ל- Annie46 ולכולם, ה"אני מאמין" שלי

[ענת אדרת]

ל- Annie46 ולכולם, ה"אני מאמין" שלי

תודה לכם על הברכות והאיחולים, דברים היוצאים מן ה-

נכנסים אל ה-

. כמה מילים על התחושות שלי ביחס לפורום, מן מניפסט קטן. גרתי כמה שנים עם סבתא שלי וסבא שלי, שעברו את השואה לאחר שברחו מפולין בסיביר. בתוך התודעה שלי נצרבו חוויות השואה, שאפילו שאני דור שלישי, הם נצרבו בעוצמה חזקה מאד. התחושה החזקה שלי ביחס לפורום זה, וגם בעיסוק ביידיש, היא של חוליה מקשרת ב"גאלדענע קייט" (שרשרת הזהב) של העם היהודי. הדור שלנו עוד מכיר מהכרות ראשונית את ניצולי השואה. בדורות הבאים לצערי ייסתמכו על העדויות שלנו. אני פוחדת שכמו שבתשעה באב יש כמה תוכניות שמזכירות את היום, אבל שאר התוכניות הן רגילות, כך תשכח השואה מן התודעה הציבורית ותישאר כנושא מחקר באקדמיה. למדתי הרבה דברים בחיים, יש לי תעודת הוראה ותעודה בגרפיקה ממוחשבת ותארים באוניברסיטה, ובכל זאת בחרתי בעיסוק שהוא שליחות: שימור והנצחה. השואה היתה דוקא במאה העשרים, כשהעולם כבר חשב שהוא נאור, מודרני ומתקדם. הפעילות שלי היא לזכרם של ששה מליון יהודים שאינם עוד. נותרה רק העדות.

 

[בני הרשקוביץ]

ענת יפה ומרגש

תמשכי ככה לקדם את הפורום.

 

[deebeebee]

לכל אחד ואחת מאיתנו

יש את הקשר הלאומי לשואה. כמו שבכל דור ודור אנחנו רואים את עצמנו כאילו אנחנו יצאנו ממצרים כך הדבר עם השואה- בכל דור ודור אנו חייבים לראות עצמנו כאילו אנחנו ניצלנו מהשואה. עם זאת, כאשר הקשר לשואה הוא אישי/משפחתי, הפצע כואב יותר כי הוא מוחשי יותר.

 

[חנה גונן]

מזדהה עמוקות עם דבריך../images/Emo45.gif

אני אישית מרגישה "פה" לסבא וסבתא שלי שלא דיברו על הנושא מעולם דרך מחקר השורשים והתענינותי בנושא השואה. שלך חנה גונן

 

[Annie46]

תודה ענת היקרה ../images/Emo24.gif

אכן מרגש ומדבר אל הלב דבריך היפים. אני נפעמת מכנותך ומאצילותך. חזקי ואמצי!

 

[ענת אדרת]

אני הולכת עכשיו לראות את "גולגותא"

שעוסקת בשואת יהודי יון, אשוב ואספר לכם. תודה רבה לך annie46, דברייך מחממים את ליבי!

 

[Annie46]

בבקשה ../images/Emo13.gif

ודרך-אגב, מאוד לא אהבתי את המחזה...

- אם כי אודה ולא אבוש, ראיתי רק חלק קטן ממנו. הכותב, איש אקדמיה רציני ושומר מסורת, מביא איתו מטען של "קיפוח" העדה היוונית, דבר שלדעתי אין לו כל בסיס. וחבל. דרך-אגב, ניסיתי לשאול אותו למה הוא בחר בשם המחזה כשם מקום הצליבה של ישו (עפ"י המסורת הנוצרית), אך הוא סרב להשיב לי.

 

[ענת אדרת]

ל- Annie46, הסבר על "גולגותא"

ליאורה חגואל, מהמרכז לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר אילן, הסבירה לי שהמילה "גולגותא" מקורה בארמית. משמעותה בלאדינו: סבל, עינוי, השפלה. ועוד הוסיפה כי ד"ר שמואל רפאל סיפר כי כאשר ראיין את ניצלוי השואה יוצאי שאלוניקי, היו נאנחים ומתחילים את סיפורם במילים: "קֶה גולגותא....". ***************************** לגבי השרשור שהיה על "אונדזערע קינדער". ד"ר אביבה טל מהמרכז ללימודי יידיש באוניברסיטת בר אילן, סיפרה לי שאכן השיר "מיר זייענן דאָ" הושר בגירסא מיוחדת, וכן שיר נוסף "אוי די באָנע", אלו הם השוברים לקבלת האוכל.

 

[Annie46]

אה... נו טוב, שיהיה...

 

[גיא בר און מקורי]

ראיתי את ההצגה קשה מדהימה וחזקה

השחקן מדהים ומוכשר וכותב ההצגה חיים רפאל בן אדם מדהים מדהים מדהים