מאבק העובדים והסטודנטים באיראן
היום אחד ממנהיגי חברינו האיראנים , מורד שירין כותב באתר המרכזי שלנו www.marxist.com כי בחודשים האחרונים המשטר האסלאמי באיראן החריף את הדיכוי הפוליטי, ומחץ מספר שביתות, שבר מספר הפגנות, אסר על פרסומי עיתונים מסוימים וחסם אתרי אינטרנט. בתקופה זו המשטר התנכל למספר מנהיגים ידועים של תנועת העבודה, סטודנטים ובני המיעוטים הלאומיים. הסיבה לכך הנה החרפת המאבק הן של העובדים והן של הסטודנטים ובמיוחד לאחר שהאופוזיציה השמאלית ניסתה לארגן תהלוכת האחד במאי. ב-19 לנובמבר מנסור אוסאנלו מנהיג העובדים של איגוד נהגי האוטובוסים, נעצר באכזריות על ידי שורי חרש בלבוש אזרחי, שאחד מהם אף ירה מעל לראשו. בנוסף שני סטודנטים מתו בכלא לאחר שפתחו בשביתת רעב. במקרה של אקבר מוחמאדי הוא היה אסור מאז הפגנות 1999 וגופתו נקברה באישון הלילה כדי לא לעורר תשומת לב. בזמן האחרון סטודנטים רבים אינם יכולים להיכנס לכתות כעונש על מחאתם. גם בני מיעוטים המשתתפים במחאות נענשים עונשים חמורים, באופן מיוחד ערבים מדרום כורדיסטן . שני אקטיביסטים נתלו ועל עשרה אחרים הוטל עונש מוות. בקונטקסט זה של אווירת טרור תנועת הסטודנטים דנה באמצעים מחאה, לקראת יום הסטודנט ב 6 לדצמבר כחלק מפעולות מחאה ארציות בערים שונו כולל בטבריז באזרבייג'אן. ב- 6 לדצמבר קהל רב של סטודנטים מחו בכניסה לאוניברסיטת טהרן,. ולאחר שהשומרים ניסו למנוע אותם מלהיכנס לאונ' הם הצליחו להיכנס בכל זאת, לאחר ששברו את השער. אחת מהחברות שלנו בטהרן שלחה לחברנו בגלות את הדו"ח הבא: אנו הסוציאליסטים היינו היחידים אך לאחר מכן באו גם אחרים מתנועות פחות שמאליות. בתוך האוניברסיטה נשאו נאומים כאשר נציג הליברלים סעיד חביבי מדבר שטויות בתמיכת האימפריאליזם . לאחר מכן אנו הסוציאליסטים נאמנו והליברלים פתחו בסיסמאות ותקפו אותנו. אנחנו צעקנו: " תחי אחדות הסטודנטים והעובדים" הסיסמאות להן אנו היינו אחראים שבלטו על קירות האונ' היו: סוציאליזם או ברבריזם. חופש ושוויון,ישוחררו מנהיגי העובדים. להפסיק את האפליה על רקע מיני האנשים רוצים לחם, לא פצצות. לא להתערבות זרה בענייניה הפנימיים של איראן. על כך יש להוסיף כי חברינו בעולם הסולידאריים עם המוני איראן מחד ומתנגדי ההתערבות האימפריאליסטית מאידך, מארגנים מסע תעמולה נרחב לשחרורו האסירים הפוליטיים: סטודנטים, מנהיגי עובדים, פעילים ערבים ואזאריים. בהקשר זה כתב היום ג'והן מקדונלד מנהיג האופוזיציה השמאלית במפלגת הלייבור ויו"ר הקמפיין בתמיכה במהפכה בוונצואלה מאמר באתרנו הבינ"ל לאחר שהעלה בפרלמנט הבריטי את השאלה של מאסרו של מנסור אוסנאלו והדיכוי של עובדי חברת האוטובוס . TREATMENT OF MANSOUR OSSANLOU AND TEHRAN BUS DRIVERS 30.11.2006 McDonnell, John כמובן שעל מאבק העובדים והסטודנטים ובני המיעוטים אין שומעים בעיתונות הבורגנית, שמחד משרתת את ההתערבות של האימפריאליזם באיראן ומאידך תומכת בחשאי בדיכוי האופוזיציה השמאלית
היום אחד ממנהיגי חברינו האיראנים , מורד שירין כותב באתר המרכזי שלנו www.marxist.com כי בחודשים האחרונים המשטר האסלאמי באיראן החריף את הדיכוי הפוליטי, ומחץ מספר שביתות, שבר מספר הפגנות, אסר על פרסומי עיתונים מסוימים וחסם אתרי אינטרנט. בתקופה זו המשטר התנכל למספר מנהיגים ידועים של תנועת העבודה, סטודנטים ובני המיעוטים הלאומיים. הסיבה לכך הנה החרפת המאבק הן של העובדים והן של הסטודנטים ובמיוחד לאחר שהאופוזיציה השמאלית ניסתה לארגן תהלוכת האחד במאי. ב-19 לנובמבר מנסור אוסאנלו מנהיג העובדים של איגוד נהגי האוטובוסים, נעצר באכזריות על ידי שורי חרש בלבוש אזרחי, שאחד מהם אף ירה מעל לראשו. בנוסף שני סטודנטים מתו בכלא לאחר שפתחו בשביתת רעב. במקרה של אקבר מוחמאדי הוא היה אסור מאז הפגנות 1999 וגופתו נקברה באישון הלילה כדי לא לעורר תשומת לב. בזמן האחרון סטודנטים רבים אינם יכולים להיכנס לכתות כעונש על מחאתם. גם בני מיעוטים המשתתפים במחאות נענשים עונשים חמורים, באופן מיוחד ערבים מדרום כורדיסטן . שני אקטיביסטים נתלו ועל עשרה אחרים הוטל עונש מוות. בקונטקסט זה של אווירת טרור תנועת הסטודנטים דנה באמצעים מחאה, לקראת יום הסטודנט ב 6 לדצמבר כחלק מפעולות מחאה ארציות בערים שונו כולל בטבריז באזרבייג'אן. ב- 6 לדצמבר קהל רב של סטודנטים מחו בכניסה לאוניברסיטת טהרן,. ולאחר שהשומרים ניסו למנוע אותם מלהיכנס לאונ' הם הצליחו להיכנס בכל זאת, לאחר ששברו את השער. אחת מהחברות שלנו בטהרן שלחה לחברנו בגלות את הדו"ח הבא: אנו הסוציאליסטים היינו היחידים אך לאחר מכן באו גם אחרים מתנועות פחות שמאליות. בתוך האוניברסיטה נשאו נאומים כאשר נציג הליברלים סעיד חביבי מדבר שטויות בתמיכת האימפריאליזם . לאחר מכן אנו הסוציאליסטים נאמנו והליברלים פתחו בסיסמאות ותקפו אותנו. אנחנו צעקנו: " תחי אחדות הסטודנטים והעובדים" הסיסמאות להן אנו היינו אחראים שבלטו על קירות האונ' היו: סוציאליזם או ברבריזם. חופש ושוויון,ישוחררו מנהיגי העובדים. להפסיק את האפליה על רקע מיני האנשים רוצים לחם, לא פצצות. לא להתערבות זרה בענייניה הפנימיים של איראן. על כך יש להוסיף כי חברינו בעולם הסולידאריים עם המוני איראן מחד ומתנגדי ההתערבות האימפריאליסטית מאידך, מארגנים מסע תעמולה נרחב לשחרורו האסירים הפוליטיים: סטודנטים, מנהיגי עובדים, פעילים ערבים ואזאריים. בהקשר זה כתב היום ג'והן מקדונלד מנהיג האופוזיציה השמאלית במפלגת הלייבור ויו"ר הקמפיין בתמיכה במהפכה בוונצואלה מאמר באתרנו הבינ"ל לאחר שהעלה בפרלמנט הבריטי את השאלה של מאסרו של מנסור אוסנאלו והדיכוי של עובדי חברת האוטובוס . TREATMENT OF MANSOUR OSSANLOU AND TEHRAN BUS DRIVERS 30.11.2006 McDonnell, John כמובן שעל מאבק העובדים והסטודנטים ובני המיעוטים אין שומעים בעיתונות הבורגנית, שמחד משרתת את ההתערבות של האימפריאליזם באיראן ומאידך תומכת בחשאי בדיכוי האופוזיציה השמאלית
