כנרת יפה שלי
New member
לתשומת לבו של אמנון לוי
את הספור הזה מצאתי עכשיו בפורום צמחונים. באתי לילל קצת. מאת: doofeו 01/11/06 | 11:20 חזרתי אתמול ממסע לפולין, שני ק"ג פחות וכועסת נורא נורא. לפני המסע שאלו אותנו מפורשות מי צמחונית ולגבי אלרגיות (אלרגית לקקאו), וחשבתי שזאת תעודת ביטוח לזה שיהיה לי מה לאכול שם. מה יצא? שארוחת הבוקר שלי הסתכמה בתפו"ע והמון ירקות כי בייקון, נקניקיות וקורנפלקס עם חלב זה לא הקטע שלי, שבארוחת צהריים אני אמורה להתפרע על שני סנדוויצ'ים עם פסטרמה ושני סנדוויצ'ים עם שוקולד או ביצה מקולקלת (מה שהופך את התפוח המצורף לארוחה שלי, למעשה), ארוחת ערב אומללה ולא מעוררת תיאבון בעליל הכוללת בתוכה (במקרה הטוב) פרוסה זערורית של משהו שנראה כמו בונזו סויה לא מתובל והר של שמן עם טיפה צ'יפס בתוכו או מרק עגבניות עם בשר (ממתי שמים עוף במרק עגבניות?!), או במקרה הטוב איזה סלט גדול וקערת מרק צמחוני קטנה. באיזה יום הן יצאו גדולות וסדרו לצמחוניות איזה גושי בצק שמנוניים כאלה עם טיפה מילוי ואפשרו לנו כמעט לדמיין שזה קרעפלך או משהו בדומה. התלוננתי כל הזמן על רעב (למזלי הבאתי אתי קצת אנרג'י-ברז, פירות יבשים, שקדים, אגוזיי ברזיל ו-4 מנות חמות, אבל זה ממש לא הספיק והם לא ספקו לי שום אלטרנטיבה), ובסוף פשוט בכיתי לאמא בטלפון שבמקום להשמין (שזה באמת משהו שאני צריכה עכשיו, מבחינה בריאותית), אני מצמצמת את ההיקפים. אמא, כמו אמא טובה, שלחה פקס לא תוקפני למלון ששהינו בו באחד הלילות וייעדה אותו לראש המשלחת שלנו, ובבוקר ראש המשלחת שלי (סגנית המנהלת) צעקה עלי בצורה הכי פומבית שיש (באמצע חדר האוכל בשעת השיא) שהמשלחת מאורגנת טיפ טופ, שאני היחידה שמתלוננת (כן, ממש.), שמבחינתה אני עכשיו עולה על מטוס חזרה לארץ אם זה לא מוצא חן בעיניי, ויאדה יאדה יאדה. צעקתי בחזרה כמובן. לא שזה הביא לי יותר אוכל. לפני הטיסה, אני ועוד שתי חברות צמחוניות שלי הגענו לחדר של סגנית המנהלת. שם שמענו בחצי אוזן את המילים משלחת, ארוחה במקדונלדס, תלושים, והבנו שכנראה אנחנו הולכות לבית המטבחיים הזה גם בפולין. לשנות את העולם לבד אני לא יכולה ולא התיימרתי לשנות את התוכניות והבחירות הקולינריות של משלחת שלמה, אבל ציפיתי שלפחות יוכלו לסדר אלטרנטיבה צמחונית כלשהי לכאלה שמבחינה אידיאולוגית לא אוכלות במקדולנדס, גם לא ארוחה צמחונית (רק לידיעתכן, בסופו של דבר יצא שאותן צמחוניות מצאו את עצמן או נאלצות לאכול שם בכל מקרה, או חומקות לאיזשהו סופר וקונות לחמניה עם גבינה או משהו. לא ידעתי שיהיה שם סופר, אז פשוט נשארתי לישון באוטובוס. כך או כך ארוחה מספקת זה לא.). עממה, הזכרנו את עצם היותנו צמחוניות, והבהמה הזאת, בלי טיפת בושה, פשוט אמרה לי בפנים- "אני מרחמת עליכן". הייתי בהלם. התעשתתי תוך שנייה ואמרתי לה "אין צורך, זה מבחירה. אני בוחרת לרחם על החייה המתה שיושבת לך על הצלחת.". אבל הייתי בהחלט נסערת. כבר אז היא אמרה לי שמבחינתה אנחנו לא נוסעות. יצא בסופו של דבר מכל המסע הזה, שמעבר לקושי הנפשי האדיר, נאלצתי להתמודד עם ההשפלה הזאת, עם רעב ועם קור. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. מה שכן, אני יודעת שהמסע הזה סיפק לי נזק בריאותי והמון עלבון, עצבים ותסכול. זהו. שפכתי. אוח. כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק.. ..לפעמים החיים מורידים אותי על הברכיים. ..אז נשארים לבד, מדברים אל הקיר, אין עם מי לדבר אם רק נבין שכולנו אחד, נראה את הכל מתחבר.. ..לכולם יש אותו החלום על פני הר, על פני עמק. ממשיכים לדבר, מדברים על שלום, אבל לא יכון שלום בלי צדק. שם: כנרת יפה שלי נושא: [סמיילים וסימנים לנושא] תוכן: [סמיילים וסימנים לתוכן] ◄ שלח/י מסר למחבר/ת ◄ שליחה באימייל ◄ הדפסה ◄ RSS ההודעה הנוכחית בהקשרה: • באתי לילל קצת.ו doofe < ההודעה הנוכחית ו 11:20 | 01/11/06 • כל כך מעצבןו Lily Flower ו☼ 12:11 | 01/11/06 • סליחה?!ו חול טבעוני ו☼ 13:32 | 01/11/06 ° ו עז מחורפנת ו☼ 14:57 | 01/11/06 ° ו I Me Mine ו☼
את הספור הזה מצאתי עכשיו בפורום צמחונים. באתי לילל קצת. מאת: doofeו 01/11/06 | 11:20 חזרתי אתמול ממסע לפולין, שני ק"ג פחות וכועסת נורא נורא. לפני המסע שאלו אותנו מפורשות מי צמחונית ולגבי אלרגיות (אלרגית לקקאו), וחשבתי שזאת תעודת ביטוח לזה שיהיה לי מה לאכול שם. מה יצא? שארוחת הבוקר שלי הסתכמה בתפו"ע והמון ירקות כי בייקון, נקניקיות וקורנפלקס עם חלב זה לא הקטע שלי, שבארוחת צהריים אני אמורה להתפרע על שני סנדוויצ'ים עם פסטרמה ושני סנדוויצ'ים עם שוקולד או ביצה מקולקלת (מה שהופך את התפוח המצורף לארוחה שלי, למעשה), ארוחת ערב אומללה ולא מעוררת תיאבון בעליל הכוללת בתוכה (במקרה הטוב) פרוסה זערורית של משהו שנראה כמו בונזו סויה לא מתובל והר של שמן עם טיפה צ'יפס בתוכו או מרק עגבניות עם בשר (ממתי שמים עוף במרק עגבניות?!), או במקרה הטוב איזה סלט גדול וקערת מרק צמחוני קטנה. באיזה יום הן יצאו גדולות וסדרו לצמחוניות איזה גושי בצק שמנוניים כאלה עם טיפה מילוי ואפשרו לנו כמעט לדמיין שזה קרעפלך או משהו בדומה. התלוננתי כל הזמן על רעב (למזלי הבאתי אתי קצת אנרג'י-ברז, פירות יבשים, שקדים, אגוזיי ברזיל ו-4 מנות חמות, אבל זה ממש לא הספיק והם לא ספקו לי שום אלטרנטיבה), ובסוף פשוט בכיתי לאמא בטלפון שבמקום להשמין (שזה באמת משהו שאני צריכה עכשיו, מבחינה בריאותית), אני מצמצמת את ההיקפים. אמא, כמו אמא טובה, שלחה פקס לא תוקפני למלון ששהינו בו באחד הלילות וייעדה אותו לראש המשלחת שלנו, ובבוקר ראש המשלחת שלי (סגנית המנהלת) צעקה עלי בצורה הכי פומבית שיש (באמצע חדר האוכל בשעת השיא) שהמשלחת מאורגנת טיפ טופ, שאני היחידה שמתלוננת (כן, ממש.), שמבחינתה אני עכשיו עולה על מטוס חזרה לארץ אם זה לא מוצא חן בעיניי, ויאדה יאדה יאדה. צעקתי בחזרה כמובן. לא שזה הביא לי יותר אוכל. לפני הטיסה, אני ועוד שתי חברות צמחוניות שלי הגענו לחדר של סגנית המנהלת. שם שמענו בחצי אוזן את המילים משלחת, ארוחה במקדונלדס, תלושים, והבנו שכנראה אנחנו הולכות לבית המטבחיים הזה גם בפולין. לשנות את העולם לבד אני לא יכולה ולא התיימרתי לשנות את התוכניות והבחירות הקולינריות של משלחת שלמה, אבל ציפיתי שלפחות יוכלו לסדר אלטרנטיבה צמחונית כלשהי לכאלה שמבחינה אידיאולוגית לא אוכלות במקדולנדס, גם לא ארוחה צמחונית (רק לידיעתכן, בסופו של דבר יצא שאותן צמחוניות מצאו את עצמן או נאלצות לאכול שם בכל מקרה, או חומקות לאיזשהו סופר וקונות לחמניה עם גבינה או משהו. לא ידעתי שיהיה שם סופר, אז פשוט נשארתי לישון באוטובוס. כך או כך ארוחה מספקת זה לא.). עממה, הזכרנו את עצם היותנו צמחוניות, והבהמה הזאת, בלי טיפת בושה, פשוט אמרה לי בפנים- "אני מרחמת עליכן". הייתי בהלם. התעשתתי תוך שנייה ואמרתי לה "אין צורך, זה מבחירה. אני בוחרת לרחם על החייה המתה שיושבת לך על הצלחת.". אבל הייתי בהחלט נסערת. כבר אז היא אמרה לי שמבחינתה אנחנו לא נוסעות. יצא בסופו של דבר מכל המסע הזה, שמעבר לקושי הנפשי האדיר, נאלצתי להתמודד עם ההשפלה הזאת, עם רעב ועם קור. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. מה שכן, אני יודעת שהמסע הזה סיפק לי נזק בריאותי והמון עלבון, עצבים ותסכול. זהו. שפכתי. אוח. כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק.. ..לפעמים החיים מורידים אותי על הברכיים. ..אז נשארים לבד, מדברים אל הקיר, אין עם מי לדבר אם רק נבין שכולנו אחד, נראה את הכל מתחבר.. ..לכולם יש אותו החלום על פני הר, על פני עמק. ממשיכים לדבר, מדברים על שלום, אבל לא יכון שלום בלי צדק. שם: כנרת יפה שלי נושא: [סמיילים וסימנים לנושא] תוכן: [סמיילים וסימנים לתוכן] ◄ שלח/י מסר למחבר/ת ◄ שליחה באימייל ◄ הדפסה ◄ RSS ההודעה הנוכחית בהקשרה: • באתי לילל קצת.ו doofe < ההודעה הנוכחית ו 11:20 | 01/11/06 • כל כך מעצבןו Lily Flower ו☼ 12:11 | 01/11/06 • סליחה?!ו חול טבעוני ו☼ 13:32 | 01/11/06 ° ו עז מחורפנת ו☼ 14:57 | 01/11/06 ° ו I Me Mine ו☼