לתוך מחילת הארנב: מסע בעקבות אליס בארץ הפלאות בעברית ובכלל
לפני יותר מ-150 שנה יצא לאור באנגליה ספר הרפתקאות שכתב בכלל מרצה למתמטיקה - וחולל מהפכה בתחום ספרות הילדים העולמית. אליס בארץ הפלאות שכתב לואיס קרול הפך לתופעת תרבות חובקת עולם וחוצת שפות, ולאתגר תרגום שרבים מנסים עד היום לפצח. ניסינו לברר איך מתרגמים לעברית חתול צ'שייר ובאיזה מרוץ משתתפת הציפור קאת?
עמית נאור
עטיפת "עליסה בארץ הפלאות", הוצאת התקליט, 1970
את סיפורו של המרצה למתמטיקה צ'רלס לוטווידג' דודג'סון, שיצר קשר מיוחד עם ילדותיו של הדיקן בקולג' שלו באוניברסיטת אוקספורד, רבים מכירים. דודג'סון נקשר במיוחד לבתו הקטנה של הדיקן, אליס לידל, ובזמן שיט בנהר סיפר לה ולאחיותיה מעשיות שבהן כיכבה הילדה. המעשיות האלה הולידו אחר כך את אחד מהספרים הגדולים והחשובים של התרבות המערבית, "הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות", ואת צ'רלס דודג'סון הן הפכו ללואיס קרול – שם העט שבו בחר לפרסם את הספר ואת המשכיו.
הספר זכה לתשבוחות מיד כשראה אור. מהר מאוד הפך לציון דרך בעולם ספרות הילדים, בתור ספר שגם מבוגרים יכולים ליהנות ממנו, ובתור ספר שלא ביקש לחנך את קוראיו וקוראותיו הצעירים, אלא לפתוח להם דלת לעולם של כיף ומשחקים. מהר מאוד תורגם הספר לשפות זרות – ארבע שנים אחרי יציאתו תורגם כבר לגרמנית ולצרפתית, ובמרוצת השנים תורגם לכ-175 שפות.
איור מתוך "עליסה בארץ הנפלאות", בתרגום ל. סמן, הוצאת אומנות, אודסה, 1924
בפסקה הראשונה קראנו לספר המדובר "אליס בארץ הפלאות". הבחירה הזו אינה מובנת מאליה, כי לאורך השנים קיבל הספר – שנקרא במקור Alice's Adventures in Wonderland – כמה שמות כשתורגם לעברית. הוא תורגם כמה פעמים ללשון הקודש, בפעם הראשונה ב-1924 על ידי אריה לייב סמיאטיצקי, ולאחר מכן עוד ארבע פעמים נוספות – מלבד עוד אינספור תרגומים ועיבודים מקוצרים לילדים ולפעוטות.
לקבוע שם לספר מתורגם זה לא דבר קל מלכתחילה, וגם כאן נתקלו המתרגמים בכמה דילמות. המתרגמים הראשונים, במסגרת המסורת לעברת את שמותיהם של גיבורי הספרות המערבית, ניסו למצוא גרסה עברית לשמה של הגיבורה. בתרגום הראשון של סמיאטיצקי היא הייתה עליסה (אולי ברמיזה לכתיב היידי שבו ע' מבטאת צליל E). בתרגום השני, של אהרן אמיר, כבר קיבלה שם עברי למהדרין – עליזה. השמות האלה נתקבעו כמעט לחלוטין בקרב דוברי העברית, שרובם ככל הנראה עדיין יכנו את הספר "עליסה בארץ הפלאות". רק בתרגומים המאוחרים החליטו המתרגמות לקבוע את השם המקורי, אליס, בשם הספר ובתוכנו.
אליס עם הזחל, מתוך "עליסה בארץ הנפלאות", בתרגום ל. סמן, הוצאת אומנות, אודסה, 1924
סוגיה נוספת מלבד שמה של אליס הוא מה שם המקום בו עברו עליה כל אותן הרפתקאות מטורללות? אצל סמיאטיצקי זו הייתה "ארץ הנפלאות", אבל כבר מאז תרגומו של אמיר ב-1951 שם המקום התקבע כ"ארץ הַפְּלָאוֹת" – כפי שתרגמו את השם גם מפיצי הסרט של דיסני, שיצא לאקרנים באותה השנה.
שני התרגומים האחרונים, על ידי רנה ליטוין ב-1997 ועטרה אופק ב-2012, הם הראשונים בעברית שתרגמו את שמו המלא של הספר והוסיפו את המילה "הרפתקאות" על נטיותיה לשם הספר. שני התרגומים המוערים הם ככל הנראה אלו שניסו להעביר בצורה המדויקת ביותר את רוח הספר – עד כמה שניתן.
גם אחרי שעוברים את שתי המשוכות הגדולות שבכותרת הספר, אפשר להניח שהתרגום של "אליס בארץ הפלאות" הוא מלאכה מורכבת מאוד. הספר המקורי שקוע בשפה ובתרבות האנגלית. הוא מלא בשירים בחרוזים – כבר אתגר תרגום לא פעוט – שהם גם פארודיות על שירי ילדים אנגליים שהיו מוכרים מאוד בתקופתו של קרול. הדיאלוגים עמוסי בדיחות, משחקי מילים וקריצות לדוברי האנגלית. חלק נכבד תופסים שעשועי האי-גיון (נונסנס). איך הופכים את רכבת ההרים הזאת לטקסט קוהרנטי בשפה אחרת?
מסיבת התה, מתוך "עליסה בארץ הנפלאות", בתרגום ל. סמן, הוצאת אומנות, אודסה, 1924
לשאלה הזאת אין כמובן תשובה אחת. חלק מהמתרגמות והמתרגמים בחרו להיצמד למשמעות המילונית של המקור: ציפור הדודו נשארת דודו, החתול המחייך הוא חתול צ'שייר, וגם שירי הנונסנס והפארודיות מתורגמים מילולית – ללא קשר למקור האנגלי שעליו הם התבססו. אריה סמיאטיצקי, שתרגם את הספר תחת שם העט ל. סמן, בחר בגישה קצת שונה. סמיאטיצקי בחר "לגייר" לחלוטין את הרפתקאותיה של אליס, ובכך לשמור לא את המשמעות של המילים, אלא את ההקשרים באופן דומה למקור. כך לדוגמה, הזחל על הפטרייה שר את "אחד מי יודע", המשרתת מרי-אן הפכה לחנה-דבורה, וארנב האביב – במקור ארנב מרץ, שם שמבוסס על ביטוי אנגלי שמבטא טירוף דעת – הפך אצל סמיאטיצקי לארנב בן ניסן. הדודו אצל סמיאטיצקי הפך להיות הציפור המקראית קָאַת, שמציע להשתתף במרוץ כדי להתייבש מאגם הדמעות – בבדיחה המקורית של קרול המרוץ הוא עבודה ללא תוצאות, והוא משתמש בביטוי שקיבל לאחר מכן גם משמעות של מרוץ לבחירות.
השפעתו של הספר המצליח חצתה גבולות, שפות וזמנים. הספר הפך לאחת מאבני היסוד של ז'אנר ספרות הפנטזיה לילדים ולנוער, ואף למבוגרים צעירים. הוא עובד למחזות ולסרטים, והיה השראה לציורים ולקטעי מוזיקה – גם עבור מוזיקה קלאסית וגם לשירי פופ. הוא הכניס לשפה ביטויים כמו זה שמופיע בכותרת הכתבה הזו. בקצרה, הוא הותיר חותם בלתי נמחה על התרבות הפופולרית המערבית.
עבור אדוה קמחי-שאל (33), גנטיקאית במקצועה, אליס והרפתקאותיה הפכו להיות מרכיב יסודי בזהות ובחיי היומיום. "אליס זו אהבה גדולה, אובססיה, תחביב. זה ספר שקראתי לאורך החיים ובכל פעם אני מגלה בו משהו חדש. יש בו גם קטעים שנתנו לי כוח ונחמה ברגעים קשים בחיים, והוא היה איתי גם ברגעים השמחים – אפילו החתונה שלי הייתה מעוצבת על פי הספר", היא אומרת. כמו רבים אחרים, קמחי-שאל הכירה את הדמות לראשונה מהסרט המצויר של דיסני. "בתור ילדה קטנה הייתי צופה בסרט בריפיט. אחר כך קראתי עותק מקוצר שהיה של אמי בילדותה – התרגום של ורה ישראלית שבו הזחל היה בכלל תולעת וחתול הצ'שייר היה חתול סיאמי". רק מאוחר יותר קראה את הגרסה המלאה – באנגלית.
אוסף ספרי אליס בארץ הפלאות של אדוה קמחי-שאל. צילום: אדוה קמחי-שאל
משם, הפכה האהבה הגדולה גם לתחביב ולסימן היכר בקרב חבריה ומכריה. "התחלתי לאסוף ספרי אליס וכתבים של לואיס קרול בגיל 18. בכל פעם שנתקלתי באיזו הוצאה מגניבה של הספר קניתי אותה, וגם התחלתי לקבל מתנות מחברות ומחברים. סבתא שלי נתנה לי הוצאה מיוחדת בגרמנית שמצאה אצלה בבית, חברים שנסעו לסין הביאו לי עותק משם, ואז נדלקתי על הרעיון של אוסף תרגומים", מספרת קמחי-שאל. "אני ממש אוהבת לראות את הפרשנות השונה בכל שפה, אפילו באיורים – אם אני לא באמת מסוגלת לקרוא אותה. למשל בתרגום להונגרית בכלל אין חתול, אלא כלב".
הכלב המחייך בתרגום להונגרית. צילום: אדוה קמחי-שאל
היום מכיל האוסף של קמחי-שאל 120 תרגומים רשמיים ב-42 שפות – ועוד עשרות עותקים מעובדים ומקוצרים ופריטים אחרים שקשורים להרפתקאותיה של אליס ולחייו של לואיס קרול. "יש לי עותק בלימבורגית, שפה שלא ידעתי על קיומה עד שקיבלתי את הספר, ומדוברת במשולש הגבולות בין הולנד, בלגיה וגרמניה", היא מגלה. "יש לי עותק מיפן שכתוב מלמעלה למטה, ועותק מהודו שבו הזחל נראה כמו אל מקומי. יש לי גם עותקים בלדינו וביידיש, שאת שניהם אני מצליחה לקרוא בערך".
בעברית היא אוהבת במיוחד את התרגום המוער של רנה ליטוין. "היא משלבת את המקור עם התאמות לשפה המקומית בצורה עדינה וזורמת". את התרגום הראשון של סמיאטיצקי היא עדיין מחפשת. "קראתי אותו באתר הספרייה הלאומית! הוא הופך הכל למאוד יהודי וזה מצחיק ומיוחד".
אליס בארץ הפלאות בקוריאנית. צילום: אדוה קמחי-שאל
והחיפוש אחר עותקים ופריטים חדשים, כמובן, לעולם לא נגמר. "היום אני ובעלי גיא, שתרם רבות לאוסף שלי, מנהלים רשימה כדי לעקוב אילו שפות כבר יש לנו ומה עוד צריך למצוא. הכיף הוא הציד. ברור שאפשר להזמין היום הכל מחו"ל באינטרנט, אבל אנחנו מנסים תמיד להשיג את הספרים בדרך אישית יותר. ככה לכל ספר באוסף יש סיפור", אומרת קמחי-שאל. "אני גם חברה בקבוצת אספנים בינלאומית, ובאופן כללי תמיד שמחה לשמוע מחובבי וחובבות אליס אחרים. בכלל, אם ירצו לתרום או למכור לנו עותק של אליס בשפה משוגעת או הוצאה מגניבה, אנחנו נשמח", היא צוחקת.
אליס בארץ הפלאות עם ציורים של סלבדור דאלי. צילום: אדוה קמחי-שאל
וגם דור עתיד להערצת אליס החקרנית ובעלת התושייה גדל לצד האוסף הצבעוני. "היום אנחנו מקריאים את אליס לבת שלנו", קמחי-שאל מספרת. "היא כבר מכירה את כל הדמויות ואוהבת את הספרים המוזרים שיש בבית". נראה שלעולם יגדלו קוראים וקוראות חדשים לספר ההרפתקאות המסקרן, מצחיק, מפחיד ומטורלל, שיצא לאור כבר לפני יותר מ-150 שנה.
הספרנים מגזין הספרייה הלאומית