ל"ג בעומר עם וידוי אישי.
יש מספר חגים שבתור ילד מאוד אהבתי והראשון בהם היה ל"ג בעומר. בלאגן. שורפים (ומותר לשרוף). גונבים מבנינים שבבניה (ומותר לגנוב) עושים בלאגן במדורה (ומותר לעשות) אוכלים עם ידים מלוכלכות את תפוחי האדמה (ומותר לאכול עם ידים מלוכלכות) וגם מנהג שעשינו מכיתה ה' (או ו') שזה אחד החגים שגם מותר לעשן !!!!! למה דווקא חג זה (וברור שבהמשך צירפנו גם את יום העצמאות) ולא חגים אחרים לא זוכר בדיוק. אבל זה מה שעשינו.
החגים האחרים שאהבתי זה יום העצמאות (ושוב אפשר לעשן בחוקי ראמאת גאן) וגם לעשות בלאגן לדפוק לאנשים על הראש בחוזקה עם פטיש מפלסטיק וגם, איך לא, פורים, שבו אתה יכול להיות מה שתרצה. ערבי, אינדיאני, קאובוי או כל דבר אחר שתחפוץ. בהתבגרות גם התאהבתי בפסח וראש השנה בעקבות שהם חג משפחתי אבל בואו נעזוב רגע את העתיד.
כידוע כל המאמרים שלי מלווים בתמונות של פריטים אשר ברשותי ב"היסטוריה ישראלית על המדף" והפעם התמקדתי בעיקר בספרי ילדים וספרי לימוד אבל לא יכולתי שלא לצרף את אחת השנות הטובות של הוצאת היברו פובלישינג מתחילת המאה הקודמת שהיא באוסף השנות טובות שלי וגם על קצה המזלג שתי תמונות שרשום עליהם שהם מל"ג בעומר תרצ"ג.
לא אכתוב במאמר זה יותר מדי על ל"ג בעומר, ספירת העומר, כמה ימים מפסח לא מתגלחים ובאבל ואסור להתחתן וכו. רק כמה נקודות קטנות. ל"ג בעומר הוא יום שימחה וציון אירועי הגבורה במרד בר כוכבא (ואפשר להוסיף כי זה יום שבו פסקה המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא). הדבר המעניין הוא של"ג בעומר לא מוזכר בתורה, בגמרא, במשנה ואפילו לא בספרות של הגאונים לאחר מכן (קיימת סברה כי היא לא מוזכרת מפאת שהפעם זו פעולת גבורה ומעשה של איש ולא של אלוהים. אבל זו סברה). הקשר בין הדלקת המדורות לבר כוכבא הוא שהמורדים הדליקו מדורות בראשי ההרים על מנת לציין שהמרד התחיל. גם המדורה בביתו של רבי שמעון בר יוחאי ביום מותו מתקשרת למנהג זה. ושלא נדבר על החלאקה (ככה כותבים?) של תיספורת הילדים בני 3. חץ וקשת ועוד.
יש מספר חגים שבתור ילד מאוד אהבתי והראשון בהם היה ל"ג בעומר. בלאגן. שורפים (ומותר לשרוף). גונבים מבנינים שבבניה (ומותר לגנוב) עושים בלאגן במדורה (ומותר לעשות) אוכלים עם ידים מלוכלכות את תפוחי האדמה (ומותר לאכול עם ידים מלוכלכות) וגם מנהג שעשינו מכיתה ה' (או ו') שזה אחד החגים שגם מותר לעשן !!!!! למה דווקא חג זה (וברור שבהמשך צירפנו גם את יום העצמאות) ולא חגים אחרים לא זוכר בדיוק. אבל זה מה שעשינו.
החגים האחרים שאהבתי זה יום העצמאות (ושוב אפשר לעשן בחוקי ראמאת גאן) וגם לעשות בלאגן לדפוק לאנשים על הראש בחוזקה עם פטיש מפלסטיק וגם, איך לא, פורים, שבו אתה יכול להיות מה שתרצה. ערבי, אינדיאני, קאובוי או כל דבר אחר שתחפוץ. בהתבגרות גם התאהבתי בפסח וראש השנה בעקבות שהם חג משפחתי אבל בואו נעזוב רגע את העתיד.
כידוע כל המאמרים שלי מלווים בתמונות של פריטים אשר ברשותי ב"היסטוריה ישראלית על המדף" והפעם התמקדתי בעיקר בספרי ילדים וספרי לימוד אבל לא יכולתי שלא לצרף את אחת השנות הטובות של הוצאת היברו פובלישינג מתחילת המאה הקודמת שהיא באוסף השנות טובות שלי וגם על קצה המזלג שתי תמונות שרשום עליהם שהם מל"ג בעומר תרצ"ג.
לא אכתוב במאמר זה יותר מדי על ל"ג בעומר, ספירת העומר, כמה ימים מפסח לא מתגלחים ובאבל ואסור להתחתן וכו. רק כמה נקודות קטנות. ל"ג בעומר הוא יום שימחה וציון אירועי הגבורה במרד בר כוכבא (ואפשר להוסיף כי זה יום שבו פסקה המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא). הדבר המעניין הוא של"ג בעומר לא מוזכר בתורה, בגמרא, במשנה ואפילו לא בספרות של הגאונים לאחר מכן (קיימת סברה כי היא לא מוזכרת מפאת שהפעם זו פעולת גבורה ומעשה של איש ולא של אלוהים. אבל זו סברה). הקשר בין הדלקת המדורות לבר כוכבא הוא שהמורדים הדליקו מדורות בראשי ההרים על מנת לציין שהמרד התחיל. גם המדורה בביתו של רבי שמעון בר יוחאי ביום מותו מתקשרת למנהג זה. ושלא נדבר על החלאקה (ככה כותבים?) של תיספורת הילדים בני 3. חץ וקשת ועוד.