ל...י...ל...ה....

[שרון מירושלים]

ל...י...ל...ה....

אולי כבר בוקר? בסוף שנת הלימודים אני לא יודעת מימיני ומשמאלי

 

[smailie]

לילה טוב, שרון!

אז את סטודנטית? מה את לומדת?

בבחינות סוף הסמסטר (מתי זה מתחיל בערך? ב-20 ביוני או משהו כזה. לא?)

 

[שרון מירושלים]

סטודנטית של החיים

לומדת, עובדת, מגדלת, תומכת (בשישי בצהריים הפעלתי כיתת אינדיאנים בני 7 בחגיגת יום ההולדת של הבכור בביתי...) ושייכת גם למערכת החינוך המיוחד. לקראת סוף השנה מנתחים לגזרי גזרים את המצב של כל ילד וזה גוזל המון זמן במיוחד למי שזכה בבעיות התארגנות וריכוז בעצמו. אבל המאמץ שווה (גם אם התגמול ממש מעליב) ואני לא רואה את עצמי בשום מקצוע אחר.

 

[smailie]

וואו! באמת קשה לתמרן בין כל הדברים יחד

האמת היא, שאני ניסיתי קצת הוראה והפסקתי. לא בגלל המשכורת הנמוכה יחסית (אם ארצה לעשות משהו ואאמין בו, אעשה אותו אפילו בהתנדבות) אלא פשוט בגלל שגיליתי בשטח שאין לי את האישיוּת הנדרשת להדריך תלמידים. לא הצלחתי לדרבן אותם לשיתוף פעולה ולהיות אסרטיבי והם עשו לי את המוות (ואת זה אני עוד מנסח בעדינוּת). ידע בספרות / אזרחות / היסטוריה / לשון או מה שלא יהיה יש לי מכאן ועד הודעה חדשה, אבל אני רס"ר משמעת גרוע ולא יעיל ביותר. לכן נראה שמורה כבר לא אהיה.

 

[שביק]

smilie לפחות נסית. ועכשיו אתה יודע אם מתאים

לך או לא. בהצלחה בדרכים אחרות. שביק

 

[smailie]

ובכ"ז, אני לא חושב שביזבזתי את הזמן

כשלמדתי במשך כשנתיים לקראת תעודת הוראה. תעודת הוראה מקנה יתרון גם לדברים אחרים, לאו דווקא לצורך עבודה כמורה בכיתה במובן הקונוונציונאלי של המילה. אבל אולי תכונות כמו אסרטיביוּת, יצירת עניין במאזינים ויכולת להעביר חומר לימודי בצורה איכותית ומובנית יכולות להיות נרכשות, אם אכן יש לי חֶסר בהן. זו אחת הסיבות שבגללן למדתי לתעודת הוראה: שיהיו לי את כל המיומנויות הללו שמן הסתם יועילו לי בחיים, גם בלי קשר דווקא לעיסוק בהוראה.

 

[גובלינית]

../images/Emo201.gif סמיילי - אולי תנסה כאן, יכול להיות שזה

יצליח... מי יודע?... יאללה - לך על זה

 

[smailie]

../images/Emo51.gif רבה, גובלינית! אבל...

אין לי שום כוונה להכריז על עצמי כעל נכה ולא מעניין אותי איזה יתרונות זה הולך להקנות לי. אני חושב שלהתנסות לתקופות קצרות בכל - מיני עבודות ולראות ש"זה לא זה" זו דרך חיובית יותר. בוודאי יותר מאשר מציאוּת שבה גורמי רווחה מחליטים בשבילי מראש למה אני כן מתאים ולמה אני לא מתאים. האסרטיביוּת והיכולת להדריך אנשים אלה תכונות שניתן לרכוש ע"י תירגול נכון וזה בדיוק מה שבכוונתי לעשות. בפעם האחרונה שהסכמתי לפתרון הדומה למה שהצעת לי כאן, קבעו בשבילי שאם כבר אני מוגבל תעסוקתית אז למה לא להכריז, באותה הזדמנות, שאני גם מוגבל חברתית ומנטאלית. התואר הראשון שסיימתי לאחרונה וכן החופש שיש לי כרגע לעסוק בכל - מיני עבודות אחראיות, עם מקום ליוזמה (כרגע ארכיון וחנות ספרים), הם רק בגלל שהפסקתי להקשיב לכל אותם גורמים. לא הייתי מגיע לכל זה אם הייתי מסכים להגדרה מתייגת. נ.ב: השירות הצבאי עדיין לפניי. כמו כל אזרח צעיר בישראל, על קריירה יציבה אתחיל לחשוב רק אחרי השיחרור.