח וליסגור לפתוח וליסגור"קראתי להם בכייף. עושה את אותן התנועות ברגלי ומיתרוממת עם קרש העץ שמתחתי. לא יודעת מה פתאום עלה על דעתי אבל הרמתי באיזשהוא שלב את הראש והסתכלתי בשמיים. הם היו תכלת עמוק כזה...כמה עננים לבנבנים...ושקט! מין רוגע וחלום. רציתי להישאב לתוכם, הרגשתי שהם קוראים לי. אתן יודעות מה? זו הפעם הראשונה שניכנס לי לראש שכניראה באמת טוב להם שם למעלה...לכל אלה שנימצאים שם כבר. עפתי איזה רבע שעה מנותקת מכל העולם מבקשת להיכנס גם, אבל זה לא ככ הלך כי הנדנדה מחוברת בשרשראות חזקות. כשירדתי חייכתי לי וזה המשיך כך כל הדרך הביתה. עכשיו אני בטוחה שהם שמחים! אתן יודעות מה? נירגעתי קצת,ורק בשביל זה היה שוה הטיול של אתמול לגינה. שלחו לי טבלת יאוש ולפיה חסרים רק 9 ימים לנחיתה שלנו בארץ אז כניראה זה משפיע עלי גם........... מקוה לטוב טוב טוב. רחלי.
הלכנו היום ביחד לגינה. היה יום יפה כזה עם שמש אמיתית והמון רוח ,מזג אויר סביר... אז לבשנו מעילים ואחרי ארוחת צהריים צעדנו לנו יחד שלושתנו. הילדים התישבו להם בהתחלה בחול ויצרו להם כביש. מהכפות דימינו מכוניות וכמובן שבאיזשהוא שלב התחילו על הכביש גם "תאונות"
