אני ושוב אני
New member
לתת עוד צ'אנס או לרדת ממנו?../images/Emo12.gif
שבת שלום לכם. זו פעם ראשונה שאני כותבת בפורום הזה. ובכן... גרושה מזה שנים רבות. הגעתי לגיל שנמאס לי להיות לבד (43
), הגוזלים כמעט ופרחו מן הקן והחלטתי... זה הזמן להתחיל מחדש, פנויה רגשית, נפשית ופיזית לבניית קשר חדש וכמובן עם רצון לבנות קשר חדש זוגי ולא כמשהו חולף. פתחתי כרטיס באתר הכרויות מכובד (לא קופידון) ובין הפניות הרבות שסננתי או שנענתי בשלילה נוצר קשר ביני ובין גבר גרוש שלדבריו הגיע זה לא מכבר משהות של שנים ארוכות בחו"ל ועושה את צעדיו הראשונים בארץ, מה שאומר לגביו שהוא גר באיזה בית מלון קטן (לדבריו) ואפילו רכב לא קנה עדיין אלא מסתדר במוניות או עם חברים נוסע. ובכן לאחר כמה ימים ארוכים של שיחות טלפון מהמשרד ולפלא שלו החלטנו להפגש. מוכרחה לציין כי הבחור נמצא במשרד עד השעות המאוחרות של הלילה ודיברתי איתו כשהיה בעבודה, התקשרתי וכל זה כלומר זה נכון... בקיצור החלטנו להפגש. שבוע שעבר נפגשנו לארוחת צהרים בשבת... נפלאות הדייט.... גם שבת וגם ישירות לארוחת צהרים אבל זרמנו.. מה אגיד לכם?! העברנו שעות נפלאות יחדיו. דיי מהר עברה לה המבוכה והשיחה זרמה לה בכייף. כבר במסעדה התוודה עד כמה אני מוצאת חן בעיניו וזה בדיוק מה שמחפש על פניו בתחילת קשר.... למותר לציין כי גם הוא היה לטעמי בהחלט. סיימנו את הארוחה ובדרכנו כבר לקראת החשיכה.... מצאנו עצמנו יושבים ברכב שלי ומתנשקים ומתחבקים בלהט....(לא מעבר לכך). החזרתי אותו למשרד להמשך עבודה ובערב שוחחנו שוב והיה פשוט כייף. התעוררתי עם חיוך נפלא לבוקרו של שבוע חדש ואולי גם להתחלה חדשה. במשך השבוע הבחור היה עמוס בעבודה... היינו משוחחים בערב ושוב... אכן היה במשרד עד מאוחר.. ולפעמים אף שוחחנו בטלפון כשהיה (לדבריו) במיטה במלון אך לא נפגשנו לאור העיסוקים הרבים. עד כאן הכל סבבה... סיכמנו שנפגשים ביום חמישי כלומר אתמול, כי דיי הגיע הזמן להזיז קצת את העבודה אם רוצים להיות ביחד. מוכרחה לציין כי משפט המפתח שלו היה עוד לפני שנפגשנו לאחר ששאלתי אותו האם הוא בנוי לקשר לאור שעות העבודה המרובות שלו עד השעות המאוחרות של הלילה (איש עסקים בקשר עם מדינות בחו"ל) התשובה שלו הייתה חד משמעית...." כשיש קשר ויש אהבה אז שמים הכל בצד ונפגשים, כי עבודה אפשר להמשיך גם מחר". בקיצור שוב נשאר בעבודה עד לקראת חצות... הבוקר שוב היה בעיסוקים והתקשר לקצר רק לומר בוקר טוב ועוד התנצל ואמר שחייב לסגור כמה דברים דחופים אבל יהיה איתי בקשר בהמשך היום כי דיי הגיע הזמן להפגש. לפנות ערב התקשרתי לומר לו שבת שלום ואז אמר שהוא אצל אמא שלו בבית האבות כי הזעיקו אותו להביא משהו... באמצע העבודה הזעיקו... וכשיסיים יתקשר. עד כאן הסיפור. מוכרחה לציין כי בכל שיחת טלפון הוא מלא חיבה ומלים חמות וכל מה שרק אפשר לאחל לעצמנו. אבל בין מלים חמות ובין פגישה יש פער אדיר. האם לרדת מזה? ואם כן... האם לשוחח איתו ישירות או פשוט לנתק מגע וזהו או שאולי לתת הזדמנויות נוספות?! הסיפור הזה נשמע לי מוזר לאללה.. אז איך אפשר להתחיל מחדש??? אנא עצתכם
שבת שלום לכם. זו פעם ראשונה שאני כותבת בפורום הזה. ובכן... גרושה מזה שנים רבות. הגעתי לגיל שנמאס לי להיות לבד (43