ל"ידיד" (גם כן ידיד)

[חוקרת פרטית]

ל"ידיד" (גם כן ידיד)../images/Emo10.gif

אתה אפילו לא מתאר לך כמה פגעת בי, אתה אפילו כנראה לא מודע לזה. ואני ,אני הרמתי אתמול סופית ידיים. אנחנו הכרנו 3 שנים, 3 שנים של ידידות נפלאה, הכרתי אותך כשהיית בתחתית המדרגה, עברתי איתך את כל המשברים, עברת איתי את העליות והמורדות. היינו מדברים שעות,היו לנו תוכניות, קראנו אחד את השני,היינו אחד למען השני. נשבענו שעדדדד הזיקנה נשאר כך. היו ריבים,היו זמנים נפלאים, אך תמיד היינו הידידים הכי טובים. ואז התרחקנו,כל אחד תפס קצת את הכיוון שלו, הייתי בתקופה מסוחררת, ופתאום אני שמה לב ש3-4 חודשים לא דיברנו, אז אתמול התעוררתי ,והתקשרתי אלייך, היית כל כך אדיש,כאילו עושה טובה שאתה מדבר איתי. קישקנו קצת, ואז אמרתי לך נונונ שלא התקשרת, ואז זה בא לי בבום המילים שלך: "אבל מה את רוצה,אני לא חייב הרי כלום," נשברתי, אמרתי שאתה לא חיבי כלום, אבל לפחות כבוד קצת אליי,לא להעלם ככה. ואתה אמרת לי: "על מה את מדברת ,איזה כבוד,מה את רוצה," ואני אמרתי לך שידידות אמורה להיות הדדית,ואני התגעגעתי אז התקשרתי. ומה אתה אמרת לי: "אז אם לא התקשרתי 3 חודשים סימן שזה לא הדדי, אז מה את רוצה,למה התקשרת" ואני עניתי לך שרציתי לראות מה איתך, שהתגעגעתי אלייך, ושוב אמרת לי: "את לא אמיתית,את תמיד חושבת רק על מה שאת רוצה" אז אני לא מבינההההההההההה אותך, 3 שנים חשבת שאני עושה מה שאני רוצה, שכחת את הלילות הקשים שעברת, שהיינו מדברים שעות, שכחת את המשפטים שלך שהיית אומר לי שמה היית עושה הלעדיי, שאני מכניסה קצת אור למה שאתה לא רואה, כל כך צמחנו אחד עם השני מבחינת פנימית. ואחרי המשפטים שלך של אתמול,השארת אותי ללא מילים, 3 שנים של ידידות מופלאה ומקסימה, שהיתה הדדית,מאוד הדדית, היית מתקשר,הייתי באה, אתה זוכר את הארוחת שבת שבאתי אל המשפחה שלך, ואמא שלך אמרה לי נו נו נו תעוררי אותו קצת, ואז חיבקת אותי. נשבענו שאחרי שכל אחד ייתחתן, נשדך בין הילדים שלנו´ כל מיני תוכניות טיפשיות שכאלו, שהעלו לנו חיוך. אז אני לא מבינההההההההההההההה, אני פשוט לא מבינה אותך, איך יכול להגיד לי מה שאמרת לי אתמול,. אז אחרי שפדעת בי כל כך אתמול, אמרת לי את המשפטים שהכי כואבים, לא הייתי מסוגלת לשמוע יותר, למרות שכל כך היה איכפת לי מימך, אז אמרתי שלום ולא להתראות. ושיהיה לך רק טוב בחיים. ניתקתי, ובכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם, בכיתי כי איבדתי את הידיד הכי טוב שלי, היית כמו אח גדול בשבילי, איבדתי אותך. וזה קשה, אז יעבור לי מתישהוא, אבל אני לא אשכח אותך. כי אתה תמיד תישאר איי שם.

 

[CoSMoPHiliA]

כואב... ../images/Emo7.gif

כמו שהיה לי עם האהבה הכי גדולה שאי פעם הייתה לי שנמשכה כל כך הרבה זמן (יחסית..) זהירות, זה הולך להיות ארוךךךךךךךךך מאוד מאוד מאוד מאוד! בדיוק 4622 תווים..... פתאום התנתק הקשר. אחרי כמה ימים נזכרתי שזה כי נסעת לחודש לקנדה. לא הבנתי למה פתאום אתה לא מתקשר... עבר חודש. חודש שלם של געגועים אליך. עבר גם חודש וחצי, ואף טלפון לא היה ממך. אפילו לא אחד. אחרי שדיברתי עם החבר הכי טוב שלך שבמקרה הוא גם ידיד טוב שלי והוא זה שהכיר בנינו החלטתי להתקשר אליך. מתקשרת.... "הלו?" "אורן?" שתיקה של כ-5 שניות אבל נראתה כמו נצח. כבר כמעט ניתקתי ועברו לי בראש מחשבות שאתה הולך לנתק לי ממילא ופתאום אני שומעת את הקול המדהים שלך עונה לי "יואו!! סיון?! אני לא מאמין!!!!! יואו איזה כיף לשמוע אותך! אין לך מושג כמה התגעגעתי אלייך!!!! יואווווו איזה כיף שהתקשרת!" ושמחתי ששמחת לשמוע אותי. שמחתי מאוד וגם אתה. אבל אני כמו מטומטמת עשיתי לך הרצאה שאתה לא באמת אהבת אותי ושהכל היה ניצול בלי לחשוב בכלל שאף אחד לא היה מחכה 8 חודשים בשביל סקס וזורק. ועוד אחרי זה שמח כל כך לדבר איתי שוב. עכשיו אני יודעת שכן אהבת אותי, גם בשיחה ידעתי, פשוט לא הייתי בטוחה... כשההרצאה התחילה ממש לעצבן אותך אמרת "איזה כיף, סוף סוף עברתי בית ספר!" והתחלת לדבר על המערכת שעות החדשה שלך... ובאמצע ניסית לחשוב למה התנתק הקשר וכל פעם שאמרת את זה עניתי לך "שנינו יודעים למה אבל לא נורא, לומדים לפעם הבאה" כמו סתומה! ואז אחרי כרבע שעה פתאום אמרת "טוב סיון תקשיבי יש לי בית ריק אני רוצה לארגן מסיבה, אני כבר אתקשר אלייך" היה ברור לי שזה לא יקרה ושאלתי "בטוח?" "בטוח" ומאז לא שמעתי ממך.... עד החודש הבא, כשחברה שךי הגיעה לאילת מת"א ואמרה לי "ואן את יודעת? ראיתי את אורן בשדה תעופה" "אה הוא טס לאילת? או שהוא חזר?" "לא יודעת, פשוט ראיתי אותו" ואז אחרי כחצי שעה הסתכלתי מהחלון של הבית שלה ולתדהמתי ראיתי את היאכטה שלך עומדת לה באמצע הים ומחייכת לגלים. רתחתי. אין לך מושג כמה רתחתי! ועוד יותר - התאכזבתי, והייתי עצובה כמו שבחיים לא הייתי כי הבנתי שאתה פה כבר כמה שעות ולא הרמת טלפון. שוב דיברתי עם החבר הכי טוב שלך והוא שיכנע אותי להתקשר אליך. הוא אמר לי שאתה באילת ושכדאי לי להתקשר. כי לו פשוט אין מושג למה אתה לא מתקשר. טוב, התקשרתי (במספר חסוי כמובן) ולא ענית. טוב, לפחות אני יודעת שזו לא אני... ניסיתי עוד כמה פעמים במשך אותו יום ושוב בלילה מאוחר ולא ענית.. ויתרתי והלכתי לישון. שוב ניסיתי ביום שלמחרת ושוב לא ענית..... התחלתי להתייאש אבל אז ניסיתי שוב בערב כשהייתי על יאכטה שכורה באמצע יומולדת של ידיד שלי. ענית לי סוף סוף. השיחה הייתה כזאת: "אורן?" "כן? מי זה?" "המממ.. סיון.." מופתעת שלא זיהית את הקול שלי "אה מה קורה?" ולא אמרת את זה בקול עליז או מאושר חס וחלילה אלא יותר בטון של ´מה את רוצה?´. "בסדר מה איתך?" "בסדר.." שוב, באותו טון "מה?? שמעתי שאתה באילת, למה אני צריכה לשמוע את זה מתום ולא ממך??" "אה כן ניסיתי להתקשר אלייך אבל זה לא זמין" "מה לא? אני תמיד זמינה אתה יודע את זה! מה המספר שניסית?" "53-067...." ואת המשך המספר שלי. ואז באמת התרגזתי וצווחתי עליך בקול שקצת הזכיר טווס "תעשה לי טובה אורן!!!! אתה התקשרת למספר הזה מאות אם לא אלפי פעמים ואתה יודע טוב מאוד שזה 064 ולא 067 אז אל תשגע אותי!!" ואז אמרת לי "אהההה נכון.. כנראה שלא היה כתוב לי נכון.." "למה לעזאזל זה היה צריך להיות כתוב לך? איך אני זוכרת את שלושת המספרים שלך בבית ואת הפלאפון שלך בע"פ ואתה מספר אחד לא זוכר?!" "מצטער......" אלק מצטער! סתם זיינת תשכל! יכולת פשוט להגיד שלא התחשק לך להתקשר! "קיצור, אז אני רואה אותך או לא?" סתם בשביל לראות מה תהיה התגובה... "אני משער שכן" "מתי?" "אממ.. מחר?" "סבבה אז תתקשר?" "אוקיי" "אבל אורן, תתקשר אל תתקע אותי" "לא לא לא אל תדאגי" "טוב יאללה ביי" "ביי" ניתוק... ותבינו שכל השיחה הייתה בטון הזה שהוזכר בהתחלה...

ומאז לא שמעתי ממך כלום.. אבל ראיתי אותך. בחופש סוכות אתה היית פה באילת ביחד עם חברים שלך. ישבתי עם כמה חברות וידידים באיזה חוף על נרגילה ופתאום אני שומעת מאחורה קול מוכר "סיון!" מסתובבת ורואה את תום ועוד חבר שלכם. חיבוק ארוך ואני שואלת אותו "עם מי אתם עוד?" "חברים" "הבנתי שחברים אבל מי?" "אה... לא משנה מי" כבר הבנתי שזה אורן אבל שיחקתי אותה כאילו לא ממש מזיז לי למרות שרציתי למות. הלכתי וחזרתי למקום שלי ואתםמשום מה עמדתם בצד.. טוב, עוברות השניות ואני שומעת צעדים מאחורה, מסתובבת, רועי ודין. אההההה "מניינים מה נשמע הכל טוב יופי" לאמשהו מעניין. אחרי זה גם אייל הגיע "מה המצב אייל?" "סבבה מה איתך?" "אחלה" עוברות כמה דקות (או אולי כמה שניות? זה נראה לי כמו המון זמן..) ואני רואה תנועה בזווית של העין. מסתובבת ורואה אותך. אתה ראית אותי אבל העדפת להתעלם. הלכת, התקרבת לחברים שלך (שעמדו בדיוק 2 מטר לידי), אמרת להם משהו ואז תום אמר "טוב סיונו´ש אנחנו הולכים לשבת איפשהו" "סבבה. ביי מותק" והתחלתם להתקדם בחבורה לאיזה כיוון. רק תום היה אחרון וקראתי לו רגע ואמרתי לו "מה קורה עם אורן? הוא ראה שאני פה, קשה לו להגיד שלום?!" "כנראה..." "טוב ביי מאמי, נדבר" "ביי ביי מתוקה" ורץ לכיוונם. מאז לא ראיתי אותך, את תום או את שאר החברים... ואתה אפילו לא טרחת ליצור קשר... חבל שאתה לא יודע לסיים מערכות יחסים יפה ולא סתם להתנתק....

רק תדע שאני עדיין אוהבת אותך, אחרי כל כך הרבה זמן שאתה כבר לא אוהב אותי.... סיוון.

 

[הדרומית]

אחותי הגדולה,

שפתאום הופכת לכל כך קטנה... אחותי, יש אנשים שעוברים שינויים. גם בשלושה חודשים, וגם בארבעה. הסיפור שלך כל כך מוכר לי. היה לי ידיד של חמש שנים. ערב ערב היינו מדברים.. עד השעות הקטנות של הלילה, ופתאום... התעוררתי, בידיוק כמוך וקלטתי "היי לא דיברנו חצי שנה.." התקשרתי. הוא לא דיבר מגעיל. אבל היה קר... היה אדיש... אחותי, פשוט שימרי מרחק מאנשים שעושים לך רע. אוהבת אותך, אחותך הקטנה- שגם אם לא אדבר איתך שנים על גבי שנים, אשאר בשבילך.

 

[ה מוזה]

כואב ..מין ידידות חד סטרית

להתעורר יום אחד ולגלות שבעצם הכל היה אינטרס אחד גדול .. ולפעמים ..אנשים משתנים תקופות חולפות ידידות מהלב תשרוד גם נתק של חודשים .. כששני הצדדים רוצים לשמר את מה שהיה קיים ובאמת ..כואב להתעורר יום אחד ולגלות ששלוש שנים היית לצידו בשעות משבר וברגעי צחוק ואושר וחלקתם המון רגשות ו... הוא , שכח מי זו שהיתה שם ידידה טובה . מילים לעיתים כואבות יותר מכל דבר אחר מילים קרות וקפואות ממי שאמור להיות הידיד הכי קרוב בהחלט כואבות ... לאבד ידיד קרוב כזה שנכנס לנו לנשמה זה לא קל .. לוקח זמן .. אני מקווה שהוא יבין יום אחד שההפסד כולו שלו .

 

[alon59925992]

מסכים

מסכים לחלוטין יבוא יום והוא יצטער צער עמוק ויבכה ויבכה ויבכה משום שלטנגו דרושים שני רקדנים ואם צד אחד מרגיש כך, אז גם הצד השני ירגיש ועד אז לקחת נשימה עמוקה לתת למים לזרום בירקון לנסות לעשות רק טוב.... ובסוף האסימון יפול

 

[זועקת תפילה חרישית]

חוקרת פרטית....

ברוכה השבה... חוקרת... לפעמים חברים שלנו עוברים הרבה בתקופות מסוימות, ודווקא באותה תקופה, אנחנו לא נמצאים לידם, ומאוד הגיוני , שמה שעובר להם בראש באותה תקופה, הוא: לעזאזאל איפה החברים שלי, דווקא עכשו? וזה מכעיס , ובצדק, שהחברים שלך נעלמים דווקא בתקופות שאתה צריך אותם יותר מכל... ואולי אני טועה, אבל אולי במשך הזמן הזה, הוא חכה שתתקשרי, וכשסוף סוף התקשרת הוא ניסה לשדר לך שהוא כועס על משהו... וזאת היתה הצורה שלו להביע את זה... והוא מצפה שתביני... זה קורה... הרבה אנשים לא יודעים להביע את הרגשות שלהם, וחוסר תקשורת נכונה לפעמים גורמת לנו, לנתק קשרים עם האנשים הכי יקרים לנו, לדעתי זה חבל... וכואב... אבל ככה זה, אנשים הם שונים,ולכל אחד יש את הצוות להביע את מה שהוא מרגיש... חוקרת, אני כמעט בטוחה שהקשר נותק, כי משהו הפריע לו בך,וזה חשוב להקשיב, למה שנמצא מעבר לדברים... חוקרת... תקשורת... זה אחד הסודות לחברות אמיתית ויציבה... אל תזרקי את הקשר הזה לפח מצטערת אם חזרתי על אותו עקרון כמה פעמים... פשוט יש פה רעש נורא וקשה לי להתרכז... מקווה לטוב בשבילך.

 

[מ צ]

אחת שכבר לא מאמינה בידידות

הסיפור שלי מתחיל בתור אחד הקשרים הכי הכי חשובים לי בעולם ונגמר בבום אחד גדול שעד היום אני לא מצליחה לעכל 3 שנים של ידידות, ידידות כזאת שאף אחד לא הבין, היית הבון בון שלי ואני הבייבי יואי שלך כולם לא הבינו איך יכולנו להיות כל כך קרובים ובכל זאת רק ידידים, אבל לי זה הייה ברור, הרי את הבון בון שלי זה זה שיודע עלי הכל זה שאני יודעת עליו הכל, יושבים שעות במיצובישי הלבנה עד הזריחה בשיחות נפש שלא נגמרות, הייתי נוהגת חזרה הבייתה בתחושה הכי טובה בעולם, יודעת שגם אם מחר כולם יפנו לי עורף אתה תמיד תהייה שם. עזרת לי בכל בעיה שלא הייתה, עם החברות והבנים עם המשפחה והלימודים, ואני תמיד ייעצתי לך עם הבנות ובצבא ודאגתי כשלא חזרת הבייתה אחרי שבועות היינו יושבים ומתכננים את הטיול לדרום אמריקה ואוסטרליה, "אני אחכה לך שנה עד שתשתחררי" הבטחת לי תמיד היית אצלי בן בית ישנת ואכלת, היית יושב עם אמא שלי יותר ממה שאני הייתי נוהגת לשבת לדבר איתה, והיית תמיד מתעצבן כשאני ואמא שלך היינו מתיישבות לראות היפים והאמיצים ומזניחות אותך, "מה את אוהבת אותה יותר ממני?" איך יכולתי לאהוב מישהו יורת ממך? היית האח הגדול שלי! היית הנפש התאומה שלי היית המלאך שלי ואני שלך, איך יכולתי להיות כל כך טיפשה.? איך הייתי אמרוה לדעת שהכל הייה שקר בשבילך ומאחורי הגב שלי הפצת שמועות לגיבנו? הלכת לחברה שלך ואמרת שאני רוצה אותך? למה? מה זה נתן לך? פתאום אחרי שלוש שנים כל המסכות ירדו ועכשיו יותר ממה שאני כועסת עליך, ויותר ממה שאני פגועה ממך אני כועסת על עצמי.. איך יכולתי להיות כל כך עיוורת? אני קולטת אנשים כל כל טוב ודווקא זה שהיית חצי ממני הוא זה ששיקר כל הזמן? איזה אידיוטית ומה שהכי מרגיז זה שלא קמת ונלחמת עלינו ידעת שעליתי עליך אז פשוט ויתרת בטענה שאני מאמינה לכל מה שמספרים לי...למרות שחברה שלך הודתה בזה בפני..והרי אם זה הייה שקר היית נלחם, לא היית נותן לשקר להרוס כזאת ידידות אבל ידעת שכנגד האמת שגיליתי אין לך סיכוי! אז אני את השלוש שנים האלה לקחתי וסגרתי בתוך קופסא בלב שלי, נכון אני מתגעגעת, אבל לא אליך מתגעגעת לבון בון שלי, מתגעגעת לבן הזה שחשבתי שהוא הנפש התאומה שלי, אתה עכשיו מבחינתי יכול ללכת מפה רק לעזאזל כי כל מה שאני מרגישה כלפיך עכשיו זה רק רחמים על העולם של השקרים שאתה חי בו מאחלת לך שתמצא יום אחד את האומץ להתמודד עם האמת ולחיות חיים אמיתיים וכנים עם עצמך ועם כל אלה שמסביבך... מזאת שהייתה הבייבי יואי לך...