לשפוך קצת מהלב...
מאז שהתחלתי להבין מה קורה איתי דברים קיבלו צורה עם אנשים שאני יוצאת איתם. התחלתי גם להיות עם נשים, שזה חידוש (מדהים) בשבילי, אבל זה רק היפוך של מה שיש לי עם גברים כל החיים. עם גברים אני נוטה להיות נשית במראה, וגברית בהתנהגות. הם לא מקבלים את הצד הגברי שלי לרוב. עם נשים אני נוטה להיות גברית במראה ונשית בהתנהגות, והן לא ממש מקבלות את הנשיות שלי. בכל מקרה יש פה אלמנט הומוסקסואלי כי עם גברים אני מרגישה גבר ועם נשים אישה. איך שאני מתלבשת לידם וכו' זה רק כדי לאזן את ההתנהגות או לרצות אותם... ואני מרגישה שבכל מקרה רק חלק ממני בא לידי ביטוי, שאין בן אדם שיוכל לקבל את זה שאני גם וגם. וככה גם הכל מזוייף, הנשיות שלי לא אמיתית אם אין מקום גם לגבריות, וההיפך. יוצא שאני מנסה כמה שיותר להיות חסרת מגדר באיך שאני נראית ומתנהגת, ואני שונאת את זה, אני שונאת את עצמי ככה. נמאס לי כבר להיות לבד.
מאז שהתחלתי להבין מה קורה איתי דברים קיבלו צורה עם אנשים שאני יוצאת איתם. התחלתי גם להיות עם נשים, שזה חידוש (מדהים) בשבילי, אבל זה רק היפוך של מה שיש לי עם גברים כל החיים. עם גברים אני נוטה להיות נשית במראה, וגברית בהתנהגות. הם לא מקבלים את הצד הגברי שלי לרוב. עם נשים אני נוטה להיות גברית במראה ונשית בהתנהגות, והן לא ממש מקבלות את הנשיות שלי. בכל מקרה יש פה אלמנט הומוסקסואלי כי עם גברים אני מרגישה גבר ועם נשים אישה. איך שאני מתלבשת לידם וכו' זה רק כדי לאזן את ההתנהגות או לרצות אותם... ואני מרגישה שבכל מקרה רק חלק ממני בא לידי ביטוי, שאין בן אדם שיוכל לקבל את זה שאני גם וגם. וככה גם הכל מזוייף, הנשיות שלי לא אמיתית אם אין מקום גם לגבריות, וההיפך. יוצא שאני מנסה כמה שיותר להיות חסרת מגדר באיך שאני נראית ומתנהגת, ואני שונאת את זה, אני שונאת את עצמי ככה. נמאס לי כבר להיות לבד.