מאבדת את שפיותי..

1אמאלה

New member
מאבדת את שפיותי..

אפשר להצטרף וישר לקטר?... הבן שלי נולד לפני שבועיים ואני מרגישה כ"כ אבודה. בשבוע הראשון הוא כל הזמן ישן ואכל וחשבתי שנולד לי ילד חלומי,אבל עכשיו הוא נכנס לשבוע השלישי של חייו והכל השתנה,כשהוא נמצא עם בעלי או חמותי הוא ממשיך להיות רגוע אבל איתי הוא אחר! אני משתגעת,הוא רק רוצה שאני אחזיק אותו כל הזמן,הוא מסרב לישון בלילות,אם הוא כבר ישן זה שעתיים בקושי,הוא כל הזמן רוצה לאכול ומכיוון שהחלב שלי לא מספיק לו כל האכלה לוקחת שעתיים כי זה כולל יניקה ובקבוק,והכל כ"כ כואב לי... ילדתי אותו בקיסרי חירום ומאז אני כל הזמן מטפלת בו ואין לי זמן להחלים בעצמי,השדיים כואבים לי,התפרים עדיין לא מרגישים כמו שצריך ובנוסף יש לי דלקת בדרכי השתן וחוסר השינה מטריף את דעתי,אני לא רוצה להתחרט על זה שהבאתי את בני לעולם אבל הוא כל הזמן לא רגוע כשהוא איתי לבד ואני כבר לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה חרא של אמא,כל מה שאני רוצה זה לחזור להרגיש כמו בנאדם,אבל אני בקושי מוצאת זמן ללכת לשירותים ובגלל שעם אחרים הוא מתנהג שונה אז לא מבינים למה אני מתלוננת,אבל אני לא מדמיינת..הוא באמת מתנהג אחרת איתי.. מצטערת שזה יצא ארוך אבל כבר הייתי חייבת להוציא את זה ממני,תודה על ההקשבה.
 

iditsr

New member
../images/Emo24.gifכל כך מזדהה

אני כל כך מבינה אותך, יש של עצות אבל באמת הכי חשוב זה להירגע ולנסות לנוח תבקשי מחמותך/הורים/אחיות לבוא ולעזור ותלחי לישון כמה שעות שינה והכל לא נראה כל כך שחור התקופה הזו קשה כי בעיקר לנו כואב וכל הזמן תשומת הלב היא לילד שנולד וכל "העיצות" איך לטפל בו ואיך להפסיק את הבכי וכן להניק ולא להניק וביחד עם הכל לא ישנים....קשה! אבל אל תתבישי ותבקשי עזרה, תנוחי תעשי אמבטיה ארוכה תצאי לסיבוב ותשתי קפה תשמרי על עצמך!!!!
 

POOH*

New member
../images/Emo24.gif

קודם כל טוב שהוצאת...
לאט לאט זה משתפר... הפיתרון בעיני הוא להיות כמה שפחות לבד... לצאת איתו - עם עגלה, מנשא... וגם לנסות לארגן שיבואו אלייך שיעזרו - יהיו איתו ואת תוכלי לאכול, לישון, להתקלח בשקט.... ואם את גרה קרוב אליי אשמח לנסות לעזור..
POOH
 

יעל י

New member
שולחת לך ../images/Emo24.gif גדול

זו תקופת הסתגלות שלך ושלו וזה יעבור איפה את גרה? מה עם עזרה?
 

1אמאלה

New member
תודה!

אני גרה ברחובות. אני מקבלת עזרה מחמותי אבל גם לא נעים לי לבקש כל הזמן-היא עובדת בעסק פרטי ואבא שלה מאושפז בבי"ח אז היא מאוד עסוקה,בעלי עובד בעבודה פיזית וחוזר די שפוך אבל עוזר המון וההורים שלי...הם פשוט אכזבה ענקית אבל זה כבר סיפור אחר..והחברות שלי גם גרות רחוק וגם אין לי הרבה סיכוי לעזרה כי אני היחידה בחבורה שנשואה עם ילד,הן בשלב של אוניברסיטה ויציאות אז המרחק בינינו די גדול ולא רק פיזית. בהתחלה עזרו לי הרבה ועכשיו אף אחד לא מציע ואני לא רוצה להעיק..ואגב,לצאת עם הילד מהבית זה כזאת הפקה שאלא אם כן אני חייבת אני לא יוצאת.אבל אולי כשבעלי יחזור אני אלך לסופר פארם לבד לנקות קצת את הראש..
 

א פ ר ת1

New member
../images/Emo3.gifלנקות את הראש בסופר פארם?

אוי , כמה שאת מזכירה לי את עצמי , עם הגדולה שנולדה , היא היתה מאוד קשה בכתה בלי סוף , ולא ישנה בכלל - איבדתי את שפיותי בהחלט. אפילו לצאת לתלות כביסה - היתה הנאה מבחינתי - העיקר לנשום אויר צח. תשמעי עכשיו ימים גשומים - אין הרבה מה לעשות , אבל ברגע שתהיה שמש , לא לבזבז זמן מיותר לארוז אותה עם כל מה שצריך ולצאת להסתובב , ברחוב , קניון חברות הכל...רק ככה נשארים שפויים....בעצם רק כשיגדלו נחזור לשפיות
 
אצלי יציאה לסופר לקנות משהו הייתה

השיא של היום. כמובן שאז גם הייתי מתפנקת באיזה חטיף בלי שבעלי יראה...
 

משוש30

New member
רגע רגע רגע! עצרי קחי נשימה גדולה

השבוע הראשון הוא לא אינדיקציה לכלום הם גמורים מהלידה והאופי של הילד מתגלה יותר מאוחר. איך את יודעת שההנקה לא מספיקה? הייתי מתייעצת מהר עם יועצת הנקה טובה או דרך הפורום להנקה כי בזה שאת נותנת בקבוק את גומרת לעצמך את ההנקה! רב הסיכויים שהוא לא רעב אלא שהוא היה בקפיצת גדילה וניסה לייצר אצלך יותר חלב במתן בקבוק את לא מאפשרת לכמות של חלב בשדייך לגדול וגורמת להפסקה בטוחה ודי מהירה של ההנקה. זה שהם קמים כל שעתיים לאכול זה נורמאלי עוד מעט זה יתחיל להיות כל שלוש שעות ויהיה קצת יותר קל. את לאחרא של אמא!!!!! את אמא חדשה עייפה ומתוסכלת וזה הכי נורמלי בעולם! קחי כל עזרה שאת יכולה להרשות לעצמך, אמא אבא בעל חברה הכל! כל מי שיכול להיות איתו במשך כמה שעות ביום ולאפשר לך לישון. עזבי כל מה שלא קשור בו. ניקיונות בישולים כל דבר יחכה או שמישהו אחר יעשה אותו. תשקיעי את כל כולך בזמן הקרוב בו ובעצמך וזהו! ותזכרי עוד מעט זה יתחיל להיות יותר קל באמת באחריות!
 

shpar

New member
נורמלי! נורמלי! נורמלי!

ככה זה אצל כולן בהתחלה. זה נורא קשה בעיקר כשיש כאלה שלא מפסיקים לבכות בתקופה הראשונה. תנסי להרגע, לנוח כמה שיותר, להפנים שזה אוטוט מסתדר. קני מנשא טוב (יש כל מיני סוגים אני לא הסתדרתי עם הקשירות, קניתי מנשא מקובע כזה על הגוף של אוונפלו ). בקיצור תדעי לך שזה באמת עובר וכל יום שיעבור יהיה קצת יותר טוב, תלמדו להכיר אחד את השני ופשוט להתרגל לסיטואציה החדשה והמוזרה הזו. שיהיה בהצלחה את מוזמת לפנות במסר אם בא לך, לכל שאלה ובעיה
 

1אמאלה

New member
אתן מדהימות..../images/Emo24.gif

אחרי תשעה חודשים בפורום הריון ולידה הרגשתי פתאום קצת אבודה ללא תמיכה ופתאום מצאתי אותכן! איזה כייף! אז הבעל המדהים שלי חזר הביתה ומצא אותי בוכה,הראתי לו את השירשור הזה והוא עשה לי שיחת מוטיבציה,אח"כ הלכתי להסתובב קצת בעיר ולראות שיש חיים אחרי הלידה ושהעולם לא הפסיק וכשחזרתי גיליתי שהתגעגעתי לילדון שלי.. אז עכשיו הוא ישן לו ואפילו הגעתי עם בעלי לכמה מסקנות איך לשפר את המצב. החלטנו שגם אם זה קשה ננסה להרגיל אותו למיטה שלו ובעלי ישן עם אטמים, וגם החלטתי להפסיק להניק כשאני אהיה אצל הרופא שלי עוד שבועיים אני אבקש כדורים להפסקת החלב. אני יודעת את כל היתרונות שבהנקה,אבל אחד מהדברים שמחרפנים אותי זה הכאב המתמיד בשדיים והעובדה שהגוף שלי הפך להיות מסמורטט,נוטף,מריח מחלב מחצמץ ורגיש בטירוף. לפני הלידה הייתי בעד הנקה בלבד,אבל החלב שלי פשוט לא מזין את הגור ואני חייבת לתת לו תוספת בכל ארוחה. התייעצתי עם כמה יועצות הנקה,כל אחת נתנה לי עצה שונה וכלום לא עוזר.האמת היא שמאז הלידה בקושי אני אוכלת אז מן הסתם החלב שלי לא משהו.. אז בלב כבד אני אפסיק להניק ואולי אני ארגיש קצת יותר נשית ואז בתקווה אני אצליח לחזור קצת לזוגיות וזה יחזק אותי. בכל אופן אני מודה לכן ובזכותכן אני הולכת לישון עם חיוך בתקווה שגם נצליח לישון...
 

יעל י

New member
שוב שולחת לך ../images/Emo24.gif

מקווה שיסתדר לך נסי להיפגש עם בנות מהפורום אפילו מהריון ולידה שילדו קרוב אליך בעיר ובתאריך גלי חברות חדשות יש בהחלט חיים אחרי הלידה אך הם שונים לגבי הנקה אז אני מראש נגד הנקה מעל חודש אבל זה משתנה מאחת לאחת בהצלחה
 

אפרת12

New member
../images/Emo24.gif מקוה שאת ישנה עכשיו

למרות שעברו בערך שתי דקות מאז שכתבת את ההודעה
הכי טוב לראות שאחרי הכל יש רצון טוב בסביבה, יש בן זוג תומך ומבין שמשתתף איתך בטוב וגם בפחות טוב. טוב שאת לא שוקעת, מקבלת החלטות ועוזרת לעצמך להרגיש טוב יותר ולאסוף את עצמך.
 

galiaS

New member
כמה דברים

אם את לא רוצה להניק, זה הכי לגיטימי בעולם. אבל זה לא נכון שהחלב שלך לא מזיןו, למעט מקרים נדירים, חלב האם הוא תמיד באיכות מעולה (למעט במקרים של הרעבה ממושכת. אם את לא אוכלת דיאטה מאוזנת, הגוף שלך לא יקבל את מה שהוא צריך, אבל בחלב האם יהיו את המרכיבים שהתינוק זקוק להם). בגיל 3 שבועות אין שום טעם לנסות להרגיל ילד לישון בצורה מסוימת. אין הרגלים בגיל הזה והגוף עדין לא יודע להבחין בין יום ללילה (רק מגיל 6 שבועות הגוף מתחיל ליצר מלטונין שאחראי על השעון הביולוגי). אין טעם לשים אטמי אוזנים כדי לא לשמוע את בכיו של בנך, זו הדרך היחידה שלו לתקשר אתכם, ההורים שלו. מה אפשר לעשות? בעיקר לחכות. בעוד כמה שבועות את תרגישי הרבה יותר טוב והכל יראה הרבה יותר קל.
 

אמברון

New member
../images/Emo45.gif ועוד כמה דברים...

אם את מניקה, כדאי שתדעי שיש קפיצות גדילה. אם אינני טועה, הראשונה בגיל 3 שבועות (חוסר נוחות, בכי, ערות, רצון לינוק ללא הפסקה וכד' - בפורום הנקה תוכלי לקרוא ולקבל הסבר מפורט על העניין, או שתכף תגיע שרון של לוטן ותעשה קצת סדר בבלגאן). קחי אוויר ותצללי עמוק פנימה. תפנימי את השינוי בחיים (לי לקח למעלה משנה ולעתים אני עדין מתקשה להבין את פשרו) ותני לעצמך זמן. הרבה זמן. תראי שיהיה בסדר
 

ו שתי

New member
ב-ר-ו-ר

את שבועיים אחרי לידה. בטח שאת מרגישה הפוכה לגמרי. גם מי שהכי מפוקסת על עצמה אחרי הלידה מבינה את התחושה הזו של הבלבול הנורא שמחלחלת לנשמה. את לא חרא של אמא! את אמא נפלאה, שרוצה רק את הטוב שביותר לבן שלה, תוך ארבעה שבועות מהיום הכל יראה הרבה יותר טוב (או לפחות משופר). קחי נשימה עמוקה, ותזכרי שזה תכף עובר, שכל יום שעובר עושה את זה ליותר טוב. טפלי בעצמך. קודם כל. המשוואה אמא רגועה=ילד רגוע היא לא קלישאה. תבחרי להשקיע במקומות שהכי חשוב לך, ולהרפות במקומות שאינם הכרח. זה לא קל, אבל זה עובר. מבטיחה.
 

1אמאלה

New member
תודה לכולן

עבר עלינו אתמול לילה יחסית רגוע אבל בשש בבוקר מצאתי את עצמי בוכה את הבכי הקבוע לאחר חוסר שינה ובו אני מבקשת מהגוזל שיסביר לי מה לעשות כי נואשתי וכמובן שבאותו הרגע הוא פלט המון וגם מהאף ואז נרגע,אז עשיתי לו מקלחת וצילצלתי לגיסתי להצלה והיא באה להיות איתו ואני ישנתי 3 שעות שלמות! הרגשתי כמו אדם חדש! אח"כ הלכנו לבית שלה והיא וחמותי עזרו לי ובערב חזרנו עייפים אך מרוצים. מחר אם יהיה יום יפה אני אלך אליהן שוב. אני מנסה להתחזק ובעזרת כל מה שכתבתן אני מתחילה להאמין שיש תקווה אבל..ניקח כל יום בזמנו ונקווה לעבור בינתיים את הלילה עם קצת שינה. אגב- איך אני מסבירה לבעל שהתינוק מתנהג שונה איתי מאשר עם שאר העולם ושבשלב הזה הוא מזהה רק אותי ולכן גם רוצה את תשומת הלב שלי? בעלי חושב שעל כל קיטור של הילד אני ישר מזנקת והוא לא מבין שבעיני זה לא קיטור אלא צורך במשהו אם להחזיק אותו זה מה שהוא צריך זה מה שאני צריכה לעשות באותו רגע.מי צודק לדעתכן?
 

יעל י

New member
אני לא קופצת על כל פיפס...

בגיל שבועיים וגם קצת יותר תינוק צריך ורוצה בעיקר להיות נקי , שבע וחמים ואם יש לו את זה אז זה מספיק (בלי להזכיר את הגזים) ככה שלא כל בכי צריך לזנק אם כי גם לא להיות אדישים... קחי את הזמן שלך,של בעלך ושל התינוק תתרגלו אחד לשני ולמהות המשפחה הזמן יעשה את שלו בעלך לוקח חלק בטיפול התינוק?
 

1אמאלה

New member
בעלי הוא חלק ענק ומדהים לשמחתי

אבל הילד מתנהג שונה איתי ואיתו כי מן הסתם הוא מזהה רק אותי בינתיים..
 

אמברון

New member
כי איתך ובתוכך הוא היה 9 חודשים

שני ילדי ישנו עלי או על בן זוגי (פיזית) בשבועות הראשונים לחייהם. איתי ועלי היה להם הכי נוח. זה חם, מוכר ונעים. סיפקתי להם את הצורך הזה עד שניתן היה לשחרר יותר. אגב, היום, כשהגדול בן 4 והקטנה בת שנה וחודשיים, עדין נוח / קל / טוב להם יותר לחפש ולמצוא נחמה אצלי (אמא שלהם
) מאשר אצל אחרים. זה כנראה חלק מהסימביוזה של אם-ילד. בהתחלה זה אולי "תיק" אבל זה כל כך נעים.
 

Arfilit

New member
אני מרגישה

שבחודשים הראשונים מן הראוי "לקפוץ" לכל פיפס. התינוק לא יוע פינוק מהו בשלב הזה, וגם לא מכיר את האופציה לעשות מניפולציות - כך שאם הוא קורא - אני מניחה שזה צורך. גם הצורך להיות קרוב אליי הוא צורך הכי לגיטימי שבעולם מבחינתי - כשאני חושבת על המעבר החד והמבהיל מן הרחם החשוך והחם לעולם הפתוח, המפתיע, החדש, הגדול, המבהיל והשונה אליו נוא הגיע. אם הריח שלי והקרבה שלי והחום שלי מרגיעים - אז אני שם.
 
למעלה