מאוחר בערב

[gala lo]

מאוחר בערב

כל ערב יושב אני מול הטלווזיה ומחכה שיכנס אלי מישהוא לשתות איתי קפה וישוחח מעט. זה לא קורה. אם לא באים מפחד שידבקו מהאלצהיימר (אולי המחלה ממשפחת שפעת העופות) אז שירמו טלפון. אך למה להרים הרי יש עוד מספיק זמן עד פסח. איפה הגיסים, - אין ברירה צריך להתרגל. מזל שיש את מכבי חיפה בטלוזיה. לילה טוב

 

[ליאורלילי]

משתתפת ומבינה

שלום לך, אני משתתפת בהרגשתך. בן זוגי בגילאי 50 פלוס חולה מוכר כבר שנה וחצי וחלק מהמשפחה די מתעלם , לא מתקשרים, לא מתעניינים, כי אולי לא יודעים על הצורך שלנו , בני הזוג והילדים בתמיכה של המשפחה הרחבה. האם הם מבקשים שנראה את המצוקה?!קשה לי ואנני מבינה למה הם מחכים , למועד שבו הוא כבר לא יכיר אותם ולא ידבר. עכשיו הוא בסדר ואת זה הם לא מבינים. תהיה חזק , תתקשר לחברים וידידם שכן מבינים ואיתם אפשר לשוחח קצת.

 

[ענתי44]

מכבי חיפה זה טוב אבל...../images/Emo24.gif

כמה שאני מבינה וכמה שאני וכולנו פה עברנו את זה על בשרינו. זה נורא כי כשזקוקים יותר מהכל לקרובים ולחברים הם נעלמים ונוטשים אותך לבד. לא מספיק הכאב על אובדן הקרוב לך ( כן אמא שלי חיה! אבל איבדתי אותה.היא לא אותו אדם והיא כל כך חסרה לי) אז גם מי שחשבת לחבריך ומשפחתך נעלם. למזלי יש לי שני אחים נהדרים שעוזרים אבל הדודים שלי, כאילו זו לא אחותם הגדולה שחולה.זו שגידלה אותם ואת ילדיהם.כן מידי פעם מתקשרים ואפילו באים לחצי שעה אבל לא יותר.כאילו שהכאב על אמא משתק אותם.מבריח.וחברים טובים, שלה ושלי, שעברו מדרכה, שנעלמו... כל אחד מאיתנו יכול לספר לך סיפור דומה. אני, מנסיוני המר, מציעה לך להפסיק לחכות להם. להפסיק לכעוס.ולמצוא לך חברים חדשים. טלויזיה זה פתרון אחד להתמודד עם הבדידות. ואגב אם אתה אוהד מכבי חיפה למה לא ללכת למשחק? לצאת מהבית ולשנות אווירה. זה עושה טוב. ולא רק לכדורגל אלא לכל מקום אפשרי, לשחות בקנטרי, לחוג טיסנים במתנס או למופע טוב. ליצור קשר עם העמותה של אלצהיימר ולחפש איפה יש מפגשים למשפחות. שם אתה יכול לפתוח את ליבך עם אנשים שמבינים ועוברים אותו דבר, ככה אפשר לפתח חוג מכרים חדש, מכרים שלא מפחדים בערב לדפוק על הדלת עם פיצוחים ובירות כדי לראות ביחד כדורגל. מכרים שלא חוששים שאם יבואו ידבקו באלצהיימר... וגם לפתוח את המחשב ולגלוש לאתרים בנושא או פורום כמו זה. רק לא להסתגר בדלת אמותיך ולאכול לבד את הלב. אנחנו כאן!!!!!!!

 

[gala lo]

מחר מכבי ת"א

לצערי אין לי עזרה בשעות הערב, לכן אני בודד. ביטוח לאומי עדין לא אישר לי שעות סיוע. היום ניסתי לברר מה קורה עם הבקשה. מצטערים: יש לו פיגור עקב החגים.

 

[ענתי44]

ונקווה שמכבי ישתפרו...../images/Emo87.gif

האם אין איזה בני משפחה שיכול להחליף אותך? ואם אתה נשאר בבית אולי תחפש עיסוק שינעים לך את הזמן. אני יודעת שזה קשה. אני נמצאת באותה הסירה שלך.אבל חייבים להמשיך לנסות. אגב, מקריאת דבריך ראיתי שני דברים ברורים האחד שיש לך חוש הומור בריא וזה מצויין הומור זה כלי נפלא שעומד לרשותינו כדי לשרוד את הקשיים והכאב. והשני שאתה מיטיב לכתוב ויש בך את היכולת לעודד אחרים וזה נפלא כי אתה יכול בזכות זה להקל את סיבלו של מישהו אחר. המשך לכתוב ולהוציא את מה שיושב לך בלב. ולגבי ביטוח לאומי החגים עברו גם פסטיבל רבין. הגיע הזמן שיענו לך, כמובן רק התשובה הרצוייה, שמכירים בכם זכאים לחוק סיעוד, לא פחות!!!! א5ל תוותר להם ותנדנד. אנחנו כאן אם הגולים ימאסו עליך ואגב, אני מקווה שביום ראשון מכבי תל אביב תנצח את מכבי חיפה, כי התערבתי שככה יהיה, אם לא אהיה חייבת, אלוהים ירחם, חולצה ירוקה, ולהצטלם איתה.

 

[ענתי44]

אפילו את מכבי ת"א אי אפשר לראות../images/Emo4.gif

כשהחברים האלקטרוניים... חבריו הטובים של כל מטפל ותחליף נפלא לחברים הישנים שליוו אותך כל חייך ונעלמו במהירות האור כשאמא חלתה,משתבשים אתה חש את הבדידות בעוצמה כפולה ומכופלת. נשרפה, כנראה מנורת המסך בטלוויזיה שלנו, אמא חסרת מנוח ולי הלכו החברים שהיו יכולים לעודד את רוחי הנכאה במילא. היום, עכשיו, היינו אמא ואני צריכות להיות באירוע מרגש.חברה שלי, שעברה שבעת מדורי גיהנום כדי ללדת, ואשר ההיריון עם התאומות נפל בחודש שישי, שימשה משפחה אומנת לפעוט שנלקח מהוריו שהזניחו ונטשו אותו, והחודש בית משפט החליט לאשר את האימוץ שלו,והיום ביום הולדתו השלישי עושים לו מסיבה באולם שמחות, טקס הכנסתו למשפחה. ורצינו להיות שם ולשמוח איתם. רק שאמא ביום קשה בריאותי, מאוד. ואני עם כאבים ובנוסף גם חטפתי מיגרנה. אמא שלי, המתוקה, חסרת מנוחה והטלויזיה הסגורה מטריפה אותה. ואני חשה את הניכור של מי שהיו ידידיי ואת הבדידות ומבקשת את נפשי למות. אני יודעת שבבוקר כשקרני השמש ילטפו אותי ואראה שמיים כחולים תשוב השמחה לשכון בליבי... אבל עכשיו אני זקוקה כל כך לחיבוק אנושי ויש לי רק לבחור בין כרית הפועל חיפה שלי לבין פליקס, בובת הפרווה של הארנב הספרותי ששייכת לאמא. העיקר שמכבי תל אביב תנצח!!!

 

[מיכלשני]

בקר טוב - gala lo

אני חדשה יחסית בפורום ואיני מכירה את סיפור חייך. נחשפתי לכל הנושא הזה של האלצהיימר מתוך המקרה של החבר שלנו. מתוך מה שכתבת אני חושבת שאתה מלווה את המחלה מקרוב מאד (ממש מתוך הבית)? וננטשת ע"י משפחה וחברים?