מֵת תַּמּוּז מֵת אָב

[ציקימינגו1]

מֵת תַּמּוּז מֵת אָב



מֵת תַּמּוּז מֵת אָב

וְכָל חָרְייָן שָׁאפּוֹ זָב

אָעִיר זֹאת דֶּרֶךְ אַגַּב

צוֹחֵק עָלֶיךָ מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב



וְאַתָּה תּוֹהֶה אֵיךְ יִתָּכֵן

אֶת כָּל הַשָּׁנִים אַתָּה בּוֹחֵן

וְאָז לְאַט אַתָּה קוֹלֵט אָכֵן

זֶה קוֹרֶה כְּשֶׁאַתָּה כְּבָר זָקֵן



וְעוֹד אוֹסִיף דָּבָר אֶחָד

זֶה לֹא קָרַה בְּבַת אַחַת

הָעִנְיָן קוֹרֶה לְאַט לְאַט

בְּיַשְׁבָנְךָ אַתָּה נִבְעָט



וְאֶפְשָׁר כְּבָר מֵרָחוֹק לִרְאוֹת

מִבְּלִי לְהִתְפַּלֵּא אוֹ לְהִשְׁתָּאוֹת

וְעוֹד לְהוֹסִיף בְּלִי מֵרְכָאוֹת

חָלְפוּ שְׁנוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת