לשנות את מודל המאבק - אהוד לם
לשנות את מודל המאבק מאת אהוד לם תקוותם היחידה של הנכים היא לגייס תמיכה אקטיווית של הציבור במאבקם על אף שמרבית אמצעי התקשורת ומנהיגי מאבק הנכים מכנים את המאבק בשם "שביתת הנכים", חסרה זעקת הנכים את המרכיב החיוני בכל שביתה - הפעלת לחץ כלכלי-קיומי על מעסיק. כמו שביתת הסטודנטים בזמנו, גם שביתת הנכים מנסה לעורר תשומת לב ציבורית, והתגייסות למאבק - בדיוק מה שמאפיין הפגנה פוליטית. כלומר, מדובר בעצם בהפגנת הנכים. מדוע חשוב לתת את הדעת להבדל בין הפגנה לשביתה? הלחץ שיוצרת שביתת עובדים על מעסיק גדל והולך ככל שחולף הזמן. במשק חופשי, מפעל שחדל לייצר חייב להמשיך לשלם את הוצאותיו השוטפות אולם מפסיק ליהנות מהכנסות. מובן שעסק כלכלי אינו יכול לשרוד בתנאים כאלה זמן רב. כך משפרת שביתה מתמשכת את עמדת המשא-ומתן של השובתים. השפעת הפגנה פוליטית היא הפוכה. ראשיתה בהד תקשורתי וציבורי גדול, ובהעלאת נושא לדיון ציבורי. ככל שחולף הזמן ההפגנה חדלה להיות "חדשות", ומנגד אין המפגין (בהפגנה חוקית) מפעיל כל לחץ על מקבלי ההחלטות זולת הלחץ הציבורי. המפגין הולך ונחלש מיום ליום. הפגנה של מיליון אזרחים (או למצער 400 אלף) יכולה לזעזע את אמות הספים ולהביא לשינוי כיוון בהתנהלות המדינה. הפגנה נמשכת של 50 יום לא תגרום לשינוי משמעותי שכזה ביומה ה51-. היום הראשון של הפגנה, ואולי אפילו השעה הראשונה, הם שקובעים את מידת הצלחתה. כיצד, אם כן, ניתן לסייע לנכים במאבקם הצודק? תקוותם היחידה של הנכים היא להפוך את הפגנתם למאבק ציבורי ולמחאה חברתית. דוגמה לתהליך מהסוג הזה ראינו במאבקה של תנועת "ארבע אמהות" להוצאת צה"ל מלבנון. הצטרפות מתמדת של תומכים משכבות שונות של הציבור הופכת את ההפגנה לכזאת שכל יום הוא בעבורה היום הראשון. אי אפשר להתעלם ממנה, בחזקת "ראינו, שמענו", והשלטון צריך לחשוש מפניה. מנהיגי מאבק הנכים מציינים שוב ושוב את התמיכה הרחבה שלה הם זוכים מכל שכבות הציבור. כדי לקדם את מאבקם עליהם לדעת לגייס את התמיכה הציבורית הזאת ולהופכה למחאה חברתית. ראשית חוכמה, עליהם לספק לציבור יותר אינפורמציה. הצלחתה הגדולה של הממשלה בתגובתה להפגנת הנכים היתה ביצירת ערפל ובלבול בנוגע לשאלת גובה הקצבאות והקריטריונים לחלוקתן. כדי לגייס מעורבות פעילה של הציבור, יש לחשוף לפניו את מרב העובדות. במקביל ובמשולב יש לתרגם את התמיכה הציבורית הפסיווית לתמיכה אקטיווית, באמצעות עצומות, עידוד כתיבת מכתבים ופקסים לגורמי השלטון, ולבסוף בארגון ועבודת שטח לקראת הפגנה גדולה בעלת הד ציבורי. בחברה המערבית המודרנית, מאבק חברתי אינו יכול להיות עיסוק של חובבים. ניהול מאבק ציבורי מוצלח דורש להיעזר באנשי מקצוע. אין זה נכון, כפי שרבים טוענים, שהציבור הישראלי מגלה אדישות ואשם בחוסר התוצאות של מאבק הנכים. רק מחשבה מחודשת על מודל המאבק, מתוך התייחסות מפורשת לדרכי הגיוס של הציבור, יכולה להביא למפנה. הכותב מלמד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה כל הזכויות שמורות לעיתון הארץ
לשנות את מודל המאבק מאת אהוד לם תקוותם היחידה של הנכים היא לגייס תמיכה אקטיווית של הציבור במאבקם על אף שמרבית אמצעי התקשורת ומנהיגי מאבק הנכים מכנים את המאבק בשם "שביתת הנכים", חסרה זעקת הנכים את המרכיב החיוני בכל שביתה - הפעלת לחץ כלכלי-קיומי על מעסיק. כמו שביתת הסטודנטים בזמנו, גם שביתת הנכים מנסה לעורר תשומת לב ציבורית, והתגייסות למאבק - בדיוק מה שמאפיין הפגנה פוליטית. כלומר, מדובר בעצם בהפגנת הנכים. מדוע חשוב לתת את הדעת להבדל בין הפגנה לשביתה? הלחץ שיוצרת שביתת עובדים על מעסיק גדל והולך ככל שחולף הזמן. במשק חופשי, מפעל שחדל לייצר חייב להמשיך לשלם את הוצאותיו השוטפות אולם מפסיק ליהנות מהכנסות. מובן שעסק כלכלי אינו יכול לשרוד בתנאים כאלה זמן רב. כך משפרת שביתה מתמשכת את עמדת המשא-ומתן של השובתים. השפעת הפגנה פוליטית היא הפוכה. ראשיתה בהד תקשורתי וציבורי גדול, ובהעלאת נושא לדיון ציבורי. ככל שחולף הזמן ההפגנה חדלה להיות "חדשות", ומנגד אין המפגין (בהפגנה חוקית) מפעיל כל לחץ על מקבלי ההחלטות זולת הלחץ הציבורי. המפגין הולך ונחלש מיום ליום. הפגנה של מיליון אזרחים (או למצער 400 אלף) יכולה לזעזע את אמות הספים ולהביא לשינוי כיוון בהתנהלות המדינה. הפגנה נמשכת של 50 יום לא תגרום לשינוי משמעותי שכזה ביומה ה51-. היום הראשון של הפגנה, ואולי אפילו השעה הראשונה, הם שקובעים את מידת הצלחתה. כיצד, אם כן, ניתן לסייע לנכים במאבקם הצודק? תקוותם היחידה של הנכים היא להפוך את הפגנתם למאבק ציבורי ולמחאה חברתית. דוגמה לתהליך מהסוג הזה ראינו במאבקה של תנועת "ארבע אמהות" להוצאת צה"ל מלבנון. הצטרפות מתמדת של תומכים משכבות שונות של הציבור הופכת את ההפגנה לכזאת שכל יום הוא בעבורה היום הראשון. אי אפשר להתעלם ממנה, בחזקת "ראינו, שמענו", והשלטון צריך לחשוש מפניה. מנהיגי מאבק הנכים מציינים שוב ושוב את התמיכה הרחבה שלה הם זוכים מכל שכבות הציבור. כדי לקדם את מאבקם עליהם לדעת לגייס את התמיכה הציבורית הזאת ולהופכה למחאה חברתית. ראשית חוכמה, עליהם לספק לציבור יותר אינפורמציה. הצלחתה הגדולה של הממשלה בתגובתה להפגנת הנכים היתה ביצירת ערפל ובלבול בנוגע לשאלת גובה הקצבאות והקריטריונים לחלוקתן. כדי לגייס מעורבות פעילה של הציבור, יש לחשוף לפניו את מרב העובדות. במקביל ובמשולב יש לתרגם את התמיכה הציבורית הפסיווית לתמיכה אקטיווית, באמצעות עצומות, עידוד כתיבת מכתבים ופקסים לגורמי השלטון, ולבסוף בארגון ועבודת שטח לקראת הפגנה גדולה בעלת הד ציבורי. בחברה המערבית המודרנית, מאבק חברתי אינו יכול להיות עיסוק של חובבים. ניהול מאבק ציבורי מוצלח דורש להיעזר באנשי מקצוע. אין זה נכון, כפי שרבים טוענים, שהציבור הישראלי מגלה אדישות ואשם בחוסר התוצאות של מאבק הנכים. רק מחשבה מחודשת על מודל המאבק, מתוך התייחסות מפורשת לדרכי הגיוס של הציבור, יכולה להביא למפנה. הכותב מלמד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה כל הזכויות שמורות לעיתון הארץ