Henry0
Well-known member
ארה"ב קבעה את המכסים לכל מדינה ומדינה, על בסיס הגרעון שלה במאזן המסחרי עם המדינה.
לפני שנים, כששער המטבע נקבע ע"י המדינה, הייתה חשיבות למאזן מסחרי חיובי.
זה היה חשוב במיוחד במדינות עם בעיות ביטחוניות, כמו ישראל, כשהמדינה הייתה זקוקה תמיד למאגר גדול של מטבע זר,
לקנית חמושים ונשקים בזמן מלחמות.
מזה זמן שכלכלני המאקרו מעמידים את העיקרון הזה בשאלה.
- למה לייצא יותר זה יותר טוב?
- אם מדינה מייצרת מוצרים טובים, למה לייצא אותם, ולא שאזרחי המדינה ייהנו מהם?
- אם מייבאים מוצרים טובים וזולים, למה שהאזרח לא ייהנה מהמחיר והאיכות של הייבוא?
אם בעבר עודף ייבוא היה מטיל לחץ על יתרות מטבע החוץ,
הרי כיום, כאשר שערי המטבע נסחרים בבורסה, השוק דואג אוטומטית למאזן כלכלי ניטרלי
(עיקרון "היד הנעלמה" של אדם סמית) ,
אם כי לא בהכרח עם כל מדינה ומדינה לחוד.
אם מדינה מייבאת יותר ממה שהיא מייצאת, שער המטבע שלה יורד
(כי בשוק הבינלאומי יש יותר מהמטבע שלה, שלא נזקקים לו),
המוצרים שלה נעשים זולים יותר, ולכן נמכרים יותר ... עד שנוצר מצב שווי משקל.
אבל התאוריה הכלכלית זה דבר אחד,
ומה שמשפיע על ההמונים, זה לא בהכרח אותו דבר.
לפני שנים, כששער המטבע נקבע ע"י המדינה, הייתה חשיבות למאזן מסחרי חיובי.
זה היה חשוב במיוחד במדינות עם בעיות ביטחוניות, כמו ישראל, כשהמדינה הייתה זקוקה תמיד למאגר גדול של מטבע זר,
לקנית חמושים ונשקים בזמן מלחמות.
מזה זמן שכלכלני המאקרו מעמידים את העיקרון הזה בשאלה.
- למה לייצא יותר זה יותר טוב?
- אם מדינה מייצרת מוצרים טובים, למה לייצא אותם, ולא שאזרחי המדינה ייהנו מהם?
- אם מייבאים מוצרים טובים וזולים, למה שהאזרח לא ייהנה מהמחיר והאיכות של הייבוא?
אם בעבר עודף ייבוא היה מטיל לחץ על יתרות מטבע החוץ,
הרי כיום, כאשר שערי המטבע נסחרים בבורסה, השוק דואג אוטומטית למאזן כלכלי ניטרלי
(עיקרון "היד הנעלמה" של אדם סמית) ,
אם כי לא בהכרח עם כל מדינה ומדינה לחוד.
אם מדינה מייבאת יותר ממה שהיא מייצאת, שער המטבע שלה יורד
(כי בשוק הבינלאומי יש יותר מהמטבע שלה, שלא נזקקים לו),
המוצרים שלה נעשים זולים יותר, ולכן נמכרים יותר ... עד שנוצר מצב שווי משקל.
אבל התאוריה הכלכלית זה דבר אחד,
ומה שמשפיע על ההמונים, זה לא בהכרח אותו דבר.
נערך לאחרונה ב:
. יצא אם כן שדבריך נכתבו לריק. 
