הנקבה הסודית
אריה לוקח פנס ואומר לי "בוא, יש כאן ניקבה נחמדה, רק כמה מטרים", אז אני לא אבוא. אני מוצא את עצמי מטפס בנקבה צפופה וחשוכה, כשהקירות מנסים לשרוט אותי מכל הכיוונים, מתקשה למצוא עוגנים לרגליים בחושך. לבסוף אנחנו מגיעים למעלה ואני רואה את אריה מזדחל בקושי דרך חרך קטן אל האור. למי שלא יודע אני, איך לומר, קצת יותר רחב מאריה. אני מביט בחרך בחוסר אמון ותמונות של פו הדוב התקוע בפתח ביתו עולות במוחי. אני שוקל אם לרדת עכשיו ברברס בחשיכה, אבל גם זה לא תענוג גדול, אז החלטתי שעל החיים ועל המוות - אני הולך על זה. בדרך קסם, לאחר כמה מאמצים מצאתי את עצמי בבריכונת הקטנה שבצד השני של החרך. וואלה חוויה...