מאוכזבת מהמסע

[גלית המלאכית]

מאוכזבת מהמסע

אני חשבתי שהבעיה שלי תהיה העובדה שלא יצאתי עם חברה טובה, וזו בכלל לא הייתה בעיה הבעיה היא שאני לא למדתי הרבה על עצמי בעיקר...היה לי עצוב במיידנק ושם כמעט בכיתי וזה היה כי ראיתי את החברים והמורות בוכות...אז זה היה עצוב.וזהו.לא הרגשתי צורך לבכות עוד.....למרות שהיינו במקומות קשים חזרתי רק יום שישי ואמרתי לעצמי שאולי אני צריכה עוד קצת זמן כדי להבין מה ראיתי...אולי זה נכון ואולי זה לא מה שבטוח זה שבזמן הקרוב אין לי זמן לאכול מרוב החומר והבגרויות חורף שיש לי לעשות! שואלים אותי אם היה שווה לטוס ואני אומרת כן,אבל בפנים אני בכלל לא סגורה על זה זה רק אני ככה? אני מקווה שזו הרגשה נורמלית לחלוטין בבקשה תגידו אם זה טוב או רע

 

[0 דרורוש 0]

גלית

הבעיה שלך נובעת (לדעתי מכמה סיבות), אולי ההדרכה לא הייתה מספיק טובה? אויל לא היה איש עדות? אולי לא יצאת עם משלחת מספיק מגובשת, או ההכנה לא הייתה מספיק מכינה וטובה... הכל ביחד הופך מסע למסע טוב. אני חושב שאולי ציפית מידי לראות דברים (מה שקורה להרבה חבר'ה) וזה דבר שאורמים למשלחת בהכנה- שבפולין הדימיון צריך לעבוד שעות נוספות.. יכול להיות שאת מבין האנשים שמעכלים את הדברים אחרי זה, אולי בחלומות שלך? (זה קורה הרבה בשבוע שאחרי המסע)... אף אחד לא יכול לענות לך על השאלה שלך, את היחדיה שיכולה לענות לעצמך. תחשבי קצת למה ציפית, איך הייתה ההדרכה, איך הקבוצה וכו'...

 

[טל B המקורית]

כנסי -->

יכול ליהיות שאת תעכלי את כל הזוועות שראית רק בהמשך. אני נסעתי בסוף אפריל האחרון. בכיתי במיידאנק ובאושוויץ וכ'ו.. נבהלתי שם מהדברים אבל שהייתי שם לא עיכלתי פשוט כלום. כולם בוכים ואת בוכה גם..זה טבעי ולדעתי את לא יכולה באמת לדעת למה את בוכה כשאת נמצאת במקום כזה (אם בגלל שכולם בוכים או שפשוט את מרגישה משהו , כי מרגישים שם רק בילבול! ) התחלתי לעכל באמת את כל מה שראיתי רק לפני שבועיים בערך. כל הזמן שעבר מאז המסע ניזכרתי והתגעגעתי לחוויות השמחות אבל ממש רק בזמן האחרון התחלתי לעכל את מה שראיתי והיו כמה ימים שפשוט הסתכלתי על התמונות ובכיתי.. יכול ליהיות שזה יקרה גם לך. בצלחה בבגרויות וכ'ו וכמו שאמרו לנו תעברי אותם ורק אז תנסי לחשוב על מה שראית. מקווה שעזרתי

 

[just PolPoll]

המדריך שלנו אמר לנו משהו ...

שהמטרה של המסע זה לא לבכות,ואם לא תבכו אז זה לא נורא כי לא זו הכוונה. אז נראלי שזה בסדר שלא בכית! אבל תני לזה קצת זמן,אולי מאוחר יותר תבני ותעכלי את כל מה שראית.

 

[חייםלוי]

כמו שאחרים אמרו כבר החוויות

צריכות להתעכל. זה יכול קחת זמן והתהליך הוא, כנראה, בתת מודע עד שהמוח יקלוט. את לא צריכה להיות מאוכזבת. כל אדם חש את הדברים בצורה שונה ומעכל את הדברים בצורה שונה. התהליך יכול לקחת זמן מה אבל בסופו של דבר תגיעי להבנה מלאה יותר של המסע.

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif גלית../images/Emo124.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

זה נורמלי לחלוטין, לא כולם בוכים אחרי ומתחברים ישר. דווקא אנשים יותר מדי רגישים לפעמים "מתנתקים" [רגשית, הכוונה] במהלך המסע, בגלל שכ"כ קשה להם עם המראות והכל. קחי את הזמן, זה בסדר.