לתיאולוגיה: לינק מעניין שנתקלתי בו.

[masorti]

לתיאולוגיה: לינק מעניין שנתקלתי בו.

חוץ מהמידע המהותי, ניתן ללמוד ממנו שכדי לחפש באינטרנט באנגלית חומר על "השם המפורש" צריך להשתמש במילת המפתח tetragrammaton. שימי לב לדבר מעניין במסמך... בחלק מקטעי הכתב (=תמונות של ממצאים) המוצגים בו - רואים שהטקסט כולו כתוב בכתב העברי המרובע (=המודרני) ואילו דווקא השם המפורש נכתב בכתב העברי הקדום. אני מניח שחלק מאותן תמונות מתייחסות למגילות ים המלח. כמובן שיש עוד לינקים על הנושא. פשוט בזה נתקלתי קודם. נ.ב. אני לא אחראי לאמינות המידע בלינק.

 

[masorti]

סליחה על הבלבול במילה "לינקים".

 

[תיאולוגיה]

תודה

באמת מעניין למה העדיפו לרשום את השם המפורש בכתב עברי קדום. אולי היה זה מתוך ראייה קדימה ובהנחה שהכתב, אם השתנה פעם אחת, ישתנה שוב, ולכן רצון לשמור את השם המקודש כמה שיותר קרוב למקורותיו.

 

[masorti]

אני יכול רק להעלות השערות..

יתכן שעתיקותו של הכתב הקדום הפכה אותו ליותר מכובד ולחלק מהמורשת, והכותבים לא רצו לכתוב את שם האל בכתב שזה עתה אימצו מתרבות זרה. הרי גם ב-2000 שנות הגלות הקפידו היהודים לעסוק בקודש תוך שימוש בלשונם העתיקה, ואילו את הלשונות שאימצו מהסביבה או עיצבו בגלות הם שמרו לשימושי חולין. אז אולי מנקודת המבט של אותה תקופה היה הכתב העברי הקדום "לשון קודש" ואילו הכתב המרובע היה מעין "כתב לועזי" או לכל היותר "יידיש" או "לדינו".

 

[masorti]

ועוד אופציה...

יתכן שהם ייחסו לצורה הגראפית של המפורש קדושה או כוחות מאגיים (ראי מקרה הגולם מפראג בתקופה מאוחרת יותר), ולכן שמרו על כתיבתו בצורה העתיקה. אם כי למיטב ידיעתי התפישה של קדושת הכתב עצמו היא מאוחרת יותר.

 

[masorti]

"של המפורש" = של השם המפורש

 

[תיאולוגיה]

אם זו תופעה בודדת

מה שכדאי לבדוק... אולי זו היתה גחמה אישית של אותו אדם ספציפי שחרט את המלים?

 

[masorti]

אני לא יודע מספיק על הנושא...

כדי להגיד לך האם זו תופעה לוקלית או מקובלת. אני בספק האם המעתיק היה מעז לכתוב את השם המפורש בצורה שתיחשב בלתי-לגיטימית בתקופתו. כך שיש להניח שגם אם זו היתה גחמה שלו הרי שלפחות זה לא היה אסור. (את מעלה על דעתך שסופר סת"ם יכתוב היום את השם המפורש בכתב הקדום, או באנגלית, או בהירוגליפים?)