מאבדת שליטה take: 98469546654

[תחת גשר]

מאבדת שליטה take: 98469546654

הלוואי ויכולתי למצוא חורים שעליהם הייתי יכולה להשען. איזה סיפור עצוב לתרץ..
אני רוצה להאמין שאצליח להעביר את החיים עם החלל הזה .
אם רק יכולתי להשלים איתו במובן מסויים.
מתקשה לקבל כמובן מאליו את מערבולת האימפוטנציה על החיים שלי

מה עוד אפשר לעשות?
(חוץ מ...לצאת, להראות, להתלבש, לדבר, להשכיל, לגלות סבלנות, אתרי הכריות, "יש לי מישהו להכיר לך", לחייך, לשתות, לתת הזדמנות- כי זה לא מתקדם לי משם)

 

[Message inaBottle]

את רוצה "להעביר את החיים" ? או לחיות אותם??

כל מה שכתבת למטה ( "לצאת, להראות, להתלבש" וכו') זה doing
אולי אני טועה אבל נקרא שאולי את עושה את כל אלו במצב של טייס אוטומטי?
לפעמים, לפני העשייה, צריך דווקא להיות ב being
לשהות במקום, להתחבר, להבין, לסדר את המחשבות ואת הרגשות.
ואחר כך לעשות מתוך מודעות, מתוך רצון פנימי שלך
ולא כי "צריך".

 

[תחת גשר]

אני מניחה שלחיות את החיים זה נתון עובדתי

אלא אם כן החלטתי לפתח נטיות אובדניות וזה לא הפורום המתאים.
ומאחר ואני חיה אותם אז איך מעבירים אותם עם כל הבדידות הזו? זו שאלת המאה
אולי הרצון שלי הוא אחורי.. (נעבוד על הפנימי) ואני ממש מתנצלת על הציניות אבל באמת?
&nbsp
זה נשמע כאילו הייתה פה את מצוטטת לי מתוך ספר
אם הייתי פועלת בחיים ע"פ ה"צריך" כנראה שזוגיות, שלא לדבר על חתונה ואפילו איזה ילד ככה להרחבת המשפחה- הייתי עושה כי צריך.
הDOING שלי הוא פרט שולי הBEING שלי הוא מצב נתון כמעט 24/7
&nbsp
&nbsp

 

[Message inaBottle]

ברור שלא ציטטתי משום ספר. גם אין לי את הזכרון לזה

בטח שלא את העניין לצטט משהו. ואם אני כבר מצטטת אני שמה " וכותבת מאיפה ציטטתי.
את מוזמנת להשתמש חופשי בציניות בלי להתנצל, מדברת את השפה... .

אם את מתכוונת לחיות במובן של לשאוף אוויר פנימה ולנשוף ובמובן של כל האיברים ששומרים על הגוף חי אז את צודקת.
אני התכוונתי לחיים שהם יותר מנשימה ונשיפה.
מתנצלת, לא הייתי ברורה,
את מכירה את זה שלפעמים יש דברים שאת יודעת או חושבת וברור לך שכולם יודעים /חושבים כמוך? נפלתי כאן לבור הזה. כתבתי לחיות את החיים במובן של למצוא גם רגעי הנאה, אושר, רגעי כיף וסקרנות.
ולכן מבחינתי לחיות את החיים זה לא נתון עובדתי.
יש אנשים שמעבירים את כל חייהם בסוג של מוות. אנשים מתים מהלכים.
(גם אני הייתי ככה לפני שהלכתי לטיפול) מבחינתי הם לא חיים את החיים, אלא החיים עוברים לידם.
אני לא חושבת שצריך להעביר את החיים עם הבדידות, צריך להעביר את הבדידות.
איך עושים את זה? יוצאים מהבית,
הולכים לחוגים, הולכים להתנדב, מתערבבים עם אנשים.
מנסים להנות ולחייך, זה מושך אנשים.

 

[Elle992]

מה עם פשוט לזרום עם החיים?

פעם הייתי טיפוס שלוקח בצורה נורא כבדה את החיים, זה כבר לא ככה.
ואני שמה לב שמאז שאני לא לוקחת כבד דברים המצב יותר קליל ונעים.

מה עם פשוט לזרום, כאילו לתת לדברים לא קריטים וחשובים עבורך לעבור.
בלי לגרום להם לתפוס מקום שלילי בחייך. אני יודעת שזוגיות ומיניות ועוד זה דבר שחשוב למי שחפץ בכך, אך האם זה שווה שזה יגרום לך להרגיש ככה?

תחשבי על זה, ואם את לא מוכנה לוותר על זה - אז תמשיכי להלחם. לחפש ואולי בסוף למצוא.

החשיבה שלי היא שהכל תלוי בגורל, בגורל שלנו כתוב אם נמצא זוגיות/נקים משפחה ועוד, אם זה לא כתוב בגורל - לא משנה כמה ננסה - זה לא יעבוד.

אבל יש המון אנשים שלא מוכנים להכנע לגורל ווואלה - שאפו להם.
תעשי חשבון נפש עם עצמך, במידה ולא עשית עדיין.
תחשבי מה את מוכנה לתת ולהקריב בשביל מה שחשוב לך ומה הגבול בעצם, אם בכלל, בכדי ליישם ולהגיע לדברים הללו

וסורי אם זה נשמע מפוזר, פשוט כתבתי מה שיצא לי מהלב. בלי לחדד יותר מדי.

 

[תחת גשר]

אני יותר בצד המעשי

כי הגורל לא משלם חשבונות.
&nbsp
אבל אני מבינה את הנקודה שלך בלתת לדברים לקרות מעצמם - אני נותנת לדברים לקרות אבל הם לא קורים מעל עשור.. אני בנקודת שבירה
ונניח שאסתמך על צו הגורל - מי יודע מה כתוב שם? מה שאני מאמינה? זה ישנה אם אעשה צעדים שיפתחו לי הזדמנויות?
קל זה להיות עלה נידף ברוח. ברוב הזמן אני אפילו כזו.. לא מביא תוצאות.

 

[סטודנט2002]

מרגיש מאוד כמוך

שלום לך "תחת גשר"
אני מרגיש מאוד כמוך, אם אני מבין אותך נכון. גם אני מאוד מאוד רוצה קשר ועם כל הרצון שלי ועם כל הנכונות שלי לפעול בעניין אני לא יודע מה עלי לעשות!
יש לי אמנם קבוצה קטנה של חברים מאוד טובים, אבל אני לא יכול לבקש את עזרתם, גם כי חלקם לא בארץ ובעיקר כי הסמל המסחרי שלי הוא האיש החזק שלא צריך עזרה. אצלי הבעייה העיקרית היא למצוא קנדידטים לקשר. אני מכיר מעט מאוד אנשים ומקום העבודה ש י הוא סביבה דלת נשים. כך שבמצב הזה כל מה שנשאר לי זה לנסות לצאת בסתר עם עצמי וזה לא כל כך אפקטיבי וגם די טפשי...
כשראיתי את ההודעה שלך חשבתי אולי אנחנו יכולים לעזור אחד לשני, למשל שאת תכירי לי חברות שלך ואני אכיר לך חברים שלי... או שיוצאים ביחד לפאב ועוזרים אחד לשני לעשות את ה"התחלה" שהיא החלק ש\הקשה בדרך כלל...
מה את חושבת?